
עיר עמים היא עמותה ישראלית בלתי-מפלגתית העוסקת בירושלים בצל הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובעתידה הפוליטי של העיר. For the English account @irAmimAlerts
Jerusalem
Joined July 2011
- Tweets4.4K
- Following313
- Followers4.7K
- Likes1K
יותר מ־250 מפגינות ומפגינים הגיעו הבוקר (חמישי) לבית המשפט המחוזי בירושלים כדי לדרוש את שחרורו של מהדי תונסי, סטודנט באוניברסיטה העברית ושותף יקר לעשייה הציבורית־חינוכית של עיר עמים.
בדיון שהסתיים היום, נציגי השב״כ כלל לא התייצבו, ובית המשפט לא אישר בשלב זה את צו המעצר המנהלי המבוקש לחצי שנה. נציג המשטרה הודיע כי יוצג חומר נוסף בדיון הבא, שנקבע ליום שלישי. בינתיים, מהדי נשאר במעצר. לפני הדיון, בו נכח מהדי דרך שיחת זום, אפשרה השופטת לראות אותו. שיערו הארוך וזקנו גולחו, ומשקפיו נלקחו ממנו. במהלך הדיון הורתה השופטת לשב״ס להחזיר לו את משקפיו, חרף התנגדות המשטרה.
כפי שכתבנו אתמול, לאחר שהמשטרה לא הצליחה לבסס תשתית ראייתית מספקת להמשך ההליך הפלילי, פנו הרשויות למסלול של מעצר מנהלי. כעת הן מבקשות להחזיק את מהדי במשך שישה חודשים ללא כתב אישום וללא משפט, על סמך חומר חסוי שאינו נגיש לו ולסנגורו.
אנחנו מודאגים מאוד מהמשך מעצרו של מהדי ומהפגיעה בזכויותיו. מהדי הוא איש של שיחה ושותפות, פעיל במאבקם של תושבי סילואן ובמסגרות פלסטיניות־יהודיות משותפות בירושלים. מאות האנשים שהגיעו הבוקר לבית המשפט השמיעו דרישה ברורה לשחרורו של מהדי.
בסרטון - פרופ׳ יעל ברדה, מרצה של מהדי במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, נושאת דברים בהפגנה למען שחרורו של מהדי.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, הורתה לדחות את פרסום תוצאות המכרזים לבנייה ב־E1, שתוכנן להיום (יום חמישי). בעקבות דיון בין גורמי הייעוץ המשפטי למשרד הבינוי והשיכון, קבעה היועצת המשפטית לממשלה כי כללי הריסון החלים על ממשלת מעבר בקבלת החלטות משמעותיות חלים גם במקרה הזה. פרסום התוצאות נדחה כדי לאפשר לממשלה שתוקם לבחון את הנושא.
שני המכרזים שפורסמו בחודשים האחרונים כוללים יחד 3,401 יחידות דיור בין ירושלים להתנחלות מעלה אדומים. הבנייה ב־E1 תעמיק את ניתוקה של מזרח ירושלים משאר הגדה המערבית ותפגע ברצף הטריטוריאלי בין צפון הגדה לדרומה, החיוני להקמת מדינה פלסטינית עתידית. בשל כך, קידום ההתנחלות ב־E1 מעורר התנגדות חריפה בזירה הבינלאומית ומספר מדינות כבר הגיבו בסנקציות לקידומה.
בינתיים, הקהילות הפלסטיניות שחיות בשטח המיועד לבנייה כבר משלמות את המחיר. בתחילת החודש הרסו הרשויות הישראליות כמחצית מהמבנים בקהילה הבדואית ביר אל־מסקוב, ובהם בתי מגורים, וחידשו את צווי ההריסה למבנים שנותרו. זו הפעם הראשונה מאז החל קידום תוכניות E1 שבה הרסו מבנים של קהילה בדואית בשטח המיועד למימושן.
על הממשלה שתקום לבטל את המכרזים ולעצור את קידום הבנייה ב־E1 ואת עקירת הקהילות הפלסטיניות החיות בשטח.
עיר עמים retweeted
בחוץ הפגינו כ-200 חברים ופעילים למען מהדי. אלו דבריה של פרופ' יעל ברדה.
צילום: פרופ' ורד ויניצקי-סרוסי.
עיר עמים retweeted
ביום ראשון שעבר נעלם סטודנט מהמעונות באוניברסיטה העברית. רק בהמשך התברר כי הוא נעצר בהליך מנהלי. הסטודנט הוא מהדי תונסי, בן 26, פעיל במסגרות יהודיות-ערביות - ותושב מזרח ירושלים. כעת שב״כ מבקש להחזיק בו ללא ראיות וללא משפט למשך חצי שנה.
המעצר הזה מבהיר לנו מדוע צעירים מזרח ירושלמים חוששים לקחת חלק בפעילות פוליטית. כאשר מרחב הביטוי בישראל מצטצמצם כל העת עוד ועד - הראשונים לשלם את המחיר הם תושבי מזרח ירושלים, שגם כאשר הם נעצרים הם נטולי זכויות אזרח.
