אנו כואבים את מותו הטרגי והפתאומי של ד"ר עזיז אל־ע'שיאן - עמית יקר, שותף לדרך, ואחד הקולות המיוחדים והמשמעותיים שפעלו בשנים האחרונות לקידום הבנה, דיאלוג וביטחון אזורי במזרח התיכון. העבודה המשותפת עם עזיז הייתה ייחודית. כחוקר סעודי שהתמחה במדיניות החוץ של הממלכה וביחסיה עם ישראל והאזור, הוא הביא לשיח זווית נדירה, ישירה ומפוכחת – כזו שאפשרה לנו במיתווים להבין טוב יותר לא רק את האינטרסים של ערב הסעודית, אלא גם את האופן שבו האזור כולו משתנה, ואיך ישראל יכולה וצריכה להשתלב בו באופן אחראי, יציב ומשתף יותר. היינו גאים במיוחד בכך שעזיז נמנה עם עמיתי המדיניות של מיתווים – לא רק בשל המשמעות הסמלית של חוקר סעודי במכון מחקר ישראלי, אלא בעיקר בזכות קולו הייחודי, שהיה לנו חשוב להשמיע ולהנגיש לציבור הישראלי. לעזיז עצמו היה חשוב במיוחד שדבריו יגיעו ישירות לקהל הישראלי. הוא ביקש שמאמריו יתפרסמו בעברית, כדי שישראלים יוכלו להיחשף לעמדותיו, להבין את נקודת מבטו ולהשתתף בשיח שהוא ביקש לקדם. הרצון הזה שיקף את אמונתו העמוקה בחשיבותו של דיאלוג כן וישיר, גם ובעיקר כאשר המציאות הפוליטית מקשה עליו. מעבר למומחיות המרשימה שלו, עזיז היה אדם חם, סקרן, נדיב ומלא אמונה בכוחם של שיח, היכרות ועבודה משותפת לגשר על פערים עמוקים. הוא היה שותף אמיתי למאמץ לבנות מזרח תיכון שבו ביטחון, דיפלומטיה ושיתוף פעולה אינם סיסמאות – אלא דרך פעולה. היה לנו הכבוד לעבוד לצדו, ללמוד ממנו, לפרסם את ניתוחיו ולהשמיע את קולו במסגרת הפעילות של מיתווים. חסרונו יורגש מאוד. ליבנו עם משפחתו, חבריו, עמיתיו וכל מי שזכה להכיר אותו.

אירופה חייבת לחזור למרכז המדיניות הישראלית! שיקום מעמדה הבינלאומי של ישראל אינו יכול להישען רק על היחסים עם ארצות הברית. גם אירופה חייבת לחזור למרכז תשומת הלב המדינית. התוכנית החדשה של מכון מיתווים ל-100 הימים הראשונים של הממשלה הבאה כוללת מסר ברור: שינוי ממשי במדיניות הישראלית יוכל לשקם את האמון עם אירופה, לחדש את הדיאלוג עם מוסדות האיחוד האירופי ועם מדינות המפתח ביבשת, ולרתום את אירופה מחדש לקידום היעדים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. במסגרת זו, אנו מציעים: 🔹 לחדש את העבודה עם מוסדות האיחוד האירופי ועם המדינות המרכזיות ביבשת 🔹 לקיים סבב מדיני באירופה, כולל ביקורים בבריסל ובגרמניה, כדי להחזיר את השיח המדיני והאסטרטגי למסלול 🔹 לחזק את השותפות עם אוקראינה, באמצעות תמיכה מדינית ומעשית ושיתוף פעולה הגנתי 🔹 לרתום את אירופה למהלכים רחבים יותר של ייצוב האזור, קידום הסדרים מדיניים ובלימת מגמות של בידוד וחרמות אירופה היא לא רק זירה להסברה, אלא שותפה חשובה לעיצוב הסדר האזורי, לחיזוק הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל ולקידום מהלכים מדיניים שיתרמו לביטחונה לאורך זמן. לקריאת מתווה מאה הימים הראשונים של מכון מיתווים: 100daysplan.co.il/ @MayaSionT

