הפורום לחשיבה אזורית (@RegThink) header
הפורום לחשיבה אזורית (@RegThink) profile picture

מבט אחר על המזרח התיכון ועל מקומה של ישראל בתוכו ● A Different view on the Middle East and Israel's place in it https://xitter.cf/t.co/VzElK8qSCi

Israel
Joined June 2013
Photo by הפורום לחשיבה אזורית (@RegThink)Photo by הפורום לחשיבה אזורית (@RegThink)Photo by הפורום לחשיבה אזורית (@RegThink)Photo by הפורום לחשיבה אזורית (@RegThink)Photo by הפורום לחשיבה אזורית (@RegThink)Photo by הפורום לחשיבה אזורית (@RegThink)Photo by הפורום לחשיבה אזורית (@RegThink)Photo by הפורום לחשיבה אזורית (@RegThink)Photo by הפורום לחשיבה אזורית (@RegThink)Photo by הפורום לחשיבה אזורית (@RegThink)
ביום ראשון שעבר נעלם סטודנט מהמעונות באוניברסיטה העברית. רק בהמשך התברר כי הוא נעצר בהליך מנהלי. הסטודנט הוא מהדי תונסי, בן 26, פעיל במסגרות יהודיות-ערביות - ותושב מזרח ירושלים. כעת שב״כ מבקש להחזיק בו ללא ראיות וללא משפט למשך חצי שנה. המעצר הזה מבהיר לנו מדוע צעירים מזרח ירושלמים חוששים לקחת חלק בפעילות פוליטית. כאשר מרחב הביטוי בישראל מצטצמצם כל העת עוד ועד - הראשונים לשלם את המחיר הם תושבי מזרח ירושלים, שגם כאשר הם נעצרים הם נטולי זכויות אזרח. צפו בדבריה של דינה נאבלסי, מנהלת תכנית המנהיגות ״אלבשאייר״ לסטודנטים ממזרח העיר באוניברסיטה העברית, שמסבירה למה פלסטינים בירושלים נרתעים ממרחבים פוליטיים. מתוך הפרק ה-4 של הפודקאסט בשיתוף @IrAmim ״סינדרום אל-קודס״.
1
2
10
384
להאזנה לפרק המלא >> tinyurl.com/53kpsun3
27
יש ערים שמתקיימות במציאות, ואחרות שמתקיימות בזיכרון. ירושלים היא אחת מאותן ערים נדירות המתקיימות בשני הממדים גם יחד. היא עיר ממשית – על רחובותיה, שווקיה ותושביה, אך מעטות הערים בעולם שזכו למקום כה בולט ביצירה תרבותית של עמים וקבוצות שונות. במשך דורות, שבו אליה יוצרים ערבים ופלסטינים העניקו לעיר מגוון משמעויות. ביצירותיהם היא מופיעה כעיר קדושה וכמרחב תרבותי והיסטורי שבו חיו קהילות מדתות ומתרבויות שונות. לצד זאת, היא מתוארת כבית וכמולדת, כסמל לתקווה וכמוקד של כאב, מאבק ואובדן. ירושלים נוכחת בתרבות הערבית בצורות מגוונות: בשירה, ברומנים, בסיפורים קצרים, בשירים מולחנים וביצירות אומנות. לעיתים היא מתוארת כעירם של קדושים ונביאים; לעיתים כבית שנלקח מבעליו, ולעיתים כמרחב חי ותוסס שבו אנשים ממשיכים לחלום, לאהוב ולהיאבק על מקומם. משום כך, העיסוק בירושלים בתרבות ובספרות הערבית והפלסטינית נוגע גם לקשר שבין מקום לבין שייכות וזהות קולקטיבית. השירה, הפרוזה והמוזיקה לא רק שיקפו את מעמד העיר בתודעה הערבית והפלסטינית, אלא גם השתתפו בעיצובו ובהעברתו מדור לדור. בכך הפכה ירושלים לאחד המוקדים המרכזיים שדרכם ביטאה הספרות הערבית המודרנית את יחסיה עם העבר, את משברי ההווה ואת התקוות לעתיד. בתקופות המוסלמיוּת הקדומה התפתחה הספרות הערבית האסלאמית שנקראת ״שבחי הערים״, כאשר היצירות שהוקדשו לירושלים נקראות ״שבחי ירושלים״ (פַדַאאִל בַּיְת אל־מַקְדִס), ספרות שנשמרה בתרבות הערבית לאורך הדורות. החל במאה השנייה להג'רה (המאה השמינית לספירה), החלו