צפו בדבריה של דינה נאבלסי, מנהלת תכנית המנהיגות ״אלבשאייר״ לסטודנטים ממזרח העיר באוניברסיטה העברית, שמסבירה למה פלסטינים בירושלים נרתעים ממרחבים פוליטיים. מתוך הפרק ה-4 של הפודקאסט בשיתוף @IrAmim ״סינדרום אל-קודס״.
מי משרטט את קווי המתאר של ירושלים, מה נשאר מחוץ לשדה הראייה, ואיך אמנות יכולה להתערב בתמונה?
עיר עמים ומוזיאון על התפר מזמינים סטודנטיות וסטודנטים לאמנות לאירוע המוקדש למפגש בין יצירה, אקטיביזם והמציאות הירושלמית. נבחן איך מפות ודימויים מעצבים את האופן שבו אנחנו רואים את העיר, ומה אפשר לגלות כשמשנים את נקודת המבט.
נתחיל בסיור מודרך במבנה המוזיאון ובתערוכה ״הקו המחזיק: קרטוגרפיות של הנראה והבלתי־נראה״. משם נעלה לגג למפגש עם אמנים.ות ואקטיביסטים.ות בסדרה של הצגות קצרות ושיחה פתוחה. נסיים עם אוכל, דרינק וזמן להכרות.
יום שישי, 20.11 | 10:30–14:00
מוזיאון על התפר, ירושלים
בתוכנית:
10:30 | התכנסות
10:45 | סיור במוזיאון ובתערוכה
11:30 | הפסקה על הגג
11:45 | אמנות ואקטיביזם - הרצאות קצרות:
חגית קיסר - "למפות את הריק"
נאדר עמירה ויונתן הראל - "קולקטיב עמל"
עומר פרי - "בין הטיפות"
Tareq Nassar - "Sinsila"
מתופפות "סמבה" בירושלים
עמרי אלון ואורי חדד - "קולקטיב סקר החירום בבריכת ממילא"
12:45 | אוכל, דרינק ומפגשים על הגג
הכניסה חופשית בהרשמה מראש: drove.com/campaign/6ae747413…
91
מהדי תונסי, בן 26 מסילואן, הוא סטודנט לסוציולוגיה וקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית, פעיל פוליטי ושותף יקר שלנו אשר תורם רבות לפעילות הציבורית חינוכית של עיר עמים דרך מפגש ושיח עם הציבור הישראלי.
ביום ראשון בבוקר, לפני שבוע וחצי, נעצר מהדי על ידי שוטרי היחידה המרכזית (ימ"ר) של מחוז ירושלים בתוך מעונות הסטודנטים בהר הצופים, על פי צו מעצר שהוצא יום קודם לכן. חבריו ומשפחתו גילו על מעצרו רק לאחר שדיווחו למשטרה על היעדרותו.
בתחילה התנהל נגד מהדי הליך פלילי, אולם לאחר שהמשטרה לא הצליחה לבסס תשתית ראייתית מספקת להמשך ההליך, היא פנתה יחד עם השב"כ למסלול של מעצר מנהלי. כעת מבקשות הרשויות להחזיקו במעצר למשך שישה חודשים, ללא כתב אישום וללא משפט - תקופה המשתרעת על פני חלק ניכר משנת לימודים אקדמית. הדיון בבקשה צפוי להתקיים ביום חמישי הקרוב בבית המשפט המחוזי, בדלתיים סגורות ובהסתמך על חומר חסוי שאינו נגיש למהדי ולסנגורו.
כמי שמכירים את מהדי מקרוב דרך פעילותו הפוליטית במעגלים אקטיביסטים פלסטינים־יהודים בירושלים והן דרך קשרים אישיים שנרקמו לאורך הדרך, אנחנו מודאגים מאוד ממעצרו. מהדי הוא איש של שיחה ונעם, המעוניין לשמוע אחרים ולשתף את סיפורו האישי, מתוך רצון לייצר שותפות. מהדי קיבל מלגה מעמותת יד ביד המקדמת חינוך דו־לשוני, ופועל במסגרות יהודיות־ערביות משותפות, בהן עומדים ביחד וחד״ש, וכן פעיל במאבקם של תושבי סילואן על זכויותיהם ובתיהם.
הדיווחים על האלימות שהופעלה כלפיו בעת מעצרו, הערפל והעובדה כי מוחזק בידי השב"כ - גוף שרק בשבוע שעבר נחשפנו להתנהלותו הבלתי עניינית ולהשפעתם של שיקולים זרים על פעולותיו - מעוררים בנו דאגה עמוקה לשלומו, לשלמות גופו ולשמירה על זכויותיו להליך הוגן.
מעצר מנהלי הוא כלי פסול ואנטי־דמוקרטי, שמאפשר לשלול את חירותו של אדם למשך חודשים בהליך שבו אין לו אפשרות להתמודד עם החומר המשמש נגדו. הרשויות הישראליות עושות שימוש רב בכלי זה בין היתר כדי לדכא פעילות פוליטית ולהשתיק קולות ביקורתיים ומאבקים לא אלימים.
