
אוהב את יראת. אבא של אמרי ויובל. מכביסט. הד אוף פרודקט, חטיבת הדיגיטל @kann
Tzur Yizhak, Israel
Joined December 2009
- Tweets3.4K
- Following550
- Followers7.6K
- Likes31.8K
Tamir Cohen retweeted
ב-27.10 נחגוג את הדמוקרטיה הישראלית. עתידה תלוי באזרחים מעורבים, בחברה אזרחית חזקה ובעיתונות חופשית, עצמאית וביקורתית
Tamir Cohen retweeted
כבר היו איומים על העיתון ועובדיו בעבר אך זו עליית מדרגה. חשוב לי לומר הבוקר - לא תפחידו אותנו
כאן ממקבלים!
מתכוננים לקראת שלב 32 האחרונות, ניתן לצפות ביישומון בשני משחקים במקביל ⚽⚽
#כאן_מונדיאל #FIFAWORLDCUP
This media is unavailable
כמה כמה? 1:0 לכאן BOX!
הנבחרת שלנו כאן להציג את הפיצ'רים שישדרגו לכם את הצפייה במונדיאל בחינם #כאן_מונדיאל
@talberman @osh15eni @AssafCohen2 @lianwildau
Tamir Cohen retweeted
גילוי נאות: עמוס הראל הוא לא רק קולגה שלי. הוא חבר. בשנתיים וחצי האחרונות, בתוך התקופה הקשה ביותר שידענו כאן, הלכנו יחד דרך אירועים שלא תמיד היו להם מילים. דווקא בגלל זה, אני יודע עד כמה הספר החדש שלו, "06:29", לא נכתב ממקום של מרחק, לא מתוך חדר ממוזג כמי שהביט באירועים מלמעלה.
לא יכולים לחכות למונדיאל?
35 משחקי מונדיאל אגדיים מהארכיון זמינים לצפייה בהגשה דיגיטלית מתקדמת כאשר כל משחק מלווה בתקציר, סטטיסטיקה, קליפים' המהלכים הבולטים וסרטוני ביצועים של כוכבי המשחק. המשחקים מוגשים בליווי השידור האיקוני בעברית של שדרים כמו מאיר איינשטיין, דן שילון ויורם ארבל. כל המשחקים מחכים לכם כבר עכשיו באזור מיוחד בכאן BOX, באתר ובאפליקציית כאן: bit.ly/3QaraqT
Tamir Cohen retweeted
כשאבא שלי חלה בסרטן ריאות, עברנו את כל המסלול - טיפולים לפי הפרוטוקול, חוות דעת נוספות, פסיכולוג וכושר מותאם. כשהטיפולים הפסיקו להיות אפקטיביים והיה נראה שנגמרו לנו האופציות, עברתי לחפש עבורו ניסויים קליניים.
ניסוי קליני הוא מחקר רפואי מבוקר שבודק תרופות חדשות על מטופלים. זו דרך לקבל גישה לטיפולים שעדיין לא זמינים באופן רגיל, עבור חולים שמיצו את האפשרויות הקיימות.
למדתי שאיתור ניסוי קליני למצב רפואי ספציפי זה לא פשוט. המידע קיים, אבל הוא לא מספיק נגיש: שפה רפואית מקצועית, ממשקים לא ידידותיים, ואין כלי שעוזר להבין אם הניסוי רלוונטי למצב שלך או איך בכלל לדבר על זה עם הרופא המטפל. לקח לי זמן ללמוד איך לנווט את המערכת הזו, איך לפנות לחוקרים, ואיך להיכנס למחקרים.
עבורנו זה עבד. אבא שלי השתתף בשני ניסויים קליניים שהאריכו לו את החיים ונתנו לנו עוד זמן יחד. אם לא מגיפת הקורונה, כנראה שהיינו ממשיכים למחקר נוסף שנעצר.
מאז שאבא נפטר, יוצא לי לעזור לאנשים למצוא ניסויים קליניים. זה עובר מפה לאוזן דרך חברים, ואני עושה את זה באופן ידני ובהתנדבות. לאחרונה חשבתי שאולי יעזור לשתף את הנסיון והתובנות שצברתי, ובניתי את TrialFinder:
מנוע חיפוש לניסויים קליניים שמנגיש את המידע למטופלים ולמשפחות.
