לא התכוננתי לכך שבשיחה על ההתפרעויות, אצטרך להקדיש זמן לא מועט להסבר מה זה "דיפלומטים".
תזכורת למשהו שאני טוען כל הזמן: הבסיס הוא שלתלמידים בעיקר אין מושג על מונחים שנראים לנו ברורים מאליהם והם גם לא מחוברים בכלל לחדשות (בשתי כיתות, אולי שניים בכלל שמעו על זה)
ובכן, היום מתקיימים המירוצים האחרונים של עונת רכיבת🚴הכביש.
יחזרו רק בינואר. היו נא טובים אלי עד אז 🫂
שבת בערב. עובד לקראת שיעורי המחר. שיחת ווטסאפ קבוצתית נכנסת.
תלמידים. מזמינים אותי לשחק פורטנייט או משהו כזה...
סרבתי בנימוס ובחיוך..
בקונגרס הציוני הראשון בבאזל (1897) השתתפו 17 נשים. בתשובה לשאלה אמר הרצל שאין להן זכות הצבעה, אולם דבר זה השתנה עד הקונגרס השני, שנה לאחר מכן. אני תמיד מתפעל עם התלמידים שלי מהקדמה הזאת שהפגינו הציונים הראשונים.
לא חשוב למה נזכרתי בכך היום
(מתוך: מאיר חזן, מהפכת הענוות, עמ' 12)
אני גר ליד המקום בו רצים התלמידים במסגרת שיעורי חינוך גופני.
תופס את חלקם מקצרים ומחייך. נזכר בפתק שכתב המורה לחנ"ג למחנכת שלי בכיתה ח'(1983):
"יצחק הופמן... היה צריך לרוץ 600 מ'. סרב לרוץ ועקב כך הורחק מהשעור. עד שלא ירוץ את המרחק הנ''ל בצורה סבירה לא ישותף בשיעורי חנ"ג"🏃
אגב, זאת ההשראה לסיינפלד👇. אתם לא באמת חושבים שאני מצליח להתקיים ממשכורת של מורה (ועוד זוג מורים @lilachsaar ). התמלוגים מחזיקים אותי...
יום ה'
13:00 - 5 מורים (גברים, אגב) בחדר המורים.
14:00 - רק עבדכם הנאמן נותר, מחכה לשיעור.
15:00 - נכנס לשיעור. "מותר לך להחסיר שיעור פעם". "אם איציק יחסיר שיעור, נדע שסוף העולם הגיע".
בסוף הודעה אישית שלי: עונת מירוצי הכביש 🚴 יוצאת לפגרה. הם מתבקשים להיות רגישים ונחמדים אליי
התחלתי לקרוא👇. על מורה ותיקה שבוחנת את חייה. את המציאות הקשה יש לי בחיים, כך ששוקל אם להמשיך. היא כותבת בכישרון על העליבות הגלומה במקצוע שלנו, על הכח לפגוע, שלפעמים אין לנו שליטה עליו, על הדימוי הציבורי המעליב. לנוכח הראי המוצב בספר אני מתקשה עוד יותר להיכנס בקומה זקופה לי' 4🥴
מה זה ניסיון של מורה ותיק? פותח את הסרטון, אבל רואה שהוא תקוע ואם אחבר את הכבל למקרן, זה מה שהם יראו והלך עליי.
מסדר את הווי-פיי, מריץ טיפה קדימה ומתחבר...
הצטלמתי הבוקר לסרטון על תלמידי לשעבר, סרגיי מתתוב ז''ל, ג'ודאי מהאקדמיה למצויינות בספורט בווינגייט שנקלע לחיסול פלילי, יצא לנטרל את היורים ונהרג.
סיפרתי איך היה הדמות הכי מייצגת של ספורטאי שכל חייו מוקדשים לספורט, אבל אנחנו המורים ניסינו להבטיח את עתידם שמעבר לספורט...>1/2
בסוף י"ב פרש סרגיי מג'ודו, התגייס, עשה קורס קצינים כמדריך קרב מגע וב-7.10 עשה הסבה לשירות קרבי במילואים. השאיר אישה ושתי בנות😥
יצא לי להוביל המון טיולים שנתיים, סיורים וכו'. זה כאב ראש ואחריות שקשה להסביר אותה. לפני 25 שנים שלחתי הביתה חמישה מטובי בנינו שהלכו לאילת ולא חזרו בזמן לאכסנייה. היום, הם בני 40+ ומזכירים לי את זה מדי פעם. עד אתמול חשבתי שטעיתי בעונש הזה. הבוקר אני כבר לא כל כך בטוח.
הרצל לא חתם על חוזה להקמת המדינה, הוא גם לא היה באירוע ההכרזה. טרומפלדור לא איבד את ידו בקרב תל-חי ("תשאל אותי מה שאתה רוצה עליו, עשיתי עליו עבודה"), אייזנקוט לא קיבל מאות אלפי שקלים מהפלסטינאים (😧) ואלה רק מעט מהתיקונים ביום לימודים אחד. הכל בסדר, (גם) לצורך כך אני פה.
עובד על עצמי לצבור אופטימיות וכוחות לקראת השבוע המתקרב. מצליח להיכנס לרוח הנכונה ואז קורא את זה 👇.
כרגיל: לא לדאוג, זה רק העתיד של כולנו 🤷



