עיר עמים retweeted
פרטים חדשים על המעצר של הסטודנט מהדי תונסי.
1. הדבר החשוב ביותר: המעצר התבצע על ידי ימ"ר ירושלים, על פי צו מעצר שהוצא יום קודם. אבל כאשר המשטרה הבינה שאין לה די ראיות היא זנחה את ההליך הפלילי ופנתה להליך מנהלי. בדומה למקרה של העיתונאי סאמר חוירה בבית הדין הצבאי שהבאתי בשבוע שעבר.
2. הוא נעצר בשעה 8 בבוקר בתוך המעונות בהר הצופים. הימ"ר טען בדיון שהמעצר בוצע בתיאום עם האוניברסיטה (האוניברסיטה בתגובה: "הודעה על המעצר הצפוי התקבלה ברשויות האוני' זמן קצר לפני שקרה. יודגש כי לא התבקש אישור האוניברסיטה מאחר והמשטרה אינה זקוקה לאישור כזה").
3. לטענת מהדי, השוטרים היכו אותו בתוך המעונות, בניידת ובתחנת המשטרה. נגרמה לו חבלה בפנים כתוצאה מהאלימות. כאשר השופטת ביקשה הסבר לחבלה, המשטרה טענה כי מהדי התנגד למעצר, תקף שוטרים ונפל מהרכב.
4. קב״ט המעונות טוען כי מהדי לא התנגד למעצר ויצא בשקט מהמעונות. ואולם, בתצהיר המשטרה נטען כי מהדי התנגד למעצר עוד במעונות, ולכן השוטרים הפעילו נגדו כוח סביר. מישהו משקר כאן.
5. בחקירה שלו הוא נשאל על הפעילות הפוליטית שלו במסגרת עומדים ביחד ובסילוואן.
6. כאמור התיק הועבר להליך מנהלי, והמשטרה והשב"כ דורשים צו מעצר מנהלי לשישה חודשים. ביום חמישי הקרוב הדיון במחוזי. הכול כמובן בדלתיים סגורות ועם חומרים חסויים.
זה מהדי תונסי, סטודנט לסוציולוגיה וקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית. פעיל בעומדים ביחד ובעוד מעגלים של אקטיביזם ישראלי-פלסטיני. ביום ראשון שעבר בבוקר הוא נעלם בין המעונות לאוניברסיטה, רק למחרת בערב התברר שהוא נעצר בהליך מנהלי והשבכ מבקש להותיר אותו בכלא במעצר מנהלי לשישה חודשים.
כתבה:
haaretz.co.il/news/politics/…
עיר עמים retweeted
זה מהדי תונסי, סטודנט לסוציולוגיה וקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית. פעיל בעומדים ביחד ובעוד מעגלים של אקטיביזם ישראלי-פלסטיני. ביום ראשון שעבר בבוקר הוא נעלם בין המעונות לאוניברסיטה, רק למחרת בערב התברר שהוא נעצר בהליך מנהלי והשבכ מבקש להותיר אותו בכלא במעצר מנהלי לשישה חודשים.
כתבה:
haaretz.co.il/news/politics/…
עיר עמים retweeted
יש ערים שמתקיימות במציאות, ואחרות שמתקיימות בזיכרון. ירושלים היא אחת מאותן ערים נדירות המתקיימות בשני הממדים גם יחד. היא עיר ממשית – על רחובותיה, שווקיה ותושביה, אך מעטות הערים בעולם שזכו למקום כה בולט ביצירה תרבותית של עמים וקבוצות שונות.
במשך דורות, שבו אליה יוצרים ערבים ופלסטינים העניקו לעיר מגוון משמעויות. ביצירותיהם היא מופיעה כעיר קדושה וכמרחב תרבותי והיסטורי שבו חיו קהילות מדתות ומתרבויות שונות. לצד זאת, היא מתוארת כבית וכמולדת, כסמל לתקווה וכמוקד של כאב, מאבק ואובדן.
ירושלים נוכחת בתרבות הערבית בצורות מגוונות: בשירה, ברומנים, בסיפורים קצרים, בשירים מולחנים וביצירות אומנות. לעיתים היא מתוארת כעירם של קדושים ונביאים; לעיתים כבית שנלקח מבעליו, ולעיתים כמרחב חי ותוסס שבו אנשים ממשיכים לחלום, לאהוב ולהיאבק על מקומם. משום כך, העיסוק בירושלים בתרבות ובספרות הערבית והפלסטינית נוגע גם לקשר שבין מקום לבין שייכות וזהות קולקטיבית.
השירה, הפרוזה והמוזיקה לא רק שיקפו את מעמד העיר בתודעה הערבית והפלסטינית, אלא גם השתתפו בעיצובו ובהעברתו מדור לדור. בכך הפכה ירושלים לאחד המוקדים המרכזיים שדרכם ביטאה הספרות הערבית המודרנית את יחסיה עם העבר, את משברי ההווה ואת התקוות לעתיד.