🔍 חיפוש ניסויים קליניים מישראל ומהעולם, בעברית ובאנגלית, בלי צורך בידע מקדים
✨ סיכומים בשפה פשוטה: מי עשוי להתאים, מה הניסוי בודק, ומה צפוי למשתתפים
✅ בדיקת התאמה מהירה כדי להבין אם הניסוי רלוונטי עבורכם
👩⚕️ מדריך להכנה לשיחה עם הרופא ואפשרות לטיוטת פנייה לצוות המחקר
חיפוש מחקרים קליניים הוא מידע רפואי פרטי ואני מתייחס לזה ברצינות. אין רישום, אין איסוף מידע אישי, אין פרסומות. חיפושים אחרונים נשמרים רק במכשיר שלכם ורק אם תבחרו בזה.
אשמח אם תשתפו את הפוסט או את הלינק עם מי שמתמודד עם מחלה ומחפש אפשרויות טיפול. וכמובן, אשמח לכל פידבק שיעזור לשפר את הכלי 🙏
trialfinder.care
Tamir Cohen retweeted
אני עובד בתאגיד ואיני רואה בעיתון הארץ כלי שפועל בשירות פרופגנדה איראנית. הארץ הוא כלי תקשורת חשוב, שלא פעם מביא זוויות וסיפורים שלא נוחים לעיסוק.
Tamir Cohen retweeted
כבר אמרו חז"ל; בַּכֹּל אָדָם מִתְקַנֵּא חוּץ מִבְּנוֹ וְתַלְמִידוֹ. בוודאי שזה גם וגם..
גאה ב-@AronRabino1 על עבודתו העיתונאית בכלל ועל עבודת הקודש שלו בנושא הפגיעות המיניות במגזר החרדי בפרט.
Tamir Cohen retweeted
שיהיה ברור מי הפחדנים מאחורי גורם מדיני וגורם ביטחוני. שולחים את הילדים שלנו למלחמה ומפחדים להגיד בשמם את הדברים.
Tamir Cohen retweeted
אין משמעות לחג כשהם עדיין במנהרות. באמת שניסיתי, ואפילו ביין הידרתי.
אין משמעות לחגוג חירות כשהאחים שלי שם.
Tamir Cohen retweeted
לזכרו של עודד ליפשיץ, ממייסדי קיבוץ ניר עוז, עיתונאי ופעיל חברתי, שכבר לפני כ-2 עשורים התריע על חשיבות מיגון יישובי העוטף. אספנו ראיונות, כתבות ופאנלים בהשתתפותו, כפי שתועדו לאורך שנים בטלוויזיה הישראלית ואשר מביאים את קולו וסיפורו
תנחומינו למשפחתו, יהי זכרו ברוך 💔
Tamir Cohen retweeted
התמונות הקשות של חטופינו שחזרו היום, המזכירות תמונות של ניצולי שואה, מהוות תזכורת נוספת למחדל הנורא בתולדות המדינה, שחייבים לחקור עד תום.
גם למשפחות של אלי, אור ואוהד מגיעות תשובות.
ועדת חקירה ממלכתית חייבת לקום. אנחנו דורשים תשובות
Tamir Cohen retweeted
זה הולך להיות קרב קשה, אבל אסור לוותר.
הם ימציאו תקנון ויפעילו את כל התחמושת בתקשורת.
אבל
המשחק נעצר 5 פעמים
פטאצי ספג אבוקה ישירה לרגל
אוהד נכנס לכר הדשא וניסה לפגוע באסנטה
אם מכבי לא מקבל טכני, אני עם כדורגל ישראלי סיימתי.
Tamir Cohen retweeted
כמה מילים שכתבתי היום בטקס ההלווייה לזכרו של חברי ושותפי אלעד זאבי:
25 בדצמבר 2017. לפני 7 שנים בדיוק הגיעו אל בר בצפון תל אביב למעלה מ-200 איש. הסיבה הרשמית הייתה השקת הספר "נבחרת החלומות", אבל למעשה – הם הגיעו כדי להוקיר את פועלך, יצירתך וכישרונך הרב. 7 שנים ויומיים אחרי – שוב הגיעו מאות לאותה מטרה בדיוק.
כמו אז, גם היום, יש לכולם כאן שני דברים במשותף: כולנו זכינו להכיר אותך, וכולנו קינאנו אותך. קנאה שלא התביישנו להודות בה. קנאה בכישרון שלך.