להופיע חיבורים שהוקדשו לתיאור ירושלים ולחשיבותה הרוחנית והדתית. חיבורים אלה אספו פסוקים מן הקוראן ומסורות מפי הנביא; הדגישו את המשמעות והחשיבות של הביקור בירושלים ואת התפילה במקומות הקדושים ובבתי התפילה השונים הנמצאים בה. בעידן המודרני זכתה ספרות שבחי ירושלים לעדנה מחודשת לאחר 1967 שהיוותה מפנה היסטורי עם כיבוש מזרח העיר ובתוכו מסגד אל־אקצא. השינוי ניכר בשירה ובפרוזה, ובמיוחד ברומן, שהפך למרחב של ביקורת פוליטית וחברתית. הספרות שלאחר 1967 התרחקה מן האופטימיות הלאומית ומן ההאדרה של הפרויקט הפאן־ערבי, ופנתה לעיסוק בקריסת החלום הלאומי, במשבר הסמכות הפוליטית ובתחושות של ניכור וחוסר אונים. עוד במחצית הראשונה של המאה ה־20 הופיעה העיר בשירתם של משוררים מסוריה, לבנון ומצרים, שראו בה סמל החורג מגבולותיה הגאוגרפיים: עיר קדושה, מוקד של מאבק וסמל לתקווה ולגאולה. אולם לאחר 1967 התעצם מקומה בשירה הערבית. אובדן השליטה על מזרח ירושלים והעיר העתיקה, לצד תחושת התבוסה והחשש לגורל העיר, הפכו אותה למוקד של כתיבה שביטאה את השבר הערבי, אך גם ביקשה לשמר את הזיקה אליה ולנסח אופק של תקווה. מוזמנים להעמיק ולקרוא את המאמר המלא של ההיסטוריון אחמד מחמוד, על מסורת הכתיבה על ירושלים מהתקופה המוסלמית הקדומה ועד היום. עכשיו בפרויקט ״סינדרום אל קודס״ בשיתוף @IrAmim באתר הפורום לחשיבה אזורית >> tinyurl.com/2hmd9wb8 . ״בירושלים, בתוך החומה העתיקה אני הולך מתקופה אחת לשנייה בלי זיכרון שינחה אותי. הנביאים שם חולקים ביניהם את תולדות הקודש… עולים לשמיים וחוזרים פחות מדוכדכים ועצובים, כי האהבה והשלום קדושים, ושניהם באים אל העיר״. מתוך שירו של מחמוד דרוויש ״פי אל־קודס״, 2004
2
4
155
פטמה זהראא אל־מנסורי, עורכת דין ופוליטיקאית מנוסה, היא האישה הראשונה במרוקו שמונתה לתפקיד הרם של ראשת ממשלה. רבים רואים זאת כשבירה של תקרת הזכוכית עבור נשות מרוקו. אולם כמה פרשנים סבורים כי מדובר בהישג סמלי בלבד נוכח כפיפותה לארמון ובשל הפערים העמוקים בינה לבין רוב נשות הממלכה.
1
93
האם ממשלה חדשה בישראל יכולה להביא לשינוי אזורי? נראה כי ישראל עומדת בפני שינוי בעקבות הבחירות שנערכו לאחרונה. אולם בבחינת היחס למדינות האזור - עד כמה השינוי הזה באמת יכול להיות משמעותי? הפעם בטור ״אם אתם באזור״ אנחנו בוחנים את הפוטנציאל להתחדשות בגישה הישראלית בעזרת מאמרים שפורסמו באתרנו על יחס המדינות השכנות לישראל וארה"ב, ויחסים בין ערבים ליהודים במדינה. קראו עכשיו באתר הפורום >> tinyurl.com/ntfxhe9x
2
150
״המבטא שלי מעולם לא נחשב בעיניי לנטל או מעמסה. אבל מלחמות לא מחריבות רק בתים וערים – הן גם משחיתות את היכולת של בני אדם להקשיב לאחר, וגורמות לך לשקול את מילותיך בקפידה, שמא יטיחו בך האשמות שאיש מעולם לא האשים אותך בהן קודם״. כשאווין עלו, עיתונאית ומתרגמת כורדית סורית, ביקרה בעיר חלב לראשונה זה שנים, היא ייחלה רק לדבר אחד: שאיש לא ישאל ״מאיפה את?״ מלחמת האזרחים, שקרעה לגזרים את החברה הסורית, גרמה לסורים לראות זה את זה בעיקר דרך מסכים, ולא פנים אל פנים, תוך חלוקה למחנות ולשבטים – ודי במילה אחת במבטא שונה, כדי שהאחר יסיק מניין אתה ולאיזה מחנה אתה שייך.
