בימים האחרונים אנחנו כבר רואים ראיות לשבירת הקונספציה הכלכלית הבסיסית? עברתי לאחרונה על דוחות חדשים של שתי רשויות פדרליות בארה״ב: BEA – הלשכה לניתוח כלכלי ו־BLS – הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה. התמונה שמתקבלת מעניינת: 📈 התוצר עולה 📈 הפריון ורווחי החברות עולים 📉 אבל התעסוקה כמעט לא גדלה, ההכנסה ב-0% גידול, 📉 והאבטלה נותרת גבוהה יותר. במשך עשרות שנים התרגלנו לחשוב: יותר צמיחה= יותר פעילות = יותר עובדים = יותר הכנסה. אולי הקשר הזה מתחיל להשתנות? והשאלה הגדולה היא כבר לא רק כמה אנחנו מייצרים — אלא מי נהנה מהפריון שנוצר. 👀 נקודה למחשבה..

🇺🇸🇨🇳 טראמפ–שי: מלחמת הסחר נרגעה. מלחמת המטבעות לא. הפסקת האש הוארכה, המכסים קיבלו הקלה — אבל בשווקים המאבק נמשך. 💵 הדולר מתחזק 🇨🇳 היואן כבר נחלש 📈 תשואת אג"ח 10Y טיפסה ל־5.23% 🏦 הסיכוי להעלאת ריבית באוקטובר >66% המכסים הם הכלי הישיר. הריבית היא הכלי המוניטרי. והמטבע הוא המקום שבו שניהם נפגשים. האם הפסקת האש במלחמת הסחר תחזיק עד ינואר 2027? נראה...

היואן עושה מהלך מעניין — דווקא לפני טראמפ–שי. השבוע, למרות העלאת הריבית בארה״ב, היואן התחזק ל־6.695 יואן לדולר — שיא של יותר מ־3.5 שנים. ה־PBOC גם קבע שער אמצע חזק במיוחד, והקל את ההתנגדות להתחזקות היואן. ערב פגישה נוספת בין מנהיגי שתי הכלכלות הגדולות בעולם, סין מגיעה עם יואן חזק משמעותית מצד אחד, ומצד שני גירעון הסחר הגדול ביותר של ארה״ב- מעל 200 מיליארד דולר. (לאחר איום טראמפ על הפסקת סחר עם מדינות להן לארה״ב גירעון סחר ) אמנם ה־PBOC לא אומר שזה "מסר" לטראמפ. אבל Reuters מציין שהמהלך עשוי ליצור סביבה יציבה ובונה יותר לשיחות — ולהפחית את הטענות על מניפולציית מטבע. מקריות? אולי. תזמון? מעניין בהחלט.

12:0.

21:00. מתחילים לקבל תשובות. 93% בשוק מתמחרים העלאת ריבית של 25 נ"ב. אבל אותם 93% מאמינים בטראמפ יממש את האיום של הפסקת הסחר? וורש נמצא בין שני כוחות: 📈 השוק והאינפלציה — נפט מעל $100, תשואת 10Y סביב 5%. 📉 טראמפ — לחץ להורדת ריבית ואיום בהגבלות סחר. ובאמצע- העקרון שהוא עצמו הזהיר מפניו בנאום הפתיחה: Hall of Mirrors — השוק מסתכל על ה־Fed, וה־Fed מסתכל על השוק. אם וורש יפתיע ו־HOLD: האם זו החלטה על פי הנתונים — או שבירת התמחור של השוק? ואם תהיה העלאה: האם טראמפ יעבור מאיום למדיניות סחר? 21:00. הערב מתחילים לקבל תשובות. מי באמת קובע את מחיר הכסף בעולם.

תשפ״ז: השנה שבה ייקבע מחדש מחיר הכסף בעולם 💵 טראמפ רוצה ריבית נמוכה. ה־Fed רוצה להחזיר את האינפלציה ל־2%. הנפט מטפס שוב מעל 100 דולר. תשואת אג"ח ארה"ב ל־10 שנים מתקרבת ל־5%. יפן נאבקת על היין — ועלול להיות לכך מחיר בשוק האג"ח האמריקאי. ואיראן מזכירה לכולם כמה מהר גיאופוליטיקה הופכת לאינפלציה. ואז מגיע הסיפור האמיתי של תשפ״ז - הדולר. הדולר הוא לא רק מטבע. הוא המחיר שבו חלק גדול מהעולם מתמחר כסף, חוב, סחורות וסיכון. אז מי קובע את מחיר הכסף? ה־Fed? וושינגטון? שוק האג"ח? איראן? יפן? אויבותיה של ארה״ב? או אולי דווקא מדינות ידידות? אז אם הייתי צריך לבחור אות אחד לעקוב אחריו בשנה הקרובה — זה היה הדולר. כי יכול להיות שתשפ״ז תהיה השנה שבה נגלה מי באמת מחזיק את היד על הברז של הכסף בעולם. 🍎🍯 שנה טובה ומתוקה.

העסק מתחמם. כריות הביטחון בשפל. הלחץ על ה־Fed גובר. ועכשיו נכנס לתמונה הנפט: 🛢️ ה־Brent כבר נע סביב 100 דולר לחבית, על רקע החרפת המתיחות במזרח התיכון.  🛢️ במקביל, המלאי האסטרטגי של ארה״ב ירד ל־285.4 מיליון חביות — הרמה הנמוכה ביותר מאז 1982. וזה שילוב קטלני לדעתי: זעזוע היצע בנפט → מחירי אנרגיה גבוהים יותר → אינפלציה גבוהה יותר → פחות מרחב להורדת ריבית. כי בעוד יומיים, ביום שישי, יתפרסם מדד המחירים לצרכן האמריקאי לאוגוסט. שימו לב, כרגע הציפייה היא ל־0.4% במדד הכללי ו־0.2% במדד הליבה בחודש, עם אינפלציה שנתית של כ־3.4% ו־2.4% בהתאמה (עדיין מעל היעד)... וכעת, עם פחות כריות ביטחון להתמודד עם לחץ היצע נפט עולמי, ומחירי נפט עולים הלוחצים את רמת המחירים למעלה, יש פה דילמות דרמטיות. רק תחשבו רגע על התרחישים שמחכים לנו בימים הקרובים.. כולם מחממים מנועים. והנתון של יום שישי צפוי להזניק את הדיון. זו כבר לא רק שאלה של "מה תהיה הריבית". זו שאלה של עצמאות. זו שאלה של מדיניות סחר.. Lets Go.

החדשות של היום: הדולר לא זז! למרות דו״ח תעסוקה מפתיע לטובה, הדולר כמעט ולא מגיב. נכון להיום, השוק מתמחר עדיין כ־57% הסתברות להעלאת ריבית בספטמבר, בעוד הדולר נותר חלש. במקביל, תשואת ה־10 שנים האמריקאית נמצאת סביב 4.8%. באופן מסורתי, זו אמורה להיות תמונה פשוטה: ציפיות להעלאת ריבית + תשואות עולות = דולר מתחזק אבל זה לא בדיוק מה שאנחנו רואים. וזה מעלה שאלה מעניינת: האם השוק מתחיל להפריד בין אמון ב־Fed לבין אמון במדיניות האמריקאית? יש כמה הסברים אפשריים לחולשת הדולר — חששות מהחוב האמריקאי, אי־ודאות מדינית, התחזקות היין וציפיות שגם בנקים מרכזיים אחרים יעלו ריבית. ואני מזכיר - שהאמון בדולר, לפחות ברמת חלקו ברזרבות העולמיות דווקא התחזק ברבעון הראשון של השנה (לפי קרן המטבע). אבל יש עוד אפשרות, מעניינת. ביום שישי, בעקבות דו״ח התעסוקה החזק, טראמפ לא רק דרש מה־Fed @federalreserve להוריד ריבית — הוא איים שאם הריבית לא תרד, ארה״ב תפסיק לסחור עם מדינות שעימן יש לה גירעון סחר. טוב, זה מהלך קיצוני ביותר על סף הבלתי אפשרי. אבל הכיוון ברור. טראמפ הולך בכל הכוח על דולר חלש. וזה מהלך שכבר מייצר חיבור מעניין בין ריבית, דולר ומדיניות סחר. והכיוון של הנשיא טראמפ - ניהול הסחר ילחץ על ה־Fed לא להעלות ריבית ולהחליש את דולר. וזה כמובן עלול לייצר פרדוקס. הרי אם ארה״ב תפגע בסחר כדי להקטין את גירעון הסחר, היא עלולה להעלות מחירים (ראה ניסיון קודם של תעריפים) ולייצר לחץ אינפלציוני — בדיוק הדבר שעלול להקשות על ה־Fed להוריד ריבית. שלא לדבר על אפשרויות של מיתון חלילה.. ולכן- נאי מציע לעקוב מקרוב על איך הדולר מגיב לחדשות שאמורות לחזק אותו. השוק אומר לנו משהו. וזה לא בהכרח שהוא איבד אמון בדולר. אלא שהוא מתחיל לתמחר פרמיית אי־ודאות על המדיניות האמריקאית עצמה. וזה הבדל גדול. הדולר עדיין המטבע המרכזי בעולם. השאלה היא האם הוא ימשיך ליהנות מאותה רמת אמון גם כאשר הריבית, החוב, הסחר והמדיניות המוניטרית מתחילים למשוך בכיוונים שונים. נכון להיום, במאבק על הדולר- הנשיא @TrumpDailyPosts מוביל. השבוע נקבל את נתוני ה־PPI וה־CPI של אוגוסט. שם כבר יהיה קשה יותר להתעלם מהפער בין הריבית לבין הדולר.

השווקים משנים כיוון. שוב. דו״ח התעסוקה של אוגוסט שיצא בשישי נראה הרבה יותר חזק ממה שציפו. 🇺🇸 162 אלף משרות נוספו, לעומת תחזית של כ־56 אלף בלבד. האבטלה נותרה 4.1%. והנתונים של יוני ויולי תוקנו ב־55 אלף משרות כלפי מעלה!. בשבוע שעבר, אחרי נאום ג׳קסון הול של קווין וורש, הסיכוי להעלאת ריבית בספטמבר זינק מכ־35% לכ־60%. ואז הגיע כריסטופר וולר, והשווקים הפכו כיוון: הסיכוי להעלאה ירד לכ־50%, תשואות האג״ח ירדו והמניות עלו. ואז הגיע דוח התעסוקה. 📈 הסיכוי להעלאת ריבית בספטמבר חזר לכ־59%. 📈 תשואת האג״ח לשנתיים עלתה בכ־5 נ״ב ל־4.38%. 📉 שלושת המדדים המובילים בוול סטריט סיימו את יום שישי בירידות. שלושה ימים. שלושה נרטיבים שונים. נחכה ונראה מה יהיה אחרי שנתוני ה־CPI יתפרסמו השבוע… סיפור חדש? כיוון חדש?

🇮🇱🇺🇸 A record year for investment in Israel. The Israeli Ministry of Finance’s latest Foreign Investment Report highlights a remarkable year: $26.2B in foreign investment deals in Israel in 2025 — a 78% increase. 🇺🇸 The U.S. stands out: 90% of the value of incoming investment deals came from American investors, more than 30x the second-largest source. And there is another story worth watching: 🌎 Israeli direct investment abroad reached $14.7B in 2025, up 48% from 2024. More global capital coming into Israel — and more Israeli capital going global. Two trends pointing to Israel’s growing integration into global capital markets. @IsraelMoFinUSA @FinanceIsrael #standwithisrael #investinisrael

🌍 עוד כמה שעות, באשוויל, צפון קרוליינה, יארח שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט את שרי האוצר ונגידי הבנקים המרכזיים של ה־G20. מדינות שמייצגות: כ־85% מהתמ״ג העולמי, יותר מ־75% מהסחר העולמי וכשני שלישים מאוכלוסיית העולם. ועל השולחן: איראן, סנקציות ותעריפים. 🇺🇸 בסנט: מגיע לצרף את העולם למערכה הכלכלית מול איראן. 🌍 העולם מגיע לנהל מו״מ על תעריפים, סחר ולדבר על המחיר הכלכלי של העימות. איזה הסכמים ייסגרו? מי ידע למנף את העוצמה הכלכלית להשגת מטרותיו? נדע בקרוב.

אחרי נאום יו"ר הפד, השורה התחתונה ברורה: זה רק התחיל! 📢🔥 💥 אז מה היה לנו בקצרה? 1️⃣ קצת תאוריה: קיבלנו שיעור על "אפקט אולם המראות" 🪞🎓 2️⃣ ביקורת נוקבת: ביקורת לא כ"כ עדינה על התנהלות הפד בשנים האחרונות 📉🤦‍♂️ 3️⃣ המצב הנוכחי: שוק העבודה והכלכלה במקום טוב מאוד 👍💼 4️⃣ האיתות: רמיזה עבה על חוסר שביעות רצון מקצב ירידת האינפלציה, לצד התחייבות ברזל ליעד של 2% 🎯🛑 הנאום נגמר. המסר נשאר. Mic drop. 🎤

🚨 זה קורה היום. 17:00 שעון ישראל. יו״ר הפד קווין וורש עולה לראשונה לבמה בג׳קסון הול — וכל השוק מחכה להבין מי באמת קובע את מחיר הכסף באמריקה. מצד אחד: 🏦 הפד @federalreserve — אינפלציה עדיין מעל היעד, ומחויבות ליציבות מחירים. מצד שני: 🇺🇸 האוצר @USTreasury — חוב של יותר מ־40 טריליון דולר ורצון להוריד את עלות המימון. בסנט כבר ניסה להשפיע על הריבית הארוכה באמצעות רכישות אג״ח. השוק לא השתכנע, והתשואות נותרו גבוהות. ועכשיו וורש צריך לתת כיוון. האם הפד יעמוד מול האוצר ויילחם באינפלציה — גם במחיר של חוב יקר יותר? או שנראה התיישרות? זה כבר לא רק דיון על ריבית. זה מבחן למי שמחזיק בהגה של הכלכלה האמריקאית. ⏰ 17:00. כולם מסתכלים. 👀 שידור הנאום – Federal Reserve Bank of Kansas City