אלעד היה אמן. אמן של מילים ומחשבה. אמן עם נפש של ילד. הוא היה משחק עם נושא, כמו שילד משחק עם חומרי יצירה. הוא היה עף בדמיון הכי רחוק שרק אפשר. מסרטי מאוורל ועד הסנדק, מהארי פוטר ועד מלחמת הכוכבים, מפוקר ועד רסלמניה, משייקספייר ועד אגם הברבורים.
הייתה לו היכולת הנדירה לשחק עם הכל במוחו המופלא, לערבב ולהגיש לקורא בצורה קולחת, משעשעת, מצחיקה ומרגשת. הוא כתב באהבה וילדותיות על האקים אולאג'ואן ומאנו ג'ינובילי, כמו שהוא כתב ברגש ובהערצה על קארל לואיס או גרג לוגניס.
הוא לקח חלק מרכזי בשינוי שעברה תקשורת הספורט בישראל והעשיר את תרבות הספורט שלנו כמו שמעטים הצליחו. תקשורת הספורט איבדה את הכותב הכי מוכשר ומקורי שלנו. ואנחנו – איבדנו את האדם הכי טוב שהכרנו.
אם היה ספר שמדרג את "50 המקרים הלא הוגנים בתולדות המחלה הארורה", אתה אלעד היית שם למעלה. בלי שאלה. אתה המייקל ג'ורדן של "הלא הוגן", אתה הג'סי אוואנס של "הלא פייר".
לפני ארבע שנים בדיוק, באמצע העבודה על "סיפור אולימפי", התגלתה אצל אלעד המחלה. את הכוח להילחם הוא מצא במשפחה היקרה שלו, ובמילים. לוח הזמנים היה ברור: שבוע מעניקים לגוף זמן להתאושש מעוד טיפול כואב, שבוע מתיישבים לכתוב. וכל הזמן הראש עובד. בין טיפול לבדיקה, בין זריקה לבחילה, הוא רקח במוחו כיצד לספר על הספורטאית הגדולה בתולדות העם היהודי, או על צד שלא הכרנו בדרים טים. זה היה קשה, אבל הוא כתב וכתב – תמיד באותו חן ושנינות. הכתיבה הייתה בריחה. הוא מצא בה חיים וחיות.
אבל אני כאן, אלעד, גם כי אני רוצה לבקש ממך סליחה.
לפני שנתיים סיפרתי לך על הרעיונות שלי. "אני אסיים לכתוב ספר על הכדורגל, הרי יש אליפות אירופה, ואז נתיישב לעבוד על פרויקט חדש. מבטיח". הבטת בי חצי צוחק, חצי מתבאס ואמרת "טוב, מקווה שאספיק". "שתוק-שתוק", אמרתי לך. הרי תמיד היית פסימי. היית פסימי כשאמרת שלא נצליח להרים את נבחרת החלומות, כשאמרת שלא נמכור יותר מכמה מאות, שלא תסיים את סיפור אולימפי. ותמיד טעית.
חוץ מפעם אחת.
אבל אני רוצה גם לגלות לכם שהייתה לי הזכות לראות את אלעד חי בחודשים האחרונים. חי ויוצר. התחלנו בקיץ לעבוד על ספר נוסף. וברגעים שהגוף אפשר, הוא פשוט פרח. האמן והילד שבו יצאו החוצה והתיישבו מול המקלדת. טקסט, ועוד טקסט, ופתאום 3 טקסטים בשבוע.
אבל לא הספקנו, ואני מצטער. מצטער מעומק לבי.
אלעד, אני מקווה שתרשה לי, לאוזניי האנשים שסגדו לכתיבתך, להקריא את הטקסט האחרון שכתבת. אחרי אלפי יצירות אומנות, לספר לכולם את המילים האחרונות שהאצבעות שלך אפשרו להקליד:
"אלן אייברסון היה הרבה ומהכל: מחד, שחקן הכדורסל הטוב בהיסטוריה POUND-FOR-POUND. חוויית צפייה על-זמנית במידה כזו, שאפילו ילדים שטרם נולדו בזמן שדילג מעל טיירון לו בוחרים לשחק עם דמותו ב-NBA2K. מאידך שימש גם כתמרור אזהרה אנושי, שהילתו החביאה תיבת פנדורה גדושה בשדים. "אין גיבורי-על", קבע הפילוסוף הדגול "דדפול", "פשוט יש אנשים קצת פחות דפוקים מאחרים".