בתקופות המוסלמיוּת הקדומה התפתחה הספרות הערבית האסלאמית שנקראת ״שבחי הערים״, כאשר היצירות שהוקדשו לירושלים נקראות ״שבחי ירושלים״ (פַדַאאִל בַּיְת אל־מַקְדִס), ספרות שנשמרה בתרבות הערבית לאורך הדורות.
החל במאה השנייה להג'רה (המאה השמינית לספירה), החלו להופיע חיבורים שהוקדשו לתיאור ירושלים ולחשיבותה הרוחנית והדתית. חיבורים אלה אספו פסוקים מן הקוראן ומסורות מפי הנביא; הדגישו את המשמעות והחשיבות של הביקור בירושלים ואת התפילה במקומות הקדושים ובבתי התפילה השונים הנמצאים בה.
בעידן המודרני זכתה ספרות שבחי ירושלים לעדנה מחודשת לאחר 1967 שהיוותה מפנה היסטורי עם כיבוש מזרח העיר ובתוכו מסגד אל־אקצא. השינוי ניכר בשירה ובפרוזה, ובמיוחד ברומן, שהפך למרחב של ביקורת פוליטית וחברתית. הספרות שלאחר 1967 התרחקה מן האופטימיות הלאומית ומן ההאדרה של הפרויקט הפאן־ערבי, ופנתה לעיסוק בקריסת החלום הלאומי, במשבר הסמכות הפוליטית ובתחושות של ניכור וחוסר אונים.
עוד במחצית הראשונה של המאה ה־20 הופיעה העיר בשירתם של משוררים מסוריה, לבנון ומצרים, שראו בה סמל החורג מגבולותיה הגאוגרפיים: עיר קדושה, מוקד של מאבק וסמל לתקווה ולגאולה. אולם לאחר 1967 התעצם מקומה בשירה הערבית. אובדן השליטה על מזרח ירושלים והעיר העתיקה, לצד תחושת התבוסה והחשש לגורל העיר, הפכו אותה למוקד של כתיבה שביטאה את השבר הערבי, אך גם ביקשה לשמר את הזיקה אליה ולנסח אופק של תקווה.
מוזמנים להעמיק ולקרוא את המאמר המלא של ההיסטוריון אחמד מחמוד, על מסורת הכתיבה על ירושלים מהתקופה המוסלמית הקדומה ועד היום. עכשיו בפרויקט ״סינדרום אל קודס״ בשיתוף @IrAmim באתר הפורום לחשיבה אזורית >> tinyurl.com/2hmd9wb8
.
״בירושלים, בתוך החומה העתיקה
אני הולך מתקופה אחת לשנייה בלי זיכרון שינחה אותי.
הנביאים שם חולקים ביניהם את תולדות הקודש…
עולים לשמיים וחוזרים פחות מדוכדכים ועצובים,
כי האהבה והשלום קדושים, ושניהם באים אל העיר״.
מתוך שירו של מחמוד דרוויש ״פי אל־קודס״, 2004
מי יוזם, מי מאשר ומי מוציא לפועל את נישולן וגירושן של קהילות פלסטיניות במזרח ירושלים?
כשאנחנו שומעים על משפחות פלסטיניות שמפונות מבתיהן במזרח ירושלים, על הריסות בתים או על השתלטות מתנחלים על נכסים, אנחנו נחשפים לרוב רק לחלק קטן מהתמונה. מאחורי כל אלה פועלת מערכת שלמה של רשויות מדינה, חוקים מפלים ומנגנונים תכנוניים ומנהליים, שמשתלבים יחד לקידום הנישול והגירוש. הדוח החדש של עיר עמים, ״גירוש – זרועות הנישול של הרשויות הישראליות במזרח ירושלים״, ממפה את המערכת הזאת.
לראשונה, הדוח מציג את פעילותם של שישה משרדי ממשלה, עיריית ירושלים וגופים סטטוטוריים, וחושף כיצד מערכת שנבנתה והתפתחה מאז 1967 הורחבה והועצמה בשנים האחרונות, וכיצד הרשויות הישראליות שבעבר פעלו לא פעם מאחורי עמותות מתנחלים, פועלות כיום בגלוי ובאופן ישיר לגירוש ונישול פלסטינים ממזרח ירושלים.
כל פרק בדוח מתמקד במשרד ממשלתי או בגוף ציבורי אחד, מפרט את סמכויותיו ומציג את התשתית העובדתית לפעילותו. הפרקים מסבירים כיצד הרשויות משתמשות בהליכים מינהליים ובמשאבים ציבוריים לנישול פלסטינים, ומראים כיצד רישום מקרקעין, חוקי קניין מפלים, מגבלות תכנון, הריסות בתים, פינויים בכפייה ומיזמי התנחלות משתלבים במערך מדינתי שנועד להשתלט על קרקעות ובתים פלסטיניים במזרח ירושלים ולערער את יכולתם של התושבים להישאר בבתיהם.
