הפער בין זה שיש בישראל טכנולוגיה ויזמות וסטרטאטפים לבין זה שהיא מתנהלת כמו שכונה במדינה נחשלת בדרום אמריקה, בלתי נסבל. בין זה שבשנה האחרונה היו האקזיטים הכי גדולים בתולדות המדינה לבין זה שזו המדינה היחידה במערב בלי אובר. בין זה שאנחנו אימפריה של סייבר ומקום ראשון בעולם בצריכה ושימוש בבינה מלאכותית (פר קפיטה) לבין זה שיש רק שדה תעופה אחד והוא קרס לגמרי השבוע והעונש היה "להנחות" להוציא את ראש הועד מהליכוד (לא נגיד לפטר אותו...) בין זה שיש לנו יכולות מודיעיניות מדויקות ומתוחכמות לחסל פעמיים את נשיא איראן בתוך שבוע אחד, אבל כשיש עוד חיסול בחדרה אף אחד לא יודע איך אפילו לגשת לבעיה הזאת ומה איך מוצאים את הרוצח והנשק. בין זה שקמו פה חברות ענק שלא היו בעבר, שאנבידיה שהיא אחת החשובות בבינה מלאכותית בונה על ישראל, שיש פה יזמים שהם בליגה העולמית, שמנכל אפל ישראל קודם להוביל בינה מלאכותית בכל אפל, לבין זה שאין כמעט אף מנכל מנוסה ומקצועי במשרד ממשלתי. לא מבין את הפער הזה.

אני החלטתי לקחת את ה1500 דולר ולהציע ל10 ביביסט 150 דולר בתמורה להפקדת הרשיון, תז ודרכון ליום הבחירות. משפיע פי עשר. והביביסטים? הם מוכנים לרגל לאירן בשביל פחות כסף

Brad Lander is not antisemitic; he just spends a lot of time giving cover to antisemites.

יש לי ערמות של ביקורת על האופן בו הדיון הפוליטי בנושא ישראל/פלסטין מתקיים בניו יורק. פוליטיקת זהויות של פרו ואנטי, במקום דיון מהותי על איך מתקדמים קדימה. אבל, וזה אבל גדול, האופן שבו ישראלים מנתחים את המציאות היהודית בניו יורק היא שגויה מהיסוד, היא לא מתעניינת בערכים של אותם יהודים, בתפיסת העולם שלהם, במה הם רוצים ומה לא רוצים עבור החיים של עצמם. מבחינת רוב אותם הישראלים, היהודים בתפוצות הם סוג של כישלון, שחייב למלא את השאיפות והצרכים של הישראלים ולא משנה מי הם אותם ישראלים, ואיך להגיד את זה, זה ממש ממש משנה.

לא הייתה לו שום מחויבות לחטופים. הוא מעולם לא פנה למשפחות חטופים בעיר, ניסה לפגוש חטופים משוחררים, או סייע בקמפיין בארה"ב לשחרורום. הוא נכח אך ורק בעצרות אלטרנטיביות כלליות של ארגון שמאל ישראלי-יהודי ולא בעצרות המרכזיות עבור החטופים בניו יורק. בנוסף לכך, אימץ בחודשים האחרונים את רטוריקת "רצח העם" ועמד על אותן במות עם אישה שחגגה את טבח השבעה באוקטובר. הוא אכן שונה משתי המועמדות האחרות - הוא בטח לא קיצוני כמוהן - אבל זה כי הוא בעיקר אופורטוניסט.

הבורות והפרובצנליות הישראלית בניתוח תוצאות הפריימריז במפלגה הדמוקרטית בניו יורק, היא אחת הסיבות שישראל הגיעה לאן שהגיעה. בראד לנדר הוא דוגמה ומופת לאדם שמעורב בפוליטיקה הניו יורקית שנים, שותף של ממש של ישראלים ופלסטינים שמבקשים שותפות ושיוויון, הוא לא רואה את ישראל דרך הזהותיות שהרבה מהאנטי ישראלים או הפרו ישראלים טורבו מסתכלים על הסכסוך. הוא אשכרה חושב שיכולה להיות פה מציאות אחרת.

Had a beautiful morning rallying our volunteers outside Brooklyn’s historic Borough Hall, one of the many gems of NY-10. I am eternally grateful for all the diverse coalition of support this campaign is building. And a huge thank you to @UFT’s Janella Hinds for joining me!