1
2
144
קראו את הטור המלא על חוויותיה, רשמיה ותחושותיה מביקור מורכב זה, ששינה את תודעתה. עכשיו בבלוג שלנו בהארץ >> tinyurl.com/ymtdrnhb בתמונה: לוחם במלחמת האזרחים בעיר העתיקה של חלב, 2013. צילום: רויטרס
1
43
מחר ב-18:30 במכון ון ליר - פאנל מיוחד לניתוח תוצאות הבחירות בחברה הערבית בהנחיית מנהל הפורום לחשיבה אזורית ד״ר ת׳אאר אבו ראס.
הייתי אצל אברי ושירקי אתמול בלילה כדי לדבר על הרשימה המשותפת והדיל שהם מציעים לגוש השינוי
1
2
6
352
צריך להסתכל על אנשים בגובה העיניים ולקבל אותם - אין שווה יותר ושווה פחות״ חוסאם מוסא מספר על המפגש הראשון של צעירים ישראלים ופלסטינים בירושלים בפודקאסט שלנו עם @IrAmim ״סינדרום אל-קודס״
1
1
3
118
🎧 האזינו עכשיו לפרק החדש בפודקאסט ״סינדרום אל-קודס״ על הרגעים שבהם נסדקת בועת הניכור בין מזרח למערב העיר >> tinyurl.com/3vta28ad
1
30
✦ בדרך לשולחן הממשלה או לנצח מחוץ לגדר? ◆ מה עומד מאחורי המספרים של ההצלחה של המפלגות הערביות בבחירות? האם זו תפיסה חדשה של כוח פוליטי ושל השתלבות בחברה הישראלית, או תגובה של חברה שמרגישה סכנה קיומית? בפאנל המיוחד שנקיים לניתוח תוצאות הבחירות בחברה הערבית ישתתפו ד"ר ראויה אבורביעה, ד"ר רבאח חלבי ומרים פרח. מנחה: @ThairAbu מנהל הפורום לחשיבה אזורית. ◆ רביעי | 11.11.26 | 18:30 | במכון ון ליר בירושלים ובשידור חי בערוץ היוטיוב שלנו ◆ הכניסה חופשית, בהרשמה מראש > bit.ly/4zB7iyX
1
3
684
״אין אפילו מפלגה ציונית אחת שמציעה מתווה לעתיד אחר מול הפלסטינים״. // דניאל לוי, לשעבר חבר צוות המשא ומתן הישראלי עם הפלסטינים, מסביר במאמר חדש שפורסם לראשונה במגזין Zeteo, כיצד הפכה אידאולוגיה של השמדה לקונצנזוס בישראל, ושואל - לאן מועדות פני המדינה? // ״כאשר ממשלת האופוזיציה לנתניהו עלתה לשלטון ב-2021. היא העמיקה את הנוכחות הישראלית בגדה המערבית והרחיבה את ההתנחלויות, היא מצאה דרכים חדשות להוציא מחוץ לחוק את פעילותם של ארגוני זכויות אדם פלסטיניים, והיא חידשה את מדיניות החיסולים בגדה המערבית. המצור על עזה כמובן נשמר אף הוא״. ״אין בכך כל פלא: בראש אותה ׳ממשלת שינוי׳ עמד נפתלי בנט, מנכ"ל מועצת יש"ע לשעבר, והיא כללה גם את מפלגתו של הדמגוג הגזען אביגדור ליברמן. העובדה שבין השותפים בממשלה זו היו לא רק מפלגת העבודה אלא אפילו מפלגת מרצ, נושאת הדגל של השמאל הציוני, היא עדות לשפל שאליו הגיע מחנה השמאל-מרכז בישראל״. ״בהמשך התפרקה אותה קואליציה ונתניהו שב לשלטון. הממשלה בראשותו, הקיצונית ביותר עד כה, ניסתה להוציא לפועל הפיכה דרמטית במערכת המשפט בפרט ובמערכת הבלמים והאיזונים בכלל. הדבר עורר גל המוני של מחאה ליברלית, שנמשך עד אוקטובר 2023. באופן אירוני, מחאה זו בעד הדמוקרטיה הצליחה להתעלם דווקא מן הגורמים שפגעו באופן העמוק ביותר במהותה הדמוקרטית של ישראל: הכיבוש ושלטון האפרטהייד בפלסטינים״. ״ובכל זאת, זהו הרע במיעוטו, והוא נעשה אולי מעט אטרקטיבי לעומת האלטרנטיבה. בהווה - המעשים וההצהרות של ארבע מפלגות קואליציית הימין הקיצוני של נתניהו מלמדים כיצד היא הולכת ונעשית פשיסטית מיום ליום״. ״הניצחון של גוש האופוזיציה בבחירות עשוי לבלום מעט את ההקצנה המסוכנת של השנים האחרונות. הדבר נכון בפרט אם יישען שלטון האלטרנטיבה לנתניהו על רע"ם ובאופן אידיאלי אפילו על תמיכה כזו או אחרת מצד הרשימה המשותפת. ועדיין, ארוכה הדרך חזרה. כדי שהיא תתחיל, דרוש לחץ משמעותי מבחוץ וחשבון נפש אמיתי מבפנים.״