בשש קהילות פלסטיניות הגירוש כבר מתנהל או עומד בפתח. אלה הן בטן אל־הווא ואל־בוסתאן בסילואן, אום הארון בשייח׳ ג׳ראח, אום טובא, אל־ולאג׳ה ונועמאן. המדיניות הזו מעמידה בסכנה את בתיהם, את פרנסתם וחיי המשפחה של התושבים, ואת עתידן של קהילות שלמות.
כדי להבין איך מתבצע הגירוש, צריך לדעת מי מפעיל את המערכת שמאחוריו. וכדי לעצור אותו, צריך לחשוף את כל זרועותיו. כוחו של הדוח הוא בחשיפת התמונה המלאה: לא מדובר בצעדים נקודתיים או בפעולות נפרדות, אלא במערכת רב-זרועית ומתואמת, שבה פעולותיה של רשות אחת משלימות ומחזקות את פעולותיה של רשות אחרת.
לקריאת הדוח המלא: tinyurl.com/ydpm7jz3
עיר עמים retweeted
צריך להסתכל על אנשים בגובה העיניים ולקבל אותם - אין שווה יותר ושווה פחות״ חוסאם מוסא מספר על המפגש הראשון של צעירים ישראלים ופלסטינים בירושלים בפודקאסט שלנו עם @IrAmim ״סינדרום אל-קודס״
ישראל החלה במימוש תוכניות E1 באמצעות הריסת בתים בכפר ביר אל־מסקוב הנמצא בתחום תוכניות E1 שממזרח לירושלים. שלשום ב־3 בנובמבר מתאם הפעולות בשטחים ביוזמת ראש עיריית מעלה אדומים, גיא יפרח, הרס כמחצית מהמבנים בקהילה הבדואית ביר אל־מסקוב. לראשונה מאז החל קידום התוכניות, ישראל הורסת מבנים של קהילות בדואיות בשטח המיועד למימושן — ועוברת מתכנון לעקירה בפועל.
בין המבנים שנהרסו היו בתי מגורים, מטבחים ושירותים. במקביל, חודשו צווי ההריסה לכל המבנים שנותרו בקהילה, באופן המאיים על המשך קיומה ועלול להביא למחיקה מולחטת שלה. מה שהחל בביר אל־מסקוב עלול להתרחב לקהילות נוספות באזור E1, שבהן חיים מאות פלסטינים.
ראש עיריית מעלה אדומים, גיא יפרח, אישר כי ההריסות בוצעו ביוזמת העירייה, שפנתה למתאם פעולות הממשלה בשטחים בדרישה להרוס את המבנים. אף שהמבנים נמצאים במרחק של יותר מקילומטר מבתי מעלה אדומים, העירייה פעלה להריסתם כחלק מהמהלך לסילוק הנוכחות הפלסטינית מהשטח המיועד להתנחלות.
תוכניות E1 כוללות בניית 3,401 יחידות דיור בין ירושלים למעלה אדומים. מימושן צפוי להביא לנישול ועקירה של קהילות פלסטיניות באזור, ולפגוע ברציפות הטריטוריאלית הפלסטינית ובאפשרות להקמת מדינה פלסטינית בת־קיימא. במסגרת העתירה שהגשנו עם הארגונים במקום ושלום עכשיו נגד התוכניות, טענה המדינה כי אורח חייהן של הקהילות הבדואיות, ללא הסדרה תכנונית וקניינית, ״אינו יכול להיות חסם לתכנון״. ההריסות בביר אל־מסקוב ממחישות את משמעותה של עמדה זו: המדינה רואה בקהילות הפלסטיניות מכשול שיש לסלק כדי לממש את תוכניות ההתנחלות.
מאחורי אלפי יחידות הדיור המתוכננות עומדות קהילות שנהרסות ומשפחות הניצבות בפני גירוש. הריסת ביר אל־מסקוב מעוררת חשש חמור להעברה בכפייה של אוכלוסייה מוגנת, בניגוד למשפט הבינלאומי. יש לעצור את ההריסות ואת מימוש תוכניות ההתנחלות ב־E1, לפני שקהילות נוספות ייעקרו מבתיהן ומאדמותיהן.
מי משרטט את קווי המתאר של ירושלים, מה נשאר מחוץ לשדה הראייה, ואיך אמנות יכולה להתערב בתמונה?
עיר עמים ומוזיאון על התפר מזמינים סטודנטיות וסטודנטים לאמנות לאירוע המוקדש למפגש בין יצירה, אקטיביזם והמציאות הירושלמית. נבחן איך מפות ודימויים מעצבים את האופן שבו אנחנו רואים את העיר, ומה אפשר לגלות כשמשנים את נקודת המבט.
נתחיל בסיור מודרך במבנה המוזיאון ובתערוכה ״הקו המחזיק: קרטוגרפיות של הנראה והבלתי־נראה״. משם נעלה לגג למפגש עם אמנים.ות ואקטיביסטים.ות בסדרה של הצגות קצרות ושיחה פתוחה. נסיים עם אוכל, דרינק וזמן להכרות.
