רשת nbc דיווחה כי טראמפ שוקל לחדש את הלחימה העצימה מול איראן, יתכן עוד לפני בחירות האמצע בתחילת נובמבר. אני אמנם מטיל ספק, בעיקר לאפשרות של פעילות צבאית משמעותית אמריקנית בשלושת השבועות הקרובים, כל עוד איראן לא תבצע מהלך חריג שעלול לגרור את ארה"ב, אך כמובן אי אפשר ואסור לשלול שום תרחיש במציאות הכאוטית במזרח התיכון. אני כן מבקש להציב מספר שאלות בניסיון להבין את ההגיונות. כדי שטראמפ יחליט ללכת למהלך צבאי עצים, שיוביל לתפיסתו לתוצאות מכריעות, הוא צריך להבנתי להסכים לעשות לפחות אחד משני הצעדים, שעד כה, הוא סירב לעשות: האחד, לתקוף באופן משמעותי תשתיות אנרגיה באיראן. השני, כוחות על הקרקע בהיקפים משמעותיים. כל עוד הוא לא מוכן לעשות מהלכים אלו, ובעיקר תקיפת תשתיות אנרגיה, הרי לא ברור כיצד הוא רוצה להשיג תוצאות שונות מהסבב הקודם, שיובילו לגישתו להכרעה. מעבר לכך, יש לקחת בחשבון את יכולות ההיזק הרבות של איראן, יתכן בסיוע החות'ים, לתשתיות האנרגיה במדינות המפרץ. תקיפות של תשתיות אלו, ובכלל זאת תשתיות מים, יכולות לגרום לנזקים קשים ביותר למדינות אלו. יתכן שהדיווחים על הגברת ההיערכות של צבא ארה"ב נועדו להעביר מסר מרתיע לאיראן לא לנסות לקדם מהלכים כאלו. זאת נוכח ההבנה שהמצור על הורמוז והסנקציות הכלכליות החריפות בהחלט משפיעות, מעצימות את המצוקות הכלכליות הקשות של איראן, וגם היקפי היצוא של נפט דרך הורמוז מתקרבים לאלו שהיו לפני המלחמה. יחד עם זאת, חשוב לזכור שצריך לעשות הבחנה בין המצוקות הקשות של העם האיראני לבין היכולת של המשטר ומנגנוני הדיכוי האכזריים שלו להמשיך ולשרוד. לעת עתה המשטר מפגין ביטחון ונחישות להמשיך במערכה, תוך שהוא פועל לשקם את יכולותיו בתחומי הטילאות ויתכן גם הגרעין, מעביר סיוע לחיזבאללה ומקבל סיוע צבאי ומודיעיני מרוסיה ומסין. שאלה משמעותית נוספת היא לגבי הגרעין. האם לתפיסת המשטר במציאות הנוכחית הוא חייב להשיג גרעין כתעודת ביטוח וכמהלך מרתיע ולא להסתפק בחזרה למדינת סף - להערכתי בהחלט יתכן שכן, לפחות בקרב חוגים מסוימים במשטר. עם זאת, גם אם איראן הצליחה להסתיר מרכיבים משמעותיים בפרויקט הגרעין, עולה שאלת מיליון הדולר לגבי היכולת לעשות זאת בהפתעה ובפרק זמן קצר ביותר, שכן גם למשטר ברור שאם הדבר ייחשף ויהיה מידע ממשי שהוא חותר לכך, ישראל וארה"ב יפעלו בעוצמה במטרה לסכל זאת. בשורה התחתונה, אנחנו נמצאים בתחרות בין הגיונות אסטרטגיים ואילוצים פוליטיים וכלכליים מתחרים, והשאלה מי מהצדדים יגיע ראשון לנקודה בה הוא יחתור לשבור את הסטטוס קוו שהתהווה בתקופה האחרונה ולא להמשיך במלחמת ההתשה? האם זה יהיה המשטר האיראני שיחוש כי המצוקות הכלכליות הגוברות כתוצאה מהמצור והסנקציות מסכנות באופן ממשי את יציבותו, או דווקא טראמפ שלא ירצה להמשיך את המערכה בתצורתה הנוכחית עד סוף כהונתו בינואר 2029 ויישאף להגיע להכרעה?

הירידה החדה בתמיכה בקרב הציבור האמריקני בישראל, לצד הפערים עם ממשל טראמפ בקשת רחבה של סוגיות אזוריות, מציבים סימני שאלה לגבי איתנות הברית האסטרטגית בין ישראל לארה"ב. מאמר חדש שלי בנושא runi.ac.il/research-institut…