נתוני האמון לחודש יולי 2026 צה"ל 69% בית המשפט העליון 42% יועמ"שית 37% נשיא 31% פרקליטות המדינה 27% משטרה 23% ממשלה 18% כנסת 12% בחודש יולי נרשמת יציבות באמון הציבור במוסדות השלטון. עם התפזרות הכנסת, הכנסת ממשיכה לזכות באמון הציבורי הנמוך ביותר מבין כל המוסדות הפוליטיים. לצד האמון הגבוה לו זוכה בית המשפט העליון בקרב כלל האוכלוסייה, הנתונים מצביעים על פער משמעותי בין מידת האמון של צעירים ומבוגרים במוסד זה. רק 25% מבני ה-18-35 מביעים אמון בבית המשפט העליון, זאת לעומת 51% מבני ה-36+.

לאחרונה הכנסת הרחיבה משמעותית את סמכות השיפוט של בתי הדין הרבניים והסמיכה אותם להכריע בעניינים אזרחיים. המכון לחירות ואחריות מצא כי הרחבת הסמכות של בית הדין הרבני תואמת את רצון מצביעי המפלגות הדתיות והחרדיות, המהווים מיעוט בקרב הציבור היהודי. רוב הציבור היהודי – תומכי האופוזיציה ועימם מצביעי הליכוד – רוחש אמון מועט לבית הדין ואינו מעוניין בהגדלת תפקידו והשפעתו. הרחבת הסמכות של בית הדין הרבני עלולה, לפיכך, להעמיק את תחושת הכפייה הדתית ולהרחיב את השסע הדתי-חילוני בישראל. המאמר המלא של פרופ׳ אסיף אפרת:

המכון לחירות ואחריות בחן את עמדותיהם הדמוקרטיות של הצעירים בישראל בגילאי 18-35, בהשוואה לאוכלוסייה המבוגרת יותר מגיל 36 ומעלה. הממצאים מעידים על מחויבות נמוכה יותר של ישראלים צעירים למשטר הדמוקרטי ולערכיו הבסיסיים. הפערים הגדולים ביותר בין ישראלים צעירים ומבוגרים מצויים בנושא תפיסת השוויון. למעלה ממחצית הצעירים סבורים כי על יהודים ליהנות ממעמד עליון ומזכויות יתר בהשוואה למי שאינם יהודים. על מנת להבטיח את עתיד הדמוקרטיה הישראלית, חובה עלינו לפעול כעת לחיזוק התודעה הדמוקרטית של הדור הצעיר. המאמר של פרופ׳ אסיף אפרת: zman.co.il/695042/

נתוני האמון לחודש יוני 2026 צה"ל 71% בית המשפט העליון 40% יועמ"שית 37% נשיא 31% פרקליטות המדינה 29% משטרה 23% ממשלה 17% כנסת 13% בחודש יוני נרשמת ירידה משמעותית באמון הציבור בממשלה שיחד עם הכנסת ממשיכים להיות המוסדות עם האמון הציבורי הנמוך ביותר. נתוני המכון מצביעים על כך שגם בקרב מצביעי הקואליציה, רק 39% נותנים אמון בממשלה, ערכים דומים לאלו שהיו בתקופה שלאחר ה 7 באוקטובר.

המאמר המלא של ד״ר עומר יעיר: zman.co.il/690309/ @OmerYair1

בוויכוח על העדפת מדינה יהודית על פני דמוקרטית מצביעי הליכוד נמצאים במידה רבה באמצע. לנוכח השינויים הדמוגרפים הצפויים, בדגש על גידול בשיעור של החרדים והדתיים לאומיים, האם מצביעי הליכוד יהוו בעתיד לשון מאזניים אלקטורלי בכל הנוגע לקביעת צביונה של מדינת ישראל?>

עם זאת, בנושאים אחרים, כמו תמיכה בפתרון של שתי מדינות לשני עמים, עונש מוות למחבלים ערבים, סיפוח של חלקים בגדה המערבית, סוגיות משפטיות-חוקתיות ועוד, מצביעי הליכוד קרובים יותר בעמדותיהם לשאר מצביעי הקואליציה מאשר למצביעי האופוזיציה.>