יום שישי, 20.11 | 10:30–14:00
מוזיאון על התפר, ירושלים
בתוכנית:
10:30 | התכנסות
10:45 | סיור במוזיאון ובתערוכה
11:30 | הפסקה על הגג
11:45 | אמנות ואקטיביזם: הרצאות קצרות ושיחה
12:45 | אוכל, דרינק ומפגשים על הגג
הכניסה חופשית בהרשמה מראש.
להרשמה: drove.com/campaign/6ae747413…
עיר עמים retweeted
ישראלים ופלסטינים גדלים באותו המקום, אבל בעולמות נפרדים. האם הדור הצעיר ישנה את זה?
בפרק האחרון של הפודקאסט סינדרום אל-קודס בשיתוף עם @IrAmim ניסינו להבין איך נראה מפגש בין שכנים פלסטינים וישראלים בעיר שבה כולם רגילים לחיות בעולמות נפרדים, ואיך הוא יכול להיראות. מתי מתרחש המפגש האמיתי הראשון בין צעירים ממזרח העיר ומערב העיר? והאם אפשר לשמור על הזהות הפלסטינית ולהשתלב במערב העיר?
בפרק לייב מיוחד שהוקלט עם קהל בבר המזקקה בירושלים, @Eli_Bitan שוחח עם דינה נאבלסי, מנהלת תכנית המנהיגות ״אלבשאייר״ באוניברסיטה העברית, וחוסאם מוסא, מדריך סיורים ומקים מיזם ״פריזבי על התפר״, שמנסה לשבור את חומות הניכור ברחוב ובמגרשי הספורט.
שיחה על חייהם של צעירים ובני נוער ממזרח ירושלים, ועל האפשרות לייצר מציאות חיים משותפת.
האזינו עכשיו >> tinyurl.com/sawa47sk
עיר עמים היא ארגון ירושלמי הפועל לקידום עתיד שוויוני ודמוקרטי בירושלים, כבירתם וביתם של שני העמים.
אנו מחפשים איש.ת חינוך להובלת מערך הסיורים של הארגון. התפקיד משלב פיתוח תוכן חינוכי־פוליטי, ניהול והכשרת צוות מדריכים.ות, עבודה עם קהלים מגוונים ואחריות על תכנון והפעלת מערך הסיורים.
זו הזדמנות לשלב בין חינוך, עשייה פוליטית ועבודה בשטח ולהשפיע על האופן שבו אלפי משתתפים מדי שנה מכירים ומבינים את המציאות הפוליטית בירושלים. באמצעות הסיורים אנו מבקשים לעורר חשיבה ביקורתית, לעודד מעורבות ולקדם שיח ופעולה למען שוויון, זכויות אדם וצדק.
תחומי אחריות:
- הובלה מקצועית ופדגוגית של מערך הסיורים, לרבות פיתוח ועדכון תכנים ומערכי הדרכה.
- ניהול והובלת צוות מדריכים.ות, לרבות גיוס, הכשרה וליווי מקצועי.
- ניהול מערך הסיורים, כולל תכנון, תיאום, הפקה ותפעול שוטף.
- פיתוח הפעילות החינוכית והתאמתה לקהלי יעד מגוונים ולהתפתחויות בשטח.
- ניהול תקציב מערך הסיורים ומעקב אחר ביצועו.
- הפקה וליווי של אירועים, סדנאות וכנסים במסגרת הפעילות החינוכית והציבורית של הארגון.
דרישות התפקיד:
- הזדהות עם ערכי הארגון ומחויבות לזכויות אדם, לשוויון ולצדק חברתי.
- היכרות עם המציאות הפוליטית בירושלים, בדגש על מזרח ירושלים, ועניין עמוק בחינוך פוליטי.
- ניסיון משמעותי בהדרכה, בחינוך פוליטי או בפיתוח תוכן חינוכי.
- ניסיון בהוראת דרך ובהובלת סיורים- יתרון משמעותי.
- יכולת הובלה וניהול של אנשים ותהליכים, לצד כישורי ארגון, תכנון וביצוע גבוהים.
- ניסיון בעבודה לוגיסטית ובהפקת פעילות חינוכית או אירועים.
- כושר ביטוי מצוין בעברית בכתב ובעל פה; אנגלית ברמה טובה. ערבית – יתרון.
- זמינות לשעות עבודה גמישות, לעיתים גם בשעות הערב ובסופי שבוע.
📍 ירושלים
75% משרה
🔗 לפרטים והגשת מועמדות: sl1nk.com/lre15bt
1
3
180
כ־40% מתושבי ירושלים הם פלסטינים. רובם המכריע מחזיקים במעמד של תושבי קבע, ללא זכות הצבעה לכנסת. הם חיים בעיר, אך אינם יכולים לבחור את הממשלה שמקבלת החלטות הרות גורל על חייהם ועל עתידם.
ההחלטות שמתקבלות בכנסת ובממשלה נוגעות לכל תחומי חייהם: לאפשרות לבנות בית ולהישאר בו, לחינוך של ילדיהם, לחופש התנועה שלהם ולביטחונם. אבל ביום הבחירות, הם אינם שווים וקולם אינו נשמע.