🚨 הקלפים על השולחן. עכשיו מתחיל משחק הפוקר. התשובה הגיעה- סין: לא נתיישר. ניקח את כל האמצעים הדרושים כדי להגן על האינטרסים שלנו. וזה הרגע שבו הסיפור משתנה. אתמול וושינגטון דחפה ערימה של צ׳יפים למרכז השולחן. עד עכשיו כולם שיחקו בזהירות. עכשיו טראמפ העלה את ההימור. התגובה הסינית: אני נשארת במשחק. מכאן יש שתי אפשרויות, ושתיהן דרמטיות: או שאחד הצדדים מתקפל, והשני מראה את עליונותו. או שוושינגטון מחליטה להעלות את ההימור. בכל מקרה- זה כבר לא Economic D-Day נגד איראן. זה משחק חדש לגמרי: ארה״ב מול סין, עם כלכלת העולם על השולחן.. אז נכון, ישנה האפשרות שמדובר רק בכותרות חסרות שיניים. אבל בהימור בכזה סדר גודל, אני מציע לקחת בחשבון את האפשרות שאכן מדובר הפעם בדבר האמיתי.

בום! 💥 שאלה ראשונה במסיבת העיתונאים- מה יקרה לבנקים הסינים המאפשרים פעילות כלכלית איראנית- מזכיר האוצר: אם הם לא יתיישרו- שהפטיש האדיר של אמריקה ייפול עליהם- לא יהיה להם על מי להעביר את האשמה. ושוב- בום.

🚨 הD-Day הגיע! אבל.. הזירה האמיתית היא לא איראן. היא סין. Economic D-Day, עליו החליט הנשיא טראמפ - הוא קפיצת מדרגה: ארה״ב מאיימת להשתמש בכל הכוח של המערכת הפיננסית שלה כדי לנתק את איראן מנפט, בנקים ומסחר — וגם לפגוע במי שימשיך לספק לה חמצן. והבעיה: 80%–90% מהנפט האיראני מגיע לסין. מלחמת הסחר בין המעצמות כבר איתנו שנים. אבל עכשיו מגיע מבחן כוח של ממש: האם סין תתיישר ?— אחרת נראה סנקציות קשות בין הכלכלות הגדולות בעולם. ואם טראמפ יגלה שהמחיר של עימות עם סין גבוה מדי? אחד הרגעים המרתקים.

🚨 America vs. The Bond Market שבוע דרמטי ברמה היסטורית: טלטלה בשוק האג״ח האמריקאי — עם פוטנציאל השפעה ישיר גם על ישראל. התשואה על אג"ח ארה"ב ל־30 שנה עלתה ל־5.34% — הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007. למה זה חשוב? כי אג"ח ארה"ב הוא הבסיס שעליו מתומחר הכסף בעולם. כשהתשואה עולה, הכסף מתייקר: משכנתאות, אשראי לעסקים, השקעות וחוב ממשלתי. ובוושינגטון מתחילים להגיב. משרד האוצר האמריקאי הכפיל את היקף רכישות האג"ח שלו, עד 4 מיליארד דולר לפעולה. וזה לא מהלך שגרתי בכלל. הסיפור הגדול הוא לא ה־4 מיליארד דולר. הסיפור הוא שהשוק מתחיל לדרוש מחיר גבוה יותר על החוב האמריקאי — בזמן שארה"ב צריכה לממן חוב עצום. הוצאות עתק בביטחון, ביטוח לאומי בצרות, חוסר רצון להעלות מיסים (ואפילו להמשיך להוריד..)- נשמע מוכר???? וזה לפני שאלות מעניינות נוספות: מה קורה כשהשוק מתחיל להשפיע על הריבית יותר מהבנק המרכזי? והחלק שצריך לעניין אותנו בישראל: אם התשואות בארה״ב גבוהות — האם זה יישאר רק סיפור של וול סטריט? זה יכול להתחיל לחלחל גם לישראל: לעלות המימון של המדינה, לשוק האג״ח המקומי, לשקל ולריבית שאנחנו משלמים. והשאלה האמיתית היא לא מה קורה בארה״ב — אלא כמה זמן ייקח עד שזה יגיע אלינו?