"מדוע ראש הממשלה מתעקש כל כך על עסקה בשני מהלכים? מדוע אינו מעדיף לסיים את המלחמה כרגע? זו שאלה שמתחדדת לאור נתוני הסקר המופיעים בעמודים אלה, של המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן: הרוב בציבור הישראלי לסיום המלחמה ועסקת חטופים כבר עומד על כמעט 75%. הוא התחזק אחרי הצלחת המלחמה באיראן. כפי שנכתב פה כמה וכמה פעמים, אין הבדל כה גדול בין הדרישות של ישראל לסיום המלחמה - ובין מה שניתן להשיג כעת. באזור יש הסכמה מוחלטת, כולל חמאס, שתקום ממשלה בעזה בלעדיו. החטופים כולם יחזרו. המדינות הערביות אומרות שחמאס יסכים להגליה כלשהי של מנהיגיו. נקודת מחלוקת בלתי פתורה לחלוטין היא היקף נסיגת צה"ל: חמאס לא יפסיק את המלחמה אם צה"ל יישאר בתוככי עזה, אבל בפילדלפי כנראה שכן; ולגבי הפרימטר אפשר להכניס לשם כוח זר. הדרישה הישראלית שחמאס יפורק מנשקו היא לתפארת המליצה, והנה מדוע: אם חמאס יסכים לכך, הוא ישקר. רק צה"ל יכול לוודא שההתפרקות מנשק אמיתית, ולשם כך הוא ייאלץ לכבוש את השטח כולו. אף אמירתי או מצרי לא ייצאו למסע חפירות במנהרות דיר אל בלח. אם חמאס ישקר – והוא ישקר – מי בדיוק יילחם בסמטאות נוסייראת כדי לאסוף עוד 100 קלצ'ניקובים? הסעודים? כאן מתחילה להיחשף האמת: ספק אם נתניהו מאמין בהסכם כולל לסיום המלחמה, לפחות כרגע, כאשר חמאס נלחם. הדרך היחידה שהארגון יתפרק מנשקו היא שליטה ישירה של צה"ל בעזה, או שליטה של הרש"פ (עניין שנתניהו שולל, והימין הקיצוני מטיל עליו ווטו גמור). בכל מקרה, התחייבות של חמאס להיפטר מהנשק - גם אם תתקבל - היא מעשה רמייה. הנה עוד מליצה: הדרישה שחמאס לא "ישלוט מאחורי הקלעים" בממשלה פלסטינית אחרת בעזה. חמאס הוא כוח חזק מאוד בחברה הפלסטינית, למרבה הטרגדיה שלנו. הוא ינסה להשפיע על כל ממשל פלסטיני בעזה - וכנראה גם יצליח. מבחינת הקואליציה, יש רק ממשל אחד שיכול באמת לפרק מנשק, ולא להיות מושפע מחמאס: ממשל צבאי ישראלי. יש רק דרך אחת ש"לא יהיה חמאס", כלשון ביבי בשבוע שעבר. כיבוש מלא. לא צריך לחפש רמזים. השבוע תדרך "גורם מדיני בכיר" את העיתונאים שהתלוו לביקור ראש הממשלה. בפעם הראשונה הוא העלה את האפשרות של ממשל צבאי מלא, גם אזרחי, לפרק זמן מוגבל. זה מצטרף ל"מרחב ההומניטארי" בדרום הרצועה, מקום שאליו "תרוכז" האוכלוסייה הפלסטינית, לפי שר הביטחון. ישראל כ"ץ הסביר כי בשלב ראשון יועברו לשם פלסטינים שנמצאים כעת באזור ההומניטארי במואסי. וגם: שמי שיגיע לרפיח, למתחם החדש, לא יוכל לחזור צפונה כל עוד הלחימה נמשכת. לכך נוסף השבוע עוד פרט מידע – שפורסם ברויטרס – של תכניות "דה רדיקליזציה" ישראליות לפלסטינים ברצועה באותם מחנות בדרום. כל המרכיבים האלה הם חלק מחזון אחד. וכך אומרים גורמים בקיאים: יש תכנית. מי שמרכז אותה הוא המזכיר הצבאי הכל-יכול של ביבי, האלוף רומן גופמן. זה מעניין, כי עמדתו המקצועית של צה"ל מתנגדת לממשל צבאי ברצועה. הרמטכ"ל הנוכחי אייל זמיר, כמו קודמו הרצי הלוי, רואה בממשל שכזה הרפתקה ומלכודת; עניין לא ישים צבאית ומסוכן לצה"ל. אפשר להבין מדוע. פינוי של מאות אלפי בני אדם למתחם בחסות ישראל, בדרום הרצועה, הוא עניין קיצוני. אימתני. קצין בכיר שעסק בתכנון האירוע הודה בפניי שאין למערכת הביטחון מושג כיצד "תונע" האוכלוסייה לשם – אלא אם ייעשה שימוש בכוח צבאי, בצפון עזה ומחנות המרכז, אזורים צפופים ורוויים באזרחים. "המרחב ההומניטארי" יוחרם בידי רוב או כל הארגונים ההומניטאריים, שרואים בכך גירוש של ממש; ישראל תגיד שפינוי אזרחים מאזור לחימה זה עניין נדרש לביטחונם, והיא מפנה מראשית המלחמה. מבקריה יצביעו על עוצמת הפינוי, רוחבו, והקמת המחנות. במצב החדש הזה, ישראל תוחזק אחראית לכל מה שמתרחש במחנות הפליטים החדשים הללו וכמובן שתצטרך לבנות הכל, וגם לשמור על הביטחון שם – או להחזיק שכירי חרב שיעשו זאת. זה לא עניין תיאורטי, אלא מוקד המתח בין צה"ל לקבינט כבר כמה שבועות. בשבוע שעבר התווכח מרות ראש הממשלה עם הרמטכ"ל, וטען שצריך כבר להכשיר את השטח עם די-ניינים. בשלב הבא, יהיה צורך בביוב, מים, חשמל". קטע מתוך טורי במוסף לשבת בידיעות אחרונות. לינק לטור המלא בציוץ הבא.

75% מהציבור: לסיים את הלחימה בעזה תמורת החזרת החטופים. סקר של המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן, בטורי במוסף לשבת. ועוד: התכנית האימתנית לממשל צבאי למעשה, במהדורה מופרטת, עם "קבלנים" ו"ריכוז האוכלוסיה" כלשון שהב"ט- בעיר שישראל תבנה ברפיח. לינק: ynet.co.il/yedioth/article/y…