למי שיש זכות הצבעה יש גם אחריות. כשאתם.ן מצביעים.ות, זכרו שהקול שלכם.ן משפיע גם על מאות אלפי תושבים ותושבות פלסטינים בירושלים, שאינם אזרחים שווי זכויות ולא יכולים להצביע לכנסת.
צאו להצביע. למען עתיד של שוויון, צדק ושותפות - בירושלים ובמרחב כולו.
1
1
124
עיר עמים retweeted
פרסום ראשון | בית המופתי יהפוך לבית רמב״ן: תנועת ״אמנה״ מקימה שכונה יהודית חדשה בלב שייח' ג'ראח.
זרוע ההתיישבות של גוש אמונים שנמצאת תחת סנקציות, הגישה תוכנית להקמת שכונה יהודית חדשה במלון שפרד לשעבר, הוא ״בית המופתי״ שנבנה עבור חאג׳ אמין אל־חוסייני.
תנועת אמנה, מהגופים המרכזיים במפעל ההתנחלויות בגדה המערבית, מקדמת לראשונה התנחלות במזרח ירושלים. הארגון מקדם תוכנית להקדמת 122 יחידות דיור במבנים של עד 12 קומות בלב שכונת שייח׳ ג׳ראח הפלסטינית, במתחם מלון שפרד ההיסטורי.
אמנה, שבראשה עומד זאב חבר (זמביש), ממובילי המחתרת היהודית בשנות ה־80, נהנית זה עשרות שנים מתקציבים ומשיתוף פעולה קרוב עם הממשלה, וממלאת תפקיד מרכזי במימון, בתכנון ובסיוע פוליטי למאחזי הרועים האלימים בגדה המערבית המשמשים להשתלטות על שטחים נרחבים ולדחיקת קהילות רועים וחקלאים פלסטיניות מאדמותיהן.
בשל מעורבותה בתמיכה במאחזים אלימים ובפעולות הפוגעות בקהילות פלסטיניות בריטניה וקנדה הטילו עליה סנקציות ב־2024. כעת היא מבקשת להרחיב את מפעל ההתנחלות שלה גם למזרח ירושלים. בשנת 2026 הצטרף גם האיחוד האירופי, שקבע כי הארגון סייע בהקמה ובמימון של לפחות 30 מאחזים והתנחלויות אלימים, שפעילותם הובילה לעקירת קהילות פלסטיניות ולנישולן מרכושן.
כעת אותו ארגון מקדם הקמת התנחלות במזרח ירושלים בשכונת שייח' ג'ראח. התוכנית מקודמת במתחם שהיה בבעלות משפחת חוסייני הפלסטינית, נתפס לאחר 1967 בידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים ובהמשך הועבר לידי עטרת כהנים, שבנתה בו עשרות יחידות דיור שמעולם לא אוכלסו. כעת מבקשת אמנה להרוס את מבני המגורים האלה ולהקים במקומם מבנים גדולים בהרבה, לצד שימור המבנה ההיסטורי. כיצד ומדוע הועברו הזכויות במתחם לידיה, ומה עומד מאחורי העברת קידום הפרויקט מעטרת כהנים לאמנה - עדיין לא ברור.
התוכנית מצטרפת לתוכניות שמקדמים משרד הבינוי והשיכון והרשות לפיתוח ירושלים לבניית אלפי יחידות דיור המיועדות למתנחלים ישראלים, במקום לשרת את תושבי השכונה הפלסטינים. אחרי שהתושבים הצליחו להגן על בתיהם ולבלום מהלכי פינוי אגרסיביים, נמשך הניסיון לשנות את פני השכונה באמצעות בנייה נרחבת למתנחלים. ריבוי הגופים המעורבים חושף את היקף המהלך: גופי ממשל וארגוני מתנחלים פועלים במקביל להעמקת ההתנחלות בלב שייח׳ ג׳ראח ולערעור עתידה כשכונה פלסטינית.
קראו את הדו״ח שלנו ״טבעת חנק על שייח׳ ג׳ראח - השתלטות ישראלית וגירוש קהילה״ כדי לדעת עוד על מה קורה בשכונה: tinyurl.com/3nuwtwsh
בחודש האחרון חלה החמרה בהגבלות התנועה במחסומים מצפון לירושלים, ובפרט במחסומי ג'בע וקלנדיה. הגבלות משתנות, חוסר ודאות, בידוק מוגבר ושיבושי תנועה קשים הפכו את הנסיעה היומיומית של תושבי ירושלים הפלסטינים לתוך העיר - למסע מתיש של המתנה ממושכת בפקקים, שיכולה להגיע אף לשלוש או ארבע שעות ופוגעת בגישה לעבודה, לחינוך ולבריאות.