בסוגיות אזרחיות של דת ומדינה מצביעי הליכוד קרובים יותר בעמדותיהם למצביעי האופוזיציה מאשר לשאר מצביעי הקואליציה. כך ביחס לתחבורה ציבורית בשבת (פרט לאזורים עם רוב חרדי או דתי); כך ביחס לנישואים אזרחיים וכך ביחס לזה שלזוגות מאותו מין יהיו זכויות חוקיות זהות לזוגות אחרים.   גם ביחס לגיוס חרדים, 83% ממצביעי הליכוד תומכים בגיוס נרחב, בדומה ל-87% ממצביעי האופוזיציה ולעומת 41% ממצביעי שאר מפלגות הקואליציה.> 

ד״ר יונתן לוי: ״נפתלי בנט היה היבואן מספר אחת של פוליטיקה פופוליסטית לתוך המיינסטרים הישראלי״ לפרק המלא של ד״ר לוי משוחח עם ד״ר חיים ויצמן על רדידות אידיאולוגית, עליית הפופוליזם והשינוי של נפתלי בנט, חפשו דמוקרTeam בכל הפלטפורמות. @yonatan_levi

להגשת תקצירים: docs.google.com/forms/d/e/1F…

מחר יום אחרון להגשה! המכון לחירות ואחריות מזמין אתכם להגיש תקצירים (לינק בתגובה) לכנס התנהגות פוליטית שיתקיים באוניברסיטת רייכמן בשיתוף בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה והאגודה הישראלית למדע המדינה, ב-19 ביולי 2026. ניתן להגיש מחקרים העוסקים בהתנהגות פוליטית במובנה הרחב, ולא רק בהקשרי בחירות, עד מחר. @claretat2 @ACavari

ועדת החוקה דנה היום בהצעת חוק שמבקשת להפליל תפילה של יהודים בכותל המערבי. לפי הצעת החוק, תפילה בכותל המערבי שלא בהתאם להנחיות הרבנות הראשית תהווה עבירה פלילית שהעונש בגינה הוא עד שבע שנות מאסר. לפי נתוני המכון לחירות ואחריות שמבוססים על סקר מקיף שנערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסיה היהודית, 36% מהציבור היהודי תומך בהצעת החוק ורק 54% מתנגדים. רוב מצביעי הקואליציה תומכים בהצעת החוק כששיעור התמיכה בקרבם עומד על 59%, זאת לעומת תמיכה של 12% בלבד בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה והציבור החילוני. 72% מהדתיים בישראל תומכים בהצעת החוק; 90% מהחרדים ו-36% מהמסורתיים. הפללה של פולחן דתי בישראל מהווה פגיעה מובהקת בצביונה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ליברלית, אך לא פחות מכך, היא פוגעת במדינת ישראל כמדינה יהודית, כזאת שמהווה בית לכל הזרמים והגוונים של המסורת והדת היהודית.

נתוני האמון לחודש מאי 2026   צה"ל 75% בית המשפט העליון 40% יועמ"שית 39% נשיא 32% פרקליטות המדינה 29% משטרה 26% ממשלה 25% כנסת 16%   הכנסת ממשיכה להיות המוסד עם האמון הציבורי הנמוך ביותר. לאורך כל כהונתה, אמון הציבור בכנסת ה-25 לא חצה את רף ה-20%.

אמון הציבור בטוהר הבחירות הוא תנאי לקיומה של דמוקרטיה. שחיקה של אמון זה עלולה להוביל להכחשת תוצאות הבחירות ולאלימות פוליטית. המכון לחירות ואחריות עוקב אחרי אמון הציבור בטוהר הבחירות. הנתון המדאיג ביותר שעולה ממצאי המכון הוא רמת האמון הנמוכה של הציבור הערבי בכך שהבחירות הקרובות יהיו חופשיות והוגנות. רק 41% מהערבים בישראל חושבים שהבחירות הבאות יהיו חופשיות והוגנות, זאת לעומת 68% מהיהודים. יש להניח, שרמת אמון נמוכה בטוהר הבחירות, תשפיע גם על שיעור ההצבעה בקרב ציבור זה. מציאות בה ציבור גדול כל כך לא מאמין בטוהר הבחירות היא מציאות שמסכנת את הדמוקרטיה הישראלית. עם זאת, יש גם סיבה לאופטימיות זהירה. לפי נתוני המכון, מאז יוני 25, מידת האמון של הציבור הערבי בטוהר הבחירות עולה באופן עקבי.