Building Regional Cooperation on Food Security Food security is becoming an increasingly urgent strategic priority across our region. Climate change, recurring security crises, disruptions to international supply chains and growing pressure on water and agricultural systems all point to the same conclusion: no country can address this challenge alone. Israel’s national food security plan highlights the need to strengthen domestic production and diversify imports, while also addressing water allocation cuts, gaps in emergency reserves and global supply instability. Jordan has raised $100 million to develop its emergency food security reserves. In Gaza, restoring local food production is a central pillar of recovery and rehabilitation. Egypt has raised $2.2 billion for land reclamation and support for small-scale agriculture in the Northern Delta and frontier regions. These efforts are important — but food security cannot be built unilaterally. Climate diplomacy offers a regional framework for reducing dependence on imports, lowering costs, strengthening crisis preparedness and building shared resilience. To help place food security higher on the regional agenda, Mitvim and the Arava Institute convened the first meeting of the Regional Food Security Forum on September 2. The new forum brings together agrifood and diplomacy experts, practitioners and stakeholders from Jordan, Palestine and Israel, with a focus on practical avenues for cross-border cooperation. The first meeting explored how to move from shared challenges to concrete action, including shared dry food storage and emergency reserves, collaborative pest monitoring and real-time information sharing, coordinated crisis management mechanisms, production quotas and responses to market failures in essential crops, improved post-harvest knowledge, support for sustainable livestock and pastoralism, and the transfer of surpluses to communities in need. Despite the significant political challenges facing the region, the meeting demonstrated that practical progress is possible — and that stakeholders across the region are ready to work together to advance it. For more information: [email protected] @AravaInstitute

ועידת ריאד: הצעד הראשון בדרך לעיצוב סדר אזורי חדש! מכון מיתווים מציע לכנס, בתום מאה הימים הראשונים של הממשלה הבאה, ועידה אזורית־בינלאומית בריאד, בהובלת ארצות הברית, שתחבר בין שלושה יעדים מרכזיים: ייצוב ושיקום רצועת עזה, קידום תהליך מדיני ישראלי־פלסטיני וגיבוש חזון אסטרטגי אזורי לחמש השנים הבאות. היוזמה עומדת במרכז מתווה מאה הימים הראשונים לממשלה הבאה שמציג מכון מיתווים, במטרה להוביל את ישראל ממלחמות מתמשכות לעיצוב מציאות של ביטחון עמוק. 100daysplan.co.il/

האם "מסמך 15 הנקודות" יכול להיות נקודת המפנה שתוציא את חמאס מהשלטון ומהמערכת הצבאית בעזה? בנייר חדש, העיתונאי והפרשן הפלסטיני מחמד דראע'מה מנתח את מפת הדרכים שסוכמה ביולי בין חמאס למועצת השלום - ואת האפשרות שהיא תייצר שינוי אמיתי ברצועה. לפי ההסכם, חמאס ופלגים נוספים יעבירו את הנשק הכבד, המנהרות ומתקני הייצור לשליטת ממשלת הטכנוקרטים הפלסטינית, במקביל לנסיגה ישראלית הדרגתית ובפיקוח של כוח ייצוב בינלאומי ומועצת השלום. דראע'מה טוען כי אם המהלך ייושם, ישראל יכולה להשיג שני יעדים אסטרטגיים מרכזיים: פירוק חמאס מנשקו והוצאתו מהשלטון בעזה - ובמקביל למנוע את בנייתה מחדש של ישות צבאית חמושה ברצועה. אבל הצלחת המהלך תלויה גם בהחלטות של ישראל וארה"ב: האם לאפשר לחמאס לעבור ממסגרת צבאית לפעילות פוליטית בלבד, ולבנות במקומו חלופה שלטונית פלסטינית מתפקדת. 🧭 לקריאת הנייר המלא של מחמד דראע'מה >> mitvim.org.il/.../upl.../202… @keren_berlk

Has Israel moved from containing threats to trying to reshape the regimes behind them? In a new essay for The Jerusalem Strategic Tribune, Dr. Ehud Eiran, Board Member at the Mitvim Institute, examines the strategic shift reflected in Israel’s war with Iran - from deterrence and containment toward regime change. jstribune.com/from-containme… @EhudEiran

