מה נעשה אם לא לא תהיה הכרעה בבחירות? באמת נחזור לקלפי פעם ועוד פעם עד שאחד הגושים יקבל 61 מנדטים? המחיר היקר באמת של בחירות חוזרות הוא לא העלות של יום השבתון או של הקמפיינים, אלא מציאות מתמשכת שבה אין מדינה מתפקדת כי הכול זמני, ואין טעם לגבש תוכניות למאבק ביוקר המחיה, לשיקום מערכת החינוך או לשיפור התחב"צ כי כולם מחכים לראות מה יהיה בבחירות. שלא לדבר על בעיות אכוטיות כמו שיקום המשק אחרי מלחמה או השוויון בנטל. זה ממש לא חייב להיות כך. ב-31% ממדינות ה-OECD מכהנות ממשלות שאין להן רוב קבוע בפרלמנט. גם כאן, אם כשלו הניסיונות להשיג רוב כזה, אפשר להקים ממשלה ולהבטיח הכרעה בבחירות. בניגוד למה שנדמה לנו, זה דווקא לא מתכון לכישלון ידוע מראש. כתבתי על זה ל-ynet: ynet.co.il/news/article/hjfg…

האם המהפכה המשפטית נבלמה, ומה הכי דחוף לעשות אחרי הבחירות? דיברתי היום בוועידה מיוחדת של המכון ו"ידיעות אחרונות" על ההכרעות הקריטיות שמחכות לנו אחרי 27 באוקטובר

השר סמוטריץ לא רק מעודד סרבנות של כוח לוחם סדיר רגע לפני כניסה לפעילות מבצעית בעזה, הוא יוצר מצב מסוכן אפילו יותר. מילא היו חיילי גבעתי פונים לרב החטיבה ומבקשים ממנו עצה. אבל הם החליטו לפנות לסמכות חיצונית, ממש "עשה לך רב". אין צבא בעולם שיכול לתפקד במצב כזה. קשה להאמין ששר במשרד הביטחון תומך למעשה בפגיעה חמורה בעקרון אחדות הפיקוד. מישהו מסוגל לדמיין מה יקרה אם צה"ל יתפרק לקבוצות שונות שכל אחת מהן נענית לסמכות חיצונית ולא לזו של המפקדים? ומה המסר בנוגע לתפקיד הפרמדקיות? הן הרי לא שם לקישוט. רפואה מהירה בשטח היא חלק מהפקת לקחים שבזכותה ניצלו חיים של כל כך הרבה חיילים. באמת עדיף לסכן חיים מאשר להיכנס לשדה הקרב עם אישה?

האקונומיסט, המגזין החשוב והמשפיע שאיננו מתאפיין בקו עויין לישראל, בוחר להקדיש השבוע את אחד ממאמרי השער שלו לאירועי האלימות ביו"ש. במקום שנזכה בסימפטיה ובתמיכה על רקע אירועי הטרור הפלסטיני, תוהים באקונומיסט איך יתכן שהצבא הישראלי, עם כל העוצמה והתחכום שלו, לא מצליח לפעול ביעילות נגד אלימות מתנחלים באיו"ש? התשובה שנותנים במגזין לא באמת מפתיעה: זו לא בעיה של יכולת. כשהמדינה מעלימה עין ולא נותנת לצבא הוראות ברורות לעצור את האלימות, אנחנו מידרדרים ביודעין לעוד התלקחות בגדה עד כדי אינתיפאדה חדשה. מעבר למחיר שנשלם בדם ברחובותינו, צה"ל כבר מתוח במספיק זירות והדבר האחרון שהוא צריך זה להיגרר בעל כורחו לעוד חזית שאפשר וצריך למנוע. בדרך, ישראל גם שורפת אשראי מדיני על אלימות שאין לה שום אינטרס להגן עליה. הפיגוע המתועב היום מספק הוכחה שיש לנו מספיק מאבקים ביטחוניים ולאומיים אמיתיים ששווה לספוג עבורם לחץ וביקורת בעולם. אלימות מתנחלים היא לא אחד מהם, בטח לא כשהיא מסכנת את הביטחון שלנו.

יכול להיות שיש איזשהו בלבול, אז חשוב להזכיר: שר הביטחון הוא הממונה על הצבא מטעם הדרג המדיני, אבל לפי הוראות הפיקוד העליון אין לו סמכות למנות או להדיח קצינים בכירים על דעת עצמו ואין לו סמכות לתת הוראה לאלוף הפיקוד איך לנהוג במקרה ספציפי. האם מישהו מסוגל לדמיין צה"ל שבו קצינים יודעים שהקידום או ההדחה שלהם תלויים בשאלה אם מצאו חן בעיני השר, שהחלטות מבצעיות נקבעות משיקולים שאינם מקצועיים? האם באמת האנשים הטובים ביותר ירצו להיות חלק מצבא כזה? כמה משרתי מילואים ימשיכו להגיע? ואני לא נכנס בכלל לבחירה לפרסם הודעה כזו בשידור חי בתוכנית טלוויזיה. זו התנהלות מסוכנת מאין כמוה ושום רווח פוליטי לא יכול להצדיק את זה.

מתוך 263 הצעות חוק אנטי-דמוקרטיות, 28 אושרו. 50 הצעות חוק כוונו בכנסת היוצאת נגד בתי המשפט, 25 נועדו להחליש את התקשורת, 14 עלולות לפגוע בצה"ל ו-11 במשטרה. 72 הצעות פוגעות בזכות לשוויון, 68 – בחופש הביטוי. זו הכנסת הראשונה מאז שנות ה-80' שמצליחה לסיים כהונה מלאה. באחת התקופות הקשות בהיסטוריה שלנו, ככה נראתה הפרשנות שלה למושג "להתעלות לגודל השעה": מאמץ מרוכז ורב כיווני להחליש את הדמוקרטיה הישראלית, את החברה, הכלכלה והביטחון. בזמן שכל כך הרבה אנשים שילמו ומשלמים מחירים אדירים, ההנהגה שלנו אמורה להתרכז בשאלה איך מסייעים להם וצולחים את האתגר האדיר הזה. לא איך מחלישים את היועץ המשפטי, שולטים בתקשורת או פוטרים מגזר שלם מציות לחוק. לסיכום המלא שעשינו במכון > idi.org.il/articles/65136

היועץ המשפטי לממשלה הוא לא פקיד, הוא הגורם שאמור לעצור שרים כשהם פועלים בניגוד לחוק. החוק החדש להחלשת היועמ"ש יאפשר לממשלה פשוט להתעלם מחוות הדעת שלו כשהיא לא נוחה לה. אחר כך, אם זה יגיע לבג"ץ, הממשלה תוכל להציג עמדה משפטית משלה וקולו של היועץ בכלל לא ישמע. במילים אחרות, הממשלה נותנת לעצמה יותר כוח ופחות מגבלות. על חשבוננו. זה יכול להשפיע על כל החלטה של כל משרד ממשלתי, על עבודת המשטרה, על מינויים, על כספי ציבור, אפילו על הגינות הבחירות. המשמעות של יועץ חלש היא שאזרחי ישראל נשארים חסרי הגנה מול שלטון שיכול להפר את החוק ביתר קלות, לעתים כמעט ללא הפרעה. לחוות הדעת המלאה שכתבנו במכון >> idi.org.il/knesset-committee…

בוועדת חו"ב מקדמים עכשיו צעדים להפסקת מעצרים של תלמידי ישיבות. אחרי שלא הצליחו להעביר חוק שערורייתי שנותן פטור גורף לחרדים, עכשיו מתלוננים שאוכפים את חוק שירות הביטחון הקיים. ראיתי שאחת הטענות היא שמעצרים מרחיקים את החרדים מגיוס, אז כדאי להזכיר שעד היום הגישה שאומרת שצריך לעשות הכול בהסכמות רק הרחיקה אותם מהגיוס עוד יותר. לעצם העניין, כשמדובר באלפי משתמטים מעצרים המוניים הם באמת לא פתרון מעשי. אבל כל עוד זה החוק אי אפשר פשוט להחליט שלא אוכפים אותו. מה שהיה צריך לעשות זה לחוקק חוק גיוס שמרחיב משמעותית את גיוס החרדים, מעניק פטור למספר מוגבל של עילויים ומתבסס על סנקציות כלכליות ולא על מעצרים. אם כבר מחליטים להפסיק את המעצרים, האם יוקפאו גם מעצרי עריקים שאינם חרדים? כי במדינת חוק האכיפה לא יכולה להיקבע לפי זהות האוכלוסייה

ופט אינו אדם פרטי ואלימות כלפיו אינה עניין נקודתי אלא מתקפה על מערכת המשפט כולה. האירוע החמור אתמול בביתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נועם סולברג, הוא תוצאה של תהליך דה לגיטימציה מתמשך שנעשה למערכת המשפט, הכולל סירוב להכיר בסמכותם של השופטים ואף גילויי הסתה. הניסיון ההיסטורי מלמד עד כמה התהליך הזה מסוכן, ורשויות אכיפת החוק חייבות לטפל בכך בכל החומרה. לתגובה המלאה שכתבתי יחד עם פרופ' סוזי נבות: idi.org.il/articles/64621

גם כך סבסוד מעונות יום מוטה מאוד לטובת משפחות חרדיות, אז מדוע מקודמת הצעה חדשה שתגביר עוד את חוסר השוויון? בעיקר כדי לעקוף את פסיקת בג"ץ ולדאוג שלמרות הוראת בית המשפט, גם אברכים שמשתמטים מגיוס יוכלו ליהנות ממנו. הצעת החוק שעברה היום בקריאה טרומית מבקשת לקבוע שסבסוד המעונות יינתן לפי עבודת האם בלבד, בלי קשר לשאלה מה עושה האב והאם הוא משתמט מגיוס. לפי מחקר שעשינו במכון, כבר היום כ-55% מתקציב סבסוד המעונות מגיע למשפחות חרדיות. החוק החדש יעלה את שיעור הזכאות בחברה החרדית ל-74%, ויעלה למדינה עוד 200 מיליון ש"ח. המטרה המקורית של סבסוד המעונות הייתה לעודד יציאה לעבודה של שני ההורים. עכשיו מנסים לנצל את ההטבה הזאת כדי לתגמל משתמטים, שאינם משרתים ואינם עובדים, ולהעמיק עוד יותר את חוסר השוויון. לחוות הדעת של המכון על הצעת החוק: bit.ly/3PIIBPo

73% מהדמוקרטים מתנגדים לסיוע אמריקאי נוסף לישראל - ביטחוני או כלכלי. זה שיא בתהליך מתמשך של הידרדרות, ולא רק בצד אחד: הצניחה החופשית בשיעור התומכים בישראל נרשמת גם בקרב רפובליקנים. אנחנו עסוקים ובצדק בשאלת ההשלכות שיהיו להסכם עם איראן על הגרעין, הטילים והפרוקסיז, אבל קריסת התמיכה בישראל בדעת הקהל האמריקאית היא איום אסטרטגי חמור אף יותר. לפי סקרים של הניו יורק טיימס ומכון Pew שפורסמו לאחרונה, ל-60% מהאמריקאים יש דעה שלילית על ישראל, כולל ל-57% מהרפובליקנים מתחת לגיל 50. אלה מספרים שפעם היו בלתי נתפסים. הייתי שותף לאורך השנים למאמצים של איפ"אק וגופים נוספים לחזק ולשמר את הברית בין המדינות. בשעתו, כמעט לא היה חבר קונגרס אחד (מתוך למעלה מ500) שהיה מעלה על דעתו לפקפק בצורך בשימור הברית הזאת. כיום, פוליטיקאים בכירים, בעיקר בצד הדמוקרטי, מתחרים ביניהם מי מרחיק את עצמו מישראל יותר. קל להסיר אחריות ולומר שאנו קורבנות של מציאות ומגמות שהם מעבר לשליטתנו. אבל זו מעולם לא הייתה דרכה של ישראל והציונות: תמיד הבנו את ההכרח בקיומה של ברית עם מעצמה וידענו לייצר מציאות כזאת. גם כיום, ישראל חייבת להכיר בחלק שלה במשבר הזה. ניתן לשקם את היחסים עם שתי המפלגות, ויתכן שזה ידרוש לגלות נכונות לשלם מחירים מדיניים מסוימים, אחרת, הברית שהייתה במשך עשרות שנים נכס אסטרטגי מובן מאליו עלולה להתפוגג