על רקע האלימות הגואה של מתנחלים בשטחים ובהמשך להודעת האיחוד האירופי מאתמול על ההחלטה להטיל סנקציות על מתנחלים וארגוני ימין קיצוני בישראל, המכון לחירות ואחריות בדק באמצעות סקר מקיף מה חושב הציבור על אלימות המתנחלים בשטחים. לפי ממצאי המכון: 65% מהישראלים סבורים שאלימות מתנחלים היא בעיה חמורה המהווה טרור יהודי. 68% מהישראלים חושבים שאלימות המתנחלים בשטחים פוגעת במעמדה הבינלאומי של ישראל. 53% מהישראלים חושבים שאלימות מתנחלים בשטחים פוגעת בהתיישבות. 61% מהישראלים חושבים שמתנחלים הפועלים באלימות בשטחים הם קומץ "נערי שוליים".

לא מעט ישראלים מאמינים שגורמים בכירים במערכת הביטחון ידעו על מתקפת חמאס אך הסתירו זאת מראש הממשלה בנימין נתניהו כדי לפגוע בו פוליטית. מרבית הסקרים שבחנו את האמונה בתיאוריית הקונספירציה הזו שאלו את הציבור אודות הסכמה עם הטענה על בגידה מבפנים, אבל לא בחנו את מידת הביטחון של המשיבים שאמנם התרחשה בגידה מבפנים: האם הם משוכנעים שאותה בגידה התרחשה, האם הם חושבים שייתכן שהדבר התרחש אך הם אינם לגמרי משוכנעים בכך, או שמא הם משוכנעים שלא הייתה בגידה מבפנים. ממצאי סקר חדש של המכון לחירות ואחריות מראים שכמעט 40% מהציבור ו-60% ממצביעי הקואליציה, בטוחים שהייתה בגידה מבפנים בשבעה באוקטובר או שאינם בטוחים בכך אבל חושבים שבגידה שכזו אכן התרחשה. המאמר המלא של ד״ר עומר יעיר: @OmerYair1

68% מהישראלים תומכים בתחבורה ציבורית בשבת. לפי נתוני המכון לחירות ואחריות, שמבוססים על עשרה סקרים שנערכו בחמש השנים האחרונות בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית, בשנים האחרונות חלה עלייה בתמיכה בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת. העלייה נרשמת הן בקרב מצביעי הקואליציה והן בקרב מצביעי האופוזיציה. בחודש אפריל 2026, 91% ממצביעי האופוזיציה תומכים בתחבורה ציבורית בשבת, עלייה של 6 נקודות האחוז לעומת ספטמבר 2021. בקרב מצביעי הקואליציה, 42% תומכים בתחבורה ציבורית בשבת, עלייה של 5 נקודות האחוז לעומת ספטמבר 2021. הנתונים בגרף:

59% מהישראלים תומכים בנישואים אזרחיים. לפי נתוני המכון לחירות ואחריות, שמבוססים על עשרה סקרים שנערכו בחמשת השנים האחרונות בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית, שיעור התמיכה הציבורית בנישואים אזרחיים בישראל נשאר יציב לאורך חמש השנים האחרונות ואף נרשמת עלייה מתונה בקרב מצביעי הקואליציה. בחודש אפריל, 82% ממצביעי האופוזיציה תומכים בהנהגת נישואים אזרחיים בישראל, שיעור תמיכה זהה לזה שבספטמבר 2021. בקרב מצביעי הקואליציה, שיעור תמיכה בחודש אפריל עומד על 41% ומשקף עלייה של 5 נקודות האחוז לעומת ספטמבר 2021.

ביקשנו במכון לחירות ואחריות להבין עם אילו תובנות הישראלים יצאו מסבב הלחימה האחרון עם איראן. עשינו זאת באמצעות סקר בו שאלנו "מהו, לדעתך, הדבר החשוב ביותר שישראל צריכה ללמוד מהמלחמה עם איראן?". התשובות לשאלה זו מגלות פיצול עמוק בין המחנות הפוליטיים. תומכי הממשלה סבורים כי ישראל צריכה לתקוף את אויביה חזק יותר ולא לוותר. תומכי האופוזיציה הסיקו, לעומת זאת, כי ישראל פחות חזקה ממה שהיא חושבת וכי עליה להתכונן טוב יותר לעימותים צבאיים. לשני המחנות יש, כך נראה, תפיסות שונות מאוד של המציאות הביטחונית. המאמר המלא של פרופ׳ אסיף אפרת: