בבחירות הקרובות אצביע למפלגת "ביחד" בראשות נפתלי בנט, מכיוון שאני מאמין שמבחינת מדיניות כלכלית בנט מתעלה על כל שאר המועמדים, ומשאר הבחינות מפלגות האופוזיציה הגדולות יפעלו באופן דומה – או מכיוון שעמדותיהם דומות, או מכיוון שמרווח המדיניות האפשרי הוא מצומצם. שלושה גורמים הופכים את בנט למועמד המתאים ביותר מבחינת מדיניות כלכלית. ראשית, בנט הוא המועמד היחיד כיום שמבין את הקשר בין התמריצים והעלויות של מערכת הרווחה להתפתחות אורח החיים הטפילי של המגזר החרדי ולאי השוויון בנטל, והיחיד שאפשר לקוות שלא יתחייב להרפתקה המטופשת של שירות לאומי לכולם בתור "פתרון". שנית, במהלך הקריירה הפוליטית שלו הביע בנט תמיכה חד משמעית במדיניות של שווקים חופשיים, יבוא פתוח ותקציב מאוזן כדי להקל על יוקר המחיה ועל הנטל על מעמד הביניים, בהתאם להמלצותיהם של כלכלנים. על כן אני מאמין שהוא גם יוכל להיאבק מול דרישות התקציב המוגזמות של משרד הביטחון ולנהל מדיניות כלכלית רציונלית בשנים הקרובות המאתגרות. שלישית, ניסיונו בהייטק וחיבתו ללימוד נושאים חדשים הופכים אותו גם למועמד המתאים ביותר להתמודד עם השינוי הטכנולוגי הגדול של דורנו, מהפכת ה-AI. אנשים שעבדו ביחד עם בנט בתקופת הקורונה ובתקופות אחרות, ביניהם כאלו שהגיעו ממחנות פוליטיים שונים, מעריכים מאוד את יכולותיו הניהוליות ואת סגנונו הענייני. שותפו של בנט להנהגה, יאיר לפיד, הוא מבחינתי גורם ניטרלי עם כוונות טובות, שאינו שונה בהרבה מאייזנקוט ואחרים. אבל הנבחרת שאיתם כוללת גם גברים ונשים מוכשרים ומרשימים כגון קרן טרנר, לירן אבישר, ולדימיר בליאק ועוד, ואני מרגיש בנוח להעניק להם את מפתחות המדינה. למרות הדברים שכתבתי, לנפתלי בנט ישנם חסרונות רבים עבורי. הוא ביצע טעויות פוליטיות רבות בעברו, הוא לא לקח את אביר קארה למפלגתו, אני נמצא שמאלה ממנו בכל הקשור להתנחלויות, וחלק מחברי "ביחד" נוטים לפופוליזם ולתמיכה בלובי החקלאי. אין לי ספק שגם אם בנט יהיה ראש הממשלה, הוא יאלץ להעביר הצעות חוק ורפורמות שאני לא אסכים איתן. בנט ומפלגתו אינם מושלמים, אך לכל שאר המתמודדים לכנסת ישנם חסרונות גדולים יותר. אני לא אצביע לנתניהו, מכיוון שהוא ישעבד את עתידה של מדינת ישראל למען החרדים, יגביר את אי השוויון בנטל, וימשיך לנהל מדיניות חוץ חובבנית ולהיכנע לקיצוניים, מה שיחזק את הבידוד הבינלאומי של ישראל, ויוביל לסנקציות וכפייה חיצונית של מדיניות שתפגע בביטחון המדינה. הטענה שלפיה כל ממשלה ללא נתניהו תיכנע משום מה לכל דרישותיהם של הפלסטינים ותקדם הסכם שלום מסוכן היא לא משכנעת לדעתי. בנט, אייזנקוט, ליברמן וחברי מפלגותיהם אינם תמימים או שוגים באשליות שמאל. זוהי טענה שנועדה להצדיק את התרפסותו של נתניהו בפני החרדים והקיצוניים. דווקא הבידוד הבינלאומי שנוצר באשמת נתניהו הוא הסכנה החמורה ביותר לכל מי שחושש ממדינה פלסטינית. בשנים האחרונות נתניהו הקריב את עתידה הכלכלי של ישראל למען המפלגות החרדיות וקבוצות אינטרס אחרות, הקריב את מעמדה הבינלאומי של ישראל למען בן-גביר וסמוטריץ' ומינויי מקורבים לא ראויים למשרות חוץ ודיפלומטיה, והקריב את האחדות ושותפות הגורל של עם ישראל כדי להתנגח ביריבים פוליטיים. בסופו של דבר הוא נכשל בשמירה על ביטחון אזרחי המדינה, נכשל בהבסת החמאס, נכשל בהבסת החיזבאללה, נכשל בהבסת קטאר (או לא ניסה כלל), נכשל בהבסת איראן, ולא הביע שום עניין בכלכלת ישראל מלבד להתגנדר לאחרונה בנתוני צמיחה שלא הייתה לו שום תרומה עבורם. אני לא אצביע לאייזנקוט, מכיוון שאני חושש מהגברת הנטל על מעמד הביניים ומסחרור אינפלציוני בעקבות הגידול בתקציב הביטחון. אנשי צבא לשעבר נוטים לראות את הכלכלה הישראלית כסניף הלוגיסטיקה של צה"ל, ולהיות עיוורים לנטל של תקציב הביטחון וליוקר המחיה. לאייזנקוט אין הבנה עמוקה של קבוצות אינטרס, של מה שנדרש כדי להוריד מחירים, והוא לא מדבר על הנושאים האלו מכיוון שהם לא מעניינים אותו. הוא יתנגד להכפפת