Pinned Tweet
בשלוש השנים האחרונות