ישראל מתקרבת לבחירות - אבל בזירה המדינית, הסוגיות ממשיכות להצטבר. 🌍🇮🇱 הגיליון החדש של "הדו"ח הדיפלומטי" של מכון מיתווים, בעריכת ד"ר רועי קיבריק ואדם פנקין, מסכם את ההתפתחויות המרכזיות במדיניות החוץ של ישראל בחודש ספטמבר 2026 - מהזירה הפלסטינית ועד אירופה, ארה"ב והמזרח התיכון. במוקד החודש: המשך הקושי לקדם את תוכנית טראמפ בעזה, הסלמה סביב הסיפוח וההתנחלויות בגדה, עיכוב המגעים מול לבנון, החרפת המשבר עם טורקיה, גידול בלחץ האירופי והאמריקאי על ישראל, והמשך השחיקה ביחסים עם חלק ממדינות המערב. לקריאת הדו"ח הדיפלומטי – ספטמבר 2026 >> mitvim.org.il/wp-content/upl… @SergioKkibrik

Iran may still be close to the nuclear threshold. Israel, meanwhile, is still outside one of the few regional forums created to address exactly that danger. In a new Jerusalem Post op-ed, Sharon Dolev - guest writer at the Mitvim Institute and founder and executive director of METO - argues that after months of war with Iran, Israel should reassess the balance between military force and diplomacy. Her proposal is simple: Israel should participate in November’s UN conference on a Middle East free of nuclear weapons and other weapons of mass destruction. Joining the talks would not require Israel to disarm, join the NPT, abandon nuclear ambiguity, or accept any treaty in advance. It would give Israel a seat at the table to raise its own security demands - on missiles, verification, escalation prevention and regional threats. The core argument: entering the room does not weaken Israel’s security. Staying outside leaves others to shape the regional nuclear order without it. @sharondolev jpost.com/opinion/article-91…

מה צריכה הממשלה הבאה לעשות בזירה הפלסטינית, כבר במאה הימים הראשונים? בתוכנית המדינית־ביטחונית החדשה של מכון מיתווים, הזירה הפלסטינית היא נקודת המשען לשינוי הכיוון כולו. לפי התוכנית, שינוי המדיניות אינו "מחווה" או פרס - אלא תנאי לביטחון ישראל, לשיקום מעמדה הבינלאומי ולהעמקת השתלבותה באזור. >>> בעזה: יישום תוכנית 20 הנקודות של טראמפ, בניית חלופה שלטונית לחמאס, פירוז הרצועה, כוח ייצוב ופיקוח בינלאומי - לצד שיקום ובניית מוסדות פלסטיניים מתפקדים. >>>בגדה: חיזוק הרשות הפלסטינית ככתובת שלטונית וביטחונית, העמקת התיאום, מניעת קריסה כלכלית, חידוש שיתוף הפעולה האזרחי וקידום צעדים מעשיים לחיזוק המדינתיות הפלסטינית. >>>בלימת מציאות של מדינה אחת: עצירת צעדי סיפוח, פינוי מאחזים בלתי חוקיים, הקפאת מהלכים רגישים כמו E1 והשבת שלטון החוק בגדה. >>>הפיכת הזירה הפלסטינית לחלק מהמהלך האזורי: שילוב הפלסטינים בפורום הנגב וב-IMEC וגיוס מדינות האזור והקהילה הבינלאומית למימון, פיקוח וליווי של תהליכי הייצוב והשיקום. המטרה היא לא לנהל את הסכסוך עד הסבב הבא - אלא לבנות מציאות שמחלישה את חמאס, מחזקת חלופות מתונות, יוצרת אופק מדיני ומחברת בין ביטחון ישראל לבין שותפות אזורית ארוכת טווח. לקריאת התוכנית המלאה >> 100daysplan.co.il/

יצחק גל, עמית מחקר במכון מיתווים, מזהיר כי ישראל חוזרת לאותו מנגנון שאפשר לחמאס ליהנות ממימון קטארי לפני 7 באוקטובר. ⛽ לפי גל, חידוש המימון הקטארי לאספקת דלק לעזה נעשה אמנם דרך מנגנון הומניטרי של האו"ם, אך בפועל חמאס ממשיך לשלוט בחלק משמעותי משוק הדלק ברצועה ולהפיק ממנו הכנסות. zman.co.il/730711/