Nisreen abo asale 🎗️

חבריי היהודים גם אני ב-7.10 בכיתי, רעדתי ופחדתי. הייתי חלק מה-7.10 בדיוק כמוכם, כמו כל אחת ואחד מכן.ם. האסון של אתמול הוא הפרק השני של ה-7.10 אל תתייחסו אלי כאילו אני חווה ומזדהה עם הזוועה הזו לראשונה בחיי!!! תודה על כל האהבה, אבל אל תעשו הפרדה - כולנו באותה הסירה

אם אני צריכה לעשות בעצמי את העבודה העיתונאית כדי להבין מה קרה — בשביל מה אתם באולפן? סולימאן מסוודה הוא מהקולות הבודדים על המסך שמפגינים מקצועיות ושומרים על אתיקה עיתונאית. אבל כנראה שעבור חלק מעמיתיו, העובדה שהוא ערבי מספיקה כדי לוותר על הכבוד ועל כל אמת מידה מקצועית. השפלות אינן עמדה פוליטית. גסות רוח אינה חופש ביטוי. ודעה אינה עובדה, גם כשצועקים אותה בביטחון. אני רוצה מגוון דעות באולפן, אבל קודם כול אני דורשת עובדות. במקום לקבל אותן בחמש דקות, אני נאלצת לחפור בערימות של פרשנות כדי לחלץ מהן מה בכלל קרה. תביאו עובדות. תשאלו שאלות. תבדקו את בעלי הכוח. את המסקנות תשאירו גם לנו. האם לנוסח זה יש יותר סיכוי לחשיפה?

אלה העיתונאים שאמורים לספר לנו מה קורה בעולם? זה המידע האמין וזכות הציבור לדעת - זה התחום? תדמיינו לעצמכם כמה שקרים עוד סיפרו לנו בערוץ 13 מבלי שנדע.

״שינאה תהומית אין מה לעשות בכל העולם״ בין ערבים ליהודים. 350 מיליון ערבים במזרח התיכון, לכל ערבי הגדרה לפי מצב הרוח: הערבים באמירויות — מארח לחופשה. פסלנו. הערבים בירדן ובמצרים — הסכמים שאפשר לזרוק לפח כשברקו מתעצבן. הערבים בלבנון — הרבה קולות לשלום שראויים לפריים טיים. תעלימו. הערבים בסעודיה — שותף פוטנציאלי לשלום. ויתרנו. ואז מגיעים לערביי ישראל — ופתאום כולם אויבים. ברקו ומוריה, תתחילו מהבסיס - מוזמנים לדאלית אעשה לכם שיעור פרטי בחינם: ערביי ישראל הם אזרחי המדינה. חיים כאן, כפופים לאותו חוק, תחת אותה רשות מקרקעי ישראל וזכאים לאותן זכויות. אזרחות אינה טובה שאתם מחלקים לפי החשק. ״ערבי״ אינה מילה נרדפת ל״אויב״. מי שמוחק את ההבדל מסית נגד אזרחים שלמים. ריח ערוץ 14 עולה מהשיח שלכם. תאווררו.

סופסוף - כל הכבוד.