1
2
2
170
🔗 קראו עכשיו את המאמר באתר הפורום >> tinyurl.com/r6htcc49 צילום: רויטרס
50
בשבוע שעבר קיימנו במכון ון ליר בירושלים את הכנס השנתי הראשון ״ישראל במזרח התיכון במבט השוואתי״, בשיתוף הפורום לחשיבה אזורית. כ-80 חוקרות וחוקרים מדיסציפלינות שונות במדעי הרוח והחברה, בעברית ובערבית, התכנסו כדי לבחון את ישראל כחלק מהמזרח התיכון. זו הייתה הפעם הראשונה בישראל, ובאקדמיה הישראלית, שכנס רחב, בין-תחומי ורב-משתתפים, מקדם בחינה וניתוח של ישראל במבט השוואתי אזורי. ההשוואות, בתוך האזור ומחוצה לו, חסרות בשיח האקדמי והציבורי, והן מרחיבות את גבולות הידע וההבנה שלנו. ההנחה שמאחורי הכנס היא שמחקר והוראה רציניים של המזרח התיכון צריכים לבחון לא רק את הערבי, הפלסטיני והמוסלמי, אלא גם את היהודי והישראלי. לא רק את העבר, אלא גם את ההווה. ולא רק את כשלי מדינות ערב ואת סכנות הלאומנות הערבית וההקצנה האסלאמיסטית, אלא גם את אלה של ישראל ואת סכנות הלאומנות וההקצנה היהודית. רק כך אפשר להציג תמונה מחקרית וציבורית שלמה של המציאות בין הים לנהר ובמזרח התיכון כולו. מבחר מההרצאות יתפרסם בכתב העת ״ג'מאעה״ של אוניברסיטת בן גוריון. בהמשך יעלו גם קטעים מתוך הכנס יעלו בערוץ היוטיוב של מכון ון ליר, ומאמרים שיתבססו על ההרצאות יתפרסמו באתר הפורום לחשיבה אזורית. תודה לוועדת ההיגוי, לחוקרות והחוקרים ולמשתתפות ולמשתתפים שהגיעו ולקחו חלק - יחד התחלנו מהפכה ממשית במבנה של חקר האסלאם והמזרח התיכון בארץ. תמונות מהכנס: סיגי גולן
1
5
124
״הסדר האזורי שעיצבה ארה״ב במזרח התיכון מתפורר ברגעים אלה״ פרופ׳ מארק לינץ' טוען במאמר שפורסם במגזין Foreign affairs כי סדר היום שבמסגרתו לארה"ב יש השפעה נרחבת במזרח התיכון, קורס ברגעים אלה, ויש לכך שתי סיבות עיקריות: ההרס המוחלט של עזה על ידי ישראל והמלחמה הכושלת של ארה"ב וישראל מול איראן.
1
142
ישראלים ופלסטינים גדלים באותו המקום, אבל בעולמות נפרדים. האם הדור הצעיר ישנה את זה? בפרק האחרון של הפודקאסט סינדרום אל-קודס בשיתוף עם @IrAmim ניסינו להבין איך נראה מפגש בין שכנים פלסטינים וישראלים בעיר שבה כולם רגילים לחיות בעולמות נפרדים, ואיך הוא יכול להיראות. מתי מתרחש המפגש האמיתי הראשון בין צעירים ממזרח העיר ומערב העיר? והאם אפשר לשמור על הזהות הפלסטינית ולהשתלב במערב העיר? בפרק לייב מיוחד שהוקלט עם קהל בבר המזקקה בירושלים, @Eli_Bitan שוחח עם דינה נאבלסי, מנהלת תכנית המנהיגות ״אלבשאייר״ באוניברסיטה העברית, וחוסאם מוסא, מדריך סיורים ומקים מיזם ״פריזבי על התפר״, שמנסה לשבור את חומות הניכור ברחוב ובמגרשי הספורט. שיחה על חייהם של צעירים ובני נוער ממזרח ירושלים, ועל האפשרות לייצר מציאות חיים משותפת. האזינו עכשיו >> tinyurl.com/sawa47sk
2
4
262
הפורום לחשיבה אזורית retweeted
"הציפייה שאיזנקוט יגלה אומץ שואפת לאפס, מה שאי אפשר להגיד על נתניהו. אם הוא היה עומד מול אותה דילמה, נתניהו היה לכל הפחות בוחן את אופציית שיתוף הפעולה עם נציגי הציבור הערבי". פוסט של ד"ר ת'אאר אבו ראס בזירת הבלוגים של זמן ישראל | דעה zman.co.il/737743/ @RegThink
1
3
337