With the beautiful weather and school almost out, PS 58 in Carroll Gardens was buzzing with energy this morning. Had a great time chatting with parents about my ROBINHOOD Act to make billionaires pay their fair share so we can build a NYC where every family can thrive. (And Knicks in five!)

יאללה. כמה שאתה מטומטם. עמוק בפנים קופץ לך הדביל הליכודניקי מהול בגלאמר של מאי גולן ורווי מכמנים כמו מירי רגב והסמרטוט דיכטר

I just had the craziest experience at the airport. We are about to board a flight to Atlanta when the pilot from the incoming plane walks out of the jetway. Guy is probably late 50s, salt and pepper hair, military look. The kind of pilot you instantly feel good about seeing on your flight. Pilot walks over to the counter, gets on the PA system, and starts addressing everyone. “Folks, I’ve been doing this a long time. Flying one of these jets is easy. The hard part is looking at 130 people and telling them their flight is going to be delayed.” Audible groans throughout the boarding gate. Most people here are flying to Atlanta as a layover before another flight. 130 people just had their day become a complete mess. The pilot goes on. “I get it, trust me. But here’s the deal: During our landing, we had a small mechanical issue. I’m not your pilot for the next leg, but I don’t feel confident the jet’s safe to fly until we have a mechanical team look it over, and I don’t feel comfortable asking the next pilots to fly you guys until we get confirmation.” He points at the agents next to him behind the counter: “Now, none of this is the agents’ fault. Please be kind to them. I’m the one who made this decision, not them, so any inconvenience you experience is my fault. Just please know that I don’t do this lightly, and I’m only doing it because I believe it’s in the best interests of everyone’s safety.” Now this is where the story gets crazy. The pilot puts the microphone down, grabs his suitcase, and all the people in the gate… Start clapping. I’m not joking, everyone starts clapping for the guy. 130 people who just had their travel plans ruined give an ovation to the guy who made the decision and delivered the message. All because he addressed them with decency and transparency, took ownership of the decision, made it clear that it was necessary, and explained why it was in everyone’s best interest. It’s honestly one of the best examples of strong communication—of strong leadership, for that matter—that I’ve seen in a long time. @Delta, whoever your Atlanta to Wichita pilot was this morning, he’s one of the good ones. Please tell him the delayed passengers of flight 1637 appreciate what he did.

אני לא יודע אם רגולציה זה הפתרון אבל חברה טובה כן צריכה לתקשר עם העובדים (שהם האנשים שמשקיעים הכי הרבה בחברה) מה המצב. מהנסיון שלי רגולציה זה לא הפתרון ותמיד אפשר לעשות קונדסונים.

דל"פ: הבעיה הקשה של החברה הרחדית כרגע היא דווקא העובדה ש*לא מדובר בחברה ריכוזית*, אלא אוסף מבוזר מאד של בעלי כח שונים ומתחרים, ועל כולם - טאבו'ים חברתיים שאף אחד לא יכול לשלוט בהם. הסיבה המרכזית שאין סיכוי להזיז משהו משמעותי, היא בעיקר בגלל שאין אף אחד עם מספיק כח לשנות משהו.

אמא שאומרת שהיא מעדיפה שהבן שלה ימות ולא ייצא בשאלה צריכה לעבור הרבה סדנות חינוך. הרבה. איזה משפט מזעזע שמגיע דווקא מאמא. אפילו הרבנים הקיצוניים ממאה שערים (ואני מכיר את זה מסיפורים מכלי ראשון) פוסקים להורים לחבק ילד שיצא בשאלה. לא לגרש מהבית ובטח לא לספר שמעדיפים שימות. קשה לקבוע האם זה מתוך רצון לזמן מסך או באמת ״אידאולוגיה״.

כשבנימין נתניהו נפל לתעלת סואץ במבצע של סיירת מטכ״ל, ידו היציבה של איתן זיו הושטה אליו ומשתה אותו מהמים במעשה שהוא הבסיסי ביותר של אחוות לוחמים. 50 שנה אחרי, איתן זיו נטבח בקיבוצו תחת משמרתו של האיש אותו הציל, והוא אפילו לא טרח להגיע להלוויתו, המעשה הבסיסי ביותר בין בני אדם. טפי