תקציב הביטחון למגבלות המציאות, מה שיכביד את הנטל עלינו ועל הדורות הבאים ועשוי לדרדר את ישראל לסחרור כלכלי מסוכן, כפי שהתרחש אחרי מלחמת יום הכיפורים. בנוגע לחרדים אייזנקוט יקדם את הרעיון ההרסני של שירות לאומי לכולם, ואולי אף יתפתה לצרפם לקואליציה. התבטאויות של שאול מרידור, הסמן הכלכלי של מפלגתו, היו מאוד מאכזבות עד כה. בתחומי הביטחון והחוץ סביר שאייזנקוט יתנהל באופן בוגר ואחראי יותר מהממשלה הנוכחית, אבל הוא אינו שונה כאן משאר מפלגות האופוזיציה. אני לא אצביע לאביגדור ליברמן, למרות שהוא דומה לבנט בדעותיו, בגלל שיש לו היסטוריה בעייתית של שחיתות ופרשיות עלומות. ייתכן שאני מעט מגזים, ואין ספק שישנם אנשים ראויים ב-"ישראל ביתנו", אבל קל לי יותר לבטוח בחברי מפלגת "ביחד". אני לא אצביע ל"דמוקרטים", מכיוון שהם יקדמו פופוליזם כלכלי אשר יחריף את יוקר המחיה ואת הנטל על מעמד הביניים. איני חושב שיאיר לגולן יש משנה כלכלית סדורה, אבל כמה מהמועמדים שבראש רשימתו מקדמים כבר שנים רבות מדיניות כלכלית אשר מעלה את יוקר המחיה ומעבירה כסף ממעמד הביניים העובד והמשרת אל המגזר החרדי ואל קבוצות אינטרס אחרות, בראשן ההסתדרות והחקלאים. האידיאולוגיה מעוורת את עיניהם ומונעת מהם להבין שהבעיה האמיתית עם החרדים טמונה בתמריצים שמייצרת מערכת הרווחה, והם יתנגדו לרפורמות שיכולות להקל את הנטל על מעמד הביניים ולדחוף את החרדים אל שוק העבודה. אני מסכים שהדמוקרטים הם המייצגים המובהקים ביותר של התרבות החילונית-ליברלית, שגם אני חלק ממנה, אך לדעתי זוהי טעות לבחור בהם רק בגלל כך. בתחומי חוץ וביטחון אין לישראל כמעט שום מרווח תמרון כרגע. כל ראשי הממשלה הפוטנציאלים ילכו פחות או יותר באותה הדרך שתכפה עלינו ארצות הברית, לטוב או לרע, ואני לא רואה אופק לפתרון שתי המדינות בעשור הקרוב. בנושאי מדיניות כגון תחבורה ציבורית בשבת, זכויות הומוסקסואלים, השקעה בחברה הערבית, טיפול בפורעים היהודים בשטחים וכדומה, אני לא חושב שהדמוקרטים יפעלו שונה מחברי מפלגת "ביחד". אבל בכל הקשור למדיניות כלכלית, הם יובילו לנזק ממשי למעמד הביניים. אני לא אצביע למפלגת "המילואימניקים" של יועז הנדל, למרות חיבתי לעינת וילף, בגלל האפשרות שהם יכניסו את ירון זליכה לכנסת. מדובר בפופוליסט מסוכן, שעבד במשך שנים רבות עבור קבוצות האינטרס המזיקות ביותר במשק הישראלי, ואסור לתת לו להתקרב למוקדי כוח. אני לא אצביע לסמוטריץ' בגלל שהוא מקדם קיצוניות מסוכנת וממשלה איתו לא יכולה לקום ללא שותפות עם החרדים. בקדנציה האחרונה שלו כשר אוצר הוא התפשר על רפורמות כלכליות מספר פעמים, פשוט מכיוון שזהו לא נושא עקרוני עבורו כמו שימור הקואליציה. לפייגלין שותפו יש היסטוריה של התבטאויות משיחיות הזויות, הוא מוציא שם רע לכל מי שתומך בחופש כלכלי, וגם הוא לדעתי בסופו של דבר יתפשר על הכלכלה כדי לקדם קיצוניות דתית ומדינית ולכרות ברית עם החרדים. אני לא אצביע למפלגת "עמך ישראל", מכיוון שאני מאמין שהמגבלות הצבאיות והבינלאומיות על קידום מדיניות ימין הן לא אשליה. כפי שכתבתי לגבי הדמוקרטים, בתחומי חוץ וביטחון אין לישראל כמעט שום מרווח תמרון כרגע, וכל ראשי הממשלה ילכו פחות או יותר באותה הדרך. לכן איני רואה טעם בוויכוחי שמאל-ימין סביב מדינה פלסטינית או הבסת החמאס. מלבד זאת, אם וינטר יצטרף אל נתניהו, הוא יתמרן אותו כפי שתמרן את כל שותפיו בעבר, ואף יאלץ אותו להתפשר עם החרדים. אני לא אצביע למפלגת "הציבור החרדי", מכיוון שאין ערך למפלגה המעוניינת להוביל שינוי פנימי בחברה החרדית אם היא נכנסת לכנסת על גבי קולותיהם של לא-חרדים. שאר המפלגות רחוקות ממני ומהאנשים שעוקבים אחרי ברשתות מכדי שאטרח להזכיר אותן כאן. לסיום, אולי חשוב לציין שמעולם לא פגשתי או דיברתי עם בנט, ומעולם לא היה לי שום קשר למפלגתו. אני מאחל לכולנו שתוצאות הבחירות יציבו את מדינת ישראל על דרך חדשה וטובה יותר. צאו לבחור, ואל תתייאשו. החיים ארוכים, ודברים משתנים.