איכשהו, אייברסון הצליח בו-זמנית להיות גם גיבור-על, גם אנטי-גיבור וגם דפוק לא פחות מאף אחד אחר. למזלו, ואולי דווקא למזלנו, את הלבבות הוא שבה כבר בקרוסאובר ההוא על מייקל.
עכשיו תחזרו כולכם לחיים הנחמדים שלכם, ותחיו אותם במלואם".
אילנית היקרה, אני מבטיח לך – הטקסטים הללו לא יישארו במגירה.
אומרים שאדם מת פעמיים. בפעם הראשונה כאשר קוברים אותך, ובפעם השנייה כאשר מישהו אומר את שמך בפעם האחרונה בעולם הזה.
כולנו כאן יודעים - אלעד זאבי לא ימות פעם נוספת.
Tamir Cohen retweeted
אני רוצה לכתוב על חברי אהובי אחי, אלעד זאבי שנפטר היום.
אלעד היה האדם הטוב ביותר שהכרתי בחיי. ככה פשוט, בלי שום מחשבה אפילו. זה טוהר שלעולם לא ראיתי בבן אדם עד שהכרנו בקיץ 2015. אני זוכר בשדה התעופה בארץ שידידנו המשותף אבי סגל אמר לי - אל תדאג, אלעד על הטיסה אתה תסתדר איתו. למה? שאלתי. כי אי אפשר שלא. זה מה שהוא ענה.
היה לנו שבוע שבו למדנו להכיר אחד את השני לרמה שהיינו בטוחים שהכרנו חבר לכל החיים. לא כל השנים היה קשר רציף ושנינו ידענו שאנחנו מפספסים אחד את השני וחבל. עשינו תוכניות שלא התממשו.
אם אלעד היה יודע שאני כותב עליו עכשיו, הוא לא היה שמח מהעניין הזה. רמת הצניעות והעוונה של האיש הזה היתה בלתי ניתנת להסבר. מעולם לא חשבתי שאכיר בן אדם שבחיים לא יכולה להתנקז לליבו כוונה שהיא לא טובה, אין דבר כזה ציניות, אין דבר כזה שליליות, אין רעל ואין רוע אפילו לשניה אחת. אני באמת ובתמים לא מצליח למצוא אצל אלעד תכונה אנושית אחת שהיא לא הכי טובה שאפשר. זה ברמה שאתה מרגיש לא נעים מזה שאתה לא מסוגל להשתוות לרמת הטוב לב הזו, לא פחות.
היו לו את העיניים הכי כנות ואמיתיות ונדיבות שראיתי בחיים שלי, עיניים שאתה מסתכל עליהן ואתה מבין שמדובר במישהו אחר, שלא שייך לכל הסחלה שמקיף אותנו ואם היו עוד כמה עיניים כאלה בסביבה אז אולי בכלל היה פה מקום הרבה הרבה יותר נעים וטוב להיות בו.
והוא היה סופר והוא היה משורר והוא היה הסטורי טלר הכי טוב שהיה. כשהוא החליט לכתוב על משהו, בדרך כלל כדורסל ובד"כ אמריקאי, הוא סיפר סיפור והוא עשה את זה מושלם. עם כל הכלים שהיו לו, והיו לו הרבה. עם הידע המקצועי הנדיר, עם קורטוב ההומור, עם ההעמקה בתחקיר כמו שרק הוא ידע לעשות, עם חכמת כתיבה מהזן הנדיר ביותר, עם מוסר השכל, עם מסר, עם חוצפה ושפיץ שגורם לך לחשוב.
ואני חושב שמעל הכל, לאלעד היתה את התכונה הזו לתת לך את ההרגשה שהוא מאוד אוהב אותך בלי להגיד לך את זה אפילו פעם אחת. הוא כנראה היה הופך את העולם בשבילך. ואיזה חרא של עולם זה שדווקא הוא מכולם, סבל בשנים האחרונות ככה. מישהו אמר לי היום שאם היה דירוג של האנשים ש"מגיע להם" אז אלעד היה אחרון ברשימה, בפער. סוגר את הטבלה של הליגה החמישית, כזו שלא יורדים ממנה, שנה אחר שנה.
אתם תסלחו לי שלא שמתי תמונה משותפת. הייתי גאה להגיד שהוא חבר שלי. אהבתי אותו מאוד, פיספסתי אותו לא מעט והוא יחסר לי מאוד.

