הקונספציה החדשה על הערבים התפוצצה ביום הבחירות. חשבתם שבחירות חוזרות יוציאו פחות ערבים להצביע? תקבלו בדיוק את ההפך: פחות יהודים תומכי שינוי - ויותר ערבים. חשבתם שממשלת אחדות תגרום להם להיכנע ולחזור למקומם הקודם? גם זה לא יקרה. הם יצאו להצביע יותר ויותר. התגובה של ביבי והתקשורת העברית אחרי הבחירות חיזקה דווקא קשר ששנים ניסו לבנות מחדש: בין ערביי ישראל, "ערביי 48", לבין הפלסטינים בגדה ובעזה. כל הזמן סיפרו שהקשר שבור, שערביי 48 נתפסים כבוגדים בפלסטינים - במיוחד אחרי 7 באוקטובר. ואז באה התגובה של ביבי שגרר אחריו את התקשורת העברית, וסייעה לשקם קשר שהיה כמעט על סף קריסה. בבוקר הבחירות, ערוצים ודפים פלסטיניים עם קהלי עוקבים עצומים קראו להחרים את הבחירות ואת הכנסת. למחרת, אותם דפים שיבחו את ערביי ישראל על ההישג, הודו בטעותם ועודדו אותם לחזק את הקשר עם הפלסטינים ואת הזהות הפלסטינית. מבחינתי, אי אפשר לנתק את המפנה הזה מהתגובה של ביבי והתקשורת העברית. שוב, ביבי עשה בשביל הקשר הזה את מה ששנים ניסו לעשות בלעדיו. וכל זאת כשכבר בסקר JPPI מ-2020, 51% מהמשיבים הלא־יהודים בחרו בזהות "ערבי־ישראלי". אז מה הבעיה? לא ערביי ישראל. הבעיה היא החינוך שרוב הישראלים היהודים קיבלו: ערבי הוא אויב, לא משנה איפה הוא. נתניהו מיהר להטיל צל על שני מיליון ערבים כמי שפוגעים בטוהר הבחירות. והתקשורת? במקום לדרוש ראיות ולהבחין בין חשד נקודתי לבין ציבור שלם, נתנה לסיפור המטעה במה. חופש מידע? לא. הטעיה וחינוך לשנאה. ואיילה חסון מציגה את הבעיה כאמירות שבן גביר לא היה צריך לומר, ולא כפגיעה שלו בחברה הערבית לאורך השנים. המסר שאני שומעת הוא: אל תתגרו בערבים, לא בגלל הזכויות שלהם, אלא כדי שלא יצאו להצביע. והמסר הזה עובר על המסך כאילו הוא לגיטימי לגמרי. גם ערבי שמשרת בצבא, במשטרה או בכוחות הביטחון לא נעשה בעיני הרוב היהודי "ערבי יותר טוב". כי הבעיה היא לא מה שהערבי עושה או אומר, אלא החינוך שהיהודים מקבלים והמסרים שהתקשורת העברית מעבירה. רוצים הוכחה? תסתכלו איך תוקפים דרוזים במרחב הציבורי. ואז מעלים את סולימאן מסוואדי לשידור, ובמקום להקשיב לו, משפילים אותו ומצפים שיסביר שמוריה וברקו לא גזענים. מוריה עוד יכולה להתחרות על המקום הראשון בגזענות, BTW. אבל אוקיי, נניח שהם פשוט עצלנים. לא חקרו ולא בדקו. לא יודעים להבחין בין ערבי לערבי, לא מבינים למה ערביי ישראל יצאו להצביע למשותפת ולרע"ם, ולא מסבירים למה מי שלא הצביע למשותפת קודם - פתאום כן. להשוות בין המצע של עוצמה יהודית לזה של המשותפת, חילונים, אתם יודעים? להסביר מה השתנה? מה הנס שקרה? גם על זה אין תשובה. אתם רוצים דמוקרטיה בין יהודים, ושהערבים יסתלקו מכאן. הבעיה היא שהערבים לא יסתלקו. ואם לא תהיה דמוקרטיה, זה לא יהיה טוב לאף צד. ואני, הדרוזית, אומרת את זה כי גם אני חווה גזענות. ואז מגיע איזה יהודי, שחונך על עליונות, ורוצה להסביר לי שאני חווה את החיים שלי לא נכון. שאני מפרשת לא נכון את העובדות שאני בעצמי חוויתי. מתקרבנת, אני. לא, חביבי. תקשיבו רגע: אתם לא מבינים אותנו, ואתם לא יודעים להסביר אותנו טוב יותר מאיתנו. אתם אפילו לא יודעים עלינו שליש ממה שאנחנו יודעים עליכם. אנחנו מכירים אתכם כל כך טוב, ואתם? מכירים את הפיתה הדרוזית. לא איך מכינים אותה, ולא איזו לבנה אנחנו מוכרים לכם 😂 אנחנו הדרוזים חונכנו על ישראליות, על תרומה למדינה הזו ועל החובה לשמור עליה. ואתם מסכנים את ישראל. אתם מפספסים חינוך יסודי ובסיסי: לכבד אדם בשל היותו אדם. להיות הוגנים. להיות בני אדם קודם כל, לפני הגזענות, השנאה והטיפשות. תודו בעובדות: החינוך שלכם לא בריא, ולא עושה טוב לאף אחד. ואני, כישראלית, מחויבת להגיד לכם: הבעיה היא אתם. לא הערבים. הפעם לא. אולי הגיע הזמן לייעוץ זוגי, עם דרוזי שייעץ לכם איך לחיות כאן כמו בני אדם, ביחד. ועל הדמוקרטיה? אולי נדבר בעתיד.

כמה פוטנציאל אנחנו מפסידות אם ממשלת שינוי לא קמה? הסיבה היחידה היא גזענות. גזענות שביבי ייסד, וגרר איתו את כל שאר מנהיגי השינוי.

אם לא היינו דרוזיות, הייתם בכלל טורחים להקשיב?

דמוקרטיה מתגוננת נמדדת גם במה שהיא מוכנה לבחון - לא רק במה שהיא פוסלת. סעיף 64(א1) לחוק הבחירות, מילה במילה: "אישרה הועדה המרכזית רשימת מועמדים, רשאים היועץ המשפטי לממשלה או יושב ראש הועדה המרכזית או לפחות רבע מחברי הועדה המרכזית, לערער על כך לפני בית המשפט העליון". כלומר - גם אישור רשימה ניתן לערעור לעליון. והמועד האחרון: מחר, 29.9. בשבוע שעבר דחתה הוועדה (19 מול 10) את הבקשה לפסול את עוצמה יהודית, שהתבססה על שלילת קיומה של ישראל כיהודית ודמוקרטית ועל הסתה לגזענות. נציגת היועמ"שית עצמה אמרה שהמפלגה "מתקרבת קרבה מסוכנת לקו האסור". ח"כ גלעד קריב ניסח בדיון: "דמוקרטיה חפצת חיים אינה יכולה להעניק למי שפועל נגד יסודותיה וערכיה את הכלים לפרק אותה מבפנים". הערעור הוא לא נקמה ולא פוליטיקה. הוא הכלי שהמחוקק נתן לדמוקרטיה כדי להגן על עצמה - באותו רף, כלפי כולם. כדרוזית אני יודעת מה העלות של ממשלה שמפלה בין אזרחיה. עוד נותר יום אחד לערער על אישור עוצמה יהודית. מי שמאמין בדמוקרטיה מתגוננת - זה הזמן להשתמש בה.