ועדת חו"ב דנה היום באותה נשימה בהארכת השירות הסדיר לחלק אחד מהציבור, ובחוק "גיוס" שיסדיר פטור גורף לחלק אחר. זה בזמן שאלפי מילואימניקים מקבלים עוד צווי 8 לקיץ ולחגים, מה שאומר שרובם יעשו השנה בין 80 ל-100 ימי מילואים. ככה לא מצילים את צה"ל מקריסה, ככה מבטיחים שהקריסה הזאת תגיע. אי אפשר להעמיס עוד ועוד על ציבור מצומצם ולקוות שהגב שלו לא ישבר. מעבר לכשל המוסרי, זה גם לא פותר את המצוקה: לצבא חסרים כיום כ-12 אלף חיילים, מתוכם 6,500-7,000 לוחמים, ובקיץ המספרים האלה יעלו עוד. יש היום בישראל כ-100 אלף צעירים חרדים בגילי גיוס. במקום לקדם חוק השתמטות כדי למשוך זמן ולהרוויח כמה נקודות אצל הפוליטיקאים החרדים, צריך להעמיק עוד את הסנקציות שכבר מתחילות להשפיע ולהפסיק לסכן בחוסר אחריות את הביטחון, החברה והכלכלה שלנו

15 מיליארד ש״ח בשנה – זה הסכום שמשלם הציבור היהודי הלא-חרדי כדי לסבסד את הוצאות הביטחון עבור החברה החרדית. קשה להאמין שבצה"ל שוב מזהירים מקריסה, והממשלה חוזרת לקדם דווקא חוק שיכשיר השתמטות המונית. זה כשל ביטחוני ומוסרי אבל גם כלכלי. מחקר חדש שערכנו במכון מצא שהחברה החרדית משתתפת במימון הוצאות הביטחון הרבה פחות מחלקה באוכלוסייה. את הפער הזה – 15 מיליארד ש"ח בשנה – מממן הציבור שמשרת, עושה מילואים ומשלם יותר מיסים. זה צורם עוד יותר כשחושבים על כך שלפי נתוני האוצר, צעיר חרדי שלא מתגייס מקבל הטבות שמגיעות בערך ל-1.5 מיליון ש״ח לאורך חייו. אי אפשר להמשיך לממן לציבור שלם אורח חיים מנותק מחובות. עד שיהיה כאן חוק גיוס אמיתי ושוויוני, חייב להיות מחיר כלכלי ממשי להשתמטות: קנסות, מס מיוחד ושלילת הטבות. למחקר המלא: idi.org.il/articles/64364

הנתונים הקשים על מצב לימודי המדעים בישראל מחייבים התמודדות אמיתית, לא ויכוח על שיטות מדידה וניגוח מיותר של אנשי מקצוע. תקציב החינוך הוכפל בעשור האחרון, ובכל זאת לא רק שאנחנו לא רואים שיפור אנחנו אפילו הולכים לאחור. למה? קודם כל, כי אין לנו סיכוי להגיע להישגים עם מחסור חמור כל כך במורים, ובעיקר במורים טובים. חייבים לשפר את המעמד והאטרקטיביות של המקצוע הזה, לטפל באלימות בבתי הספר ולדאוג שיגיעו לשם הטובים ביותר. אבל זה לא נגמר בזה: לעומת מדינות ה-OECD ההשקעה פר תלמיד בישראל נמוכה מאוד. זה אומר שיותר תשלומים נופלים על ההורים, וככה גדלים עוד הפערים הגדולים ממילא בין אוכלוסיות שונות ובין מרכז לפריפריה. החינוך הוא לא עוד סעיף בתקציב ולא זירה למלחמות פוליטיות. זה יעד אסטרטגי לאומי. מדינה שלא משקיעה באופן רציני במורים איכותיים ובצמצום פערים ולא מנתקת את ההשכלה מהפוליטיקה תשלם על זה בכל תחום: בכלכלה, בביטחון בחוסן החברתי וביכולת שלה להתמודד בזירה הבין-לאומית.

