בחמישי לנובמבר, 1977 - צעיר בשם אילן רמון, שלח מכתב לישעיהו לייבוביץ׳ ושאל אותו: ״פרופסור נכבד, מתחבט אני כבר זמן רב בשאלות רבות ומשונות שניתן אולי להכלילן תחת הכותרת: מהי תכליתו של האדם בעולם הזה שבו אנו חיים? וככל שנשאלות יותר שאלות, כן מתרבות הסתירות וחוסר הבהירות. אדם צעיר אני – בן 23. פונה אני אליך – אדם מבוגר ובעל ידע וניסיון עשירים כל כך, אשר דעתו כה חשובה לי – פונה אני אליך ושואל: כיצד אתה רואה את העולם בו אנו חיים? כיצד אתה מסביר את מהות החיים? כיצד אתה רואה את תכליתו ומטרתו של האדם בחייו? ומהי הדרך של האדם להשגת תכלית זו? ואתה, אדוני הפרופסור, האם חושב אתה בהסתכלך אחורנית כי הגעת להשגת המטרות או התכלית שניצבה לפניך? פרופסור נכבד, יודע אני עד כמה מצומצם זמנך ומוקדש לעניינים חשובים, ובכל זאת אודה לך מאוד אם תוכל להתייחס לשאלותיי אלה ואולי תוכל להאיר בפני את שביל החיים החשוך.״
בכבוד רב, אילן רמון התשובה המלאה של לייבוביץ׳, חמישה ימים בלבד לאחר מכתבו של אילן רמון: שאלתך ״כיצד אתה רואה את העולם בו אנו חיים״ — אינה מובנת לי. מה זאת ״לראות את העולם״? האם אתה מתכוון לשאלות קוסמולוגיות או פיסיקליות או מטאפיסיות או…? בשאלתך ׳כיצד אתה מסביר את מהות החיים?׳ איני יודע למה אתה מתכוון במילים ״מהות החיים״. האם אתה מתכוון למציאות הביולוגית או הפסיכולוגית או ההיסטורית או…? על שאלתך בדבר ״תכליתו ומטרתו של האדם בחייו״ — אין תשובה אובייקטיבית. כבר אמרו חז״ל בפרקי-אבות: ״על כרחך אתה נוצר, ועל כרחך אתה נולד, ועל כרחך אתה חי, ועל כרחך אתה מת״. ועל הדברים האלה אי-אפשר להוסיף מאומה. האדם הקיים מבלי שהוא החליט להיווצר ולהיוולד ולחיות — אין לו ברירה אלא להחליט החלטה סובייקטיבית על מטרתו ותכליתו בחייו — ואין שיעור להחלטות האפשריות: - יש מי שלא ימצא שום ערך לחייו או בחייו – והוא יתאבד. - יש מי שיראה ערך ומטרה ותכלית בריבוי הנאה לעצמו (מטריאלית או סכסואלית, או אסתטית, וכו' וכו') כל ימי חייו. - יש מי שיראה ערך ומטרה ותכלית ברכישת דעה בינה והשכל – ולזה יקדיש את חייו. - יש מי שיראה ערך ומטרה ותכלית בעשיית טובות לבני-אדם – ולזה יקדיש את חייו.
- יש מי שיראה ערך ומטרה ותכלית בשירות לעמו ולארצו – ולזה יקדיש את חייו. - יש מי שיראה ערך ומטרה ותכלית בעבודת ה' – ולזה יקדיש את חייו. אף אחת מן ההחלטות הללו אינה ניתנת להנמקה אובייקטיבית, וכל אדם – גם אתה וגם אני – מוכרח להחליט על דעת עצמו.״ בברכה,
ישעיהו ליבוביץ קרדיט: הספרנים, מגזין הספריה הלאומית