לסגירת מחסום ג'בע (מצפון מזרח לירושלים היכן שכביש 60 המוביל צפונה פוגש את כביש 437 המוביל אל ירושלים דרך פסגת זאב) יש השלכות החורגות מהמחסום עצמו. חסימת המעבר בג'בע מותירה בפועל את מחסום קלנדיה כנתיב הגישה המרכזי לעיר. ניתוב התנועה הפלסטינית לקלנדיה מגביר את העומסים הכבדים ממילא במחסום ומאריך משמעותית את זמני ההמתנה. במקביל, הסטת התנועה הפלסטינית מציר ג'בע–חיזמא מפחיתה את העומס בציר המשמש גם מתנחלים בדרכם לירושלים.
העובדה שהחסימות וההגבלות מתרחשות דווקא בשעות העומס מעלה שאלות קשות לגבי השיקולים העומדים מאחוריהן: האם הגבלת תנועתם של פלסטינים נועדה גם לאפשר זרימת תנועה נוחה יותר למתנחלים, על חשבון חופש התנועה של האוכלוסייה הפלסטינית?
לא מדובר רק בפקקי תנועה. חסימת כבישים והגבלת תנועה הן פרקטיקות ותיקות של ישראל בגדה המערבית, המצמצמות את חופש התנועה של פלסטינים, מגבילות את הגישה בין יישובים ומרחבים ומעמיקות את הפיצול המרחבי. הגבלות אלו תורמות ליצירת מובלעות פלסטיניות מנותקות זו מזו בגדה המערבית ובמרחב ירושלים.
אחת ההשלכות החמורות של מדיניות זו היא הפגיעה בגישה לירושלים של תושבי כפר עקב, שכונה אשר גדר ההפרדה מנתקת משאר העיר למרות שהיא נמצאת בתחומה המוניציפלי. תושבי כפר עקב הם תושבי ירושלים, הזכאים להגיע לעירם ולנוע בה ככל תושב אחר. אלא שבפועל, ההגבלות במחסומים הופכות את הגישה לעירם לסיוט יומיומי.
הפגיעה בחופש התנועה מצטרפת להזנחה המתמשכת של השכונות שמעבר לגדר ההפרדה. תושביהן סובלים ממחסור חמור בשירותים עירוניים ובתשתיות שאינם נותנים מענה לגודל האוכלוסייה ולצרכיה, ובמקביל נתקלים בחסמים הולכים וגוברים בדרכם למוסדות החינוך, לשירותי הבריאות ולמקומות העבודה בירושלים.
כך, תושבים שירושלים היא עירם נדחקים ממנה בפועל – הן באמצעות ההזנחה המתמשכת של שכונותיהם והן באמצעות חסמים פיזיים המגבילים את יכולתם להגיע לחלקיה האחרים של העיר ולממש את זכויותיהם הבסיסיות.
4
110
מחסור מתמשך בכיתות, אלפי תלמידים שנשרו ופערי תקצוב עמוקים: דוח החינוך השנתי שלנו חושף כיצד ההזנחה והאפליה במערכת החינוך במזרח ירושלים נמשכות, לצד מהלכים להעמקת השליטה הישראלית בה. את הנתונים שעליהם מבוסס הדוח קיבלנו מעיריית ירושלים באיחור ורק בעקבות עתירת חופש מידע שהגשנו, וגם כעת המידע שנמסר אינו מלא. אנו ממתינים בימים אלה להשלמת המידע החסר במסגרת העתירה.
לפי חישוב עיר עמים, במזרח ירושלים חסרות כיום 2,283 כיתות לימוד. מתווה הבנייה העירוני נשען על חישובי מחסור מלפני כמעט עשור, ואינו נותן מענה לגידול במספר התלמידים. גם אם ייושם במלואו, בשנת 2032 עדיין יחסרו כמעט 1,100 כיתות.
לצד זאת, על יותר מ־11 אלף ילדים בגילי חינוך אין לעירייה מידע מדויק באשר למסגרות שבהן הם לומדים, אלא הערכות בלבד. העירייה מעריכה שכ־3,000 תלמידים נשרו מהחינוך הרשמי והמוכר שאינו רשמי, אך טרם מסרה נתוני נשירה עדכניים לשנת הלימודים תשפ״ו.
בתוך המציאות הזאת, כמחצית מתקציב פרק החינוך בתוכנית החומש מיועדת להרחבת תוכנית הלימודים הישראלית. פתיחת בתי ספר חדשים מותנית בהפעלת התוכנית הישראלית, בעוד בתי הספר המלמדים לפי התוכנית הפלסטינית מוסיפים לסבול מתת־תקצוב ומתנאי לימוד קשים. כך מנוצל המחסור לפגיעה בזכותם של הילדים לחינוך על פי תוכנית לימודים התואמת את מורשתם ותרבותם.
לכך מצטרפים החוק האוסר על העסקת מורים בעלי תארים ממוסדות ברשות הפלסטינית, שעלול להחריף את המחסור במורים, וביטול פרק ההשכלה הגבוהה בתוכנית החומש, שפוגע באופק האקדמי של צעירי מזרח ירושלים.
קראו את הדוח המלא על מצב מערכת החינוך במזרח ירושלים ועל המדיניות שמעצבת אותה: ir-amim.org.il/he/report/eas…


















