Yael Levkowitz fb אתמול עברנו - אני ושני חברים - נסיון רצח. 4 טרוריסטים יהודיים התנפלו עלינו באלות בלי שום התגרות מצידנו, בלי קירבה שלנו לשום נכס "שלהם", בלי שום אינטראקציה מקדימה בינינו לבינם. מד"א לא הגיע. משטרה לא הגיעה. צה"ל לא הגיע. אמבולנס פלסטיני פינה אותנו שנייה לפני שהטרוריסטים חזרו לסיים את מלאכתם. אחת מאיתנו עדיין בטיפול נמרץ (אוהבת אותך ומתפללת שתצאי מזה בשלום). עד עכשיו לא נעצר ולו חשוד אחד (תקנו אותי אם יש לכם מידע שאין לי). אחרי שסיימו איתנו, אותם טרוריסטים חברו לנוספים והלכו, עם נשק חם, להמשיך בנסיונות הרצח בכפר הסמוך. מד"א לא הגיע. משטרה לא הגיעה. הצבא דווקא הגיע. הוא עמד בצד ושמר על הטרוריסטים היהודיים. אמבולנסים פלסטיניים נחסמו ע"י הצבא. עד עכשיו לא נעצר ולו חשוד אחד. לפני שעה קלה אותם טרוריסטים יהודיים ביצעו עוד ניסיון רצח בדיוק במקום שבו אנחנו הותקפנו. מד"א לא הגיע. משטרה לא הגיעה. צבא לא הגיע. עד עכשיו לא נעצר ולו חשוד אחד. במדינה - כל מדינה. אפילו לא מדינה מתוקנת - כוחות הבטחון אמורים לעצור רוצחים סדרתיים ולעזור למי שהותקף. לא אצלנו. בישראל, הצבא - הילדים של כולנו - מסייע לטרור, נותן לו גב וגם יד. בלי תמיכתו הגלויה והאקטיבית של הצבא, הטרור היהודי לא היה מרים את ראשו המכוער בצורה כל כך אלימה ורצחנית. (ואל תקשקשו לי על שטח בי ועל הסכמים. גם שטח בי הוא באחריות בטחונית של צה"ל, בוודאי ובוודאי כשדרושה הגנה מפני טרוריסטים יהודיים שלא אמורים להימצא שם בכלל). כשיכאב לי קצת פחות, אחזור לנוכחות מגינה ולפעילויות של סולידריות עם מי שהמדינה שלי מנסה לטהר ולחסל. פשוט כי זאת הדרך היחידה שאני מכירה להישאר בת אדם, ולמרות, שברור לי, שמבחינת המדינה שלי דמי מותר. אולי אצטייד במיגון נוסף, אבל לא באלה או בכל נשק אחר. על אף הכעס, לא אתן לטרור היהודי להפוך אותי למפלצת שכמותו ושכמותם, וגם לא אתן לו לגרום לי להצטרף לרוב הדומם (ששתיקתו היא מזון לאלימות). (אבל מה אני מקשקשת לכם על טרור ועל נסיונות רצח? הרי אנחנו שוב ב"שקט יורים", ואנחנו, הישראלים, כל כך אוהבים להיות בשקט. ולירות. אז שבו בשקט, ותמשיכו לתת לתולעים לעבוד).