השבוע ב"סדר חדש": איך המדיניות הישראלית ביו"ש תורמת דווקא לחוסר יציבות? שוחחנו עם האלוף (במיל') גדי שמני, לשעבר אלוף פיקוד מרכז, על העלייה באלימות ובטרור היהודי. לפרק המלא בספוטיפיי: bit.ly/4tqtIPi ביוטיוב: bit.ly/4fcPFhh באפל פודקאסט: bit.ly/3RwyehW

כנס הקיץ הוא כנראה ההזדמנות האחרונה של הקואליציה הנוכחית לשנות מהיסוד כללי משחק משטריים בישראל ולכן היא מנסה להעביר במהירות שורת שינויים מרחיקי לכת שמפרים איזונים דמוקרטיים שהתהוו במשך עשרות שנים, כאילו אין מלחמה ואין משבר חברתי. זו אותה קואליציה שהקדנציה שלה החלה בניסיון להוביל מהפכה משפטית שקרעה את החברה הישראלית והמשיכה בקטסטרופה ביטחונית, קואליציה שכמעט מיום הקמתה לא זוכה לאמון מרוב הציבור. בכל דמוקרטיה אחרת שינויים חוקתיים כמו החוק שיחסל את מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה, או החוק שנועד לחזק שליטה פוליטית בשוק התקשורת – היו דורשים רוב מיוחד, הסכמות רחבות ודיונים מעמיקים. כאן מנסים להעביר אותם תוך כדי מעקף של מנגנוני הפיקוח על מנת לרוקן את הכנסת מתפקידה כמפקחת על הממשלה. והכול בזמן שחיילים ומילואימניקים נשלחים שוב לסכן את חייהם. האחריות היא קודם כל של רה"מ שאמור ללכד את העם בזמן משבר לאומי, אבל גם ליו"ר הכנסת יש תפקיד חשוב: להגן על הממלכתיות ועל מעמדה העצמאי של הכנסת. האחריות שלו היא לעצור מהלכים כוחניים וחפוזים כאלה ולעשות שימוש בסמכותו כדי למנוע את העלאתם על סדר היום. לחוות הדעת שכתבנו במכון על החוק המסוכן ל"פיצול" תפקיד היועמ"ש: bit.ly/4npf0VN

כפי שקובע דוח המבקר שפורסם אתמול, מספר גבוה של משרדי ממשלה זה לא רק בזבוז כספי ציבור: פיצול סמכויות בין משרדים שונים מוביל לכשלים חמורים בטיפול בנושאים קריטיים. בעיצומה של המלחמה, דווקא כשהיינו זקוקים במיוחד למערכות ציבוריות מתפקדות, הטיפול בשיקום ישובי הצפון והדרום החליף ידיים, עבר ממשרד למשרד ומגורם לגורם. לא היה שום סיכוי לבנות תוכניות ארוכות טווח והתושבים ששיוועו לעזרה נפלו בין הכסאות. וזו רק דוגמה אחת לאופן שבו שיקולים פוליטיים מחבלים ביכולת של מדינת ישראל לתפקד, בטח מול משברים. הממשלה הנוכחית כמובן לא התחילה עם זה, אבל היא בהחלט הביאה לשיא חדש את היכולת להמציא משרדים שאין בהם צורך. ככה לא נוכל להמשיך. במחקר שערכנו במכון ב-2024 בדקנו מהי נקודת האיזון שתאפשר להקים קואליציה וגם לשמור על מערכת יציבה ויעילה. הצענו מבנה שכולל 15-18 משרדים ועד 29 שרים וסגני שרים, איחוד מחדש של משרדים שפוצלו וביטול כאלה שאין להם זכות קיום. זה עדיין יותר ממה שיש ברבות מהמדינות המפותחות, אבל זה שינוי חיוני שיבטיח שמשרדי הממשלה לא יהיו רק סידור עבודה לפוליטיקאים, אלא לפני הכול יעבדו עבור הציבור.

השבוע ב"סדר חדש" – על השינויים שמאיימים לפורר את צה"ל מבפנים: שוחחנו עם פרופ' עמיחי כהן, עמית בכיר במכון ומומחה למשפט בינלאומי, על השחיקה במשמעת ובמוסר בצה"ל, על המשמעות של הקמת יחידות הומוגניות שנשמעות לסמכות חיצונית, ועל הסכנה שצה"ל יחדל להיות צבא ממלכתי שפועל לפי סט ברור ואחיד של ערכים. לפרק המלא בספוטיפיי: bit.ly/4cNdWcn ביוטיוב: bit.ly/42K9Cof באפל פודקאסט: bit.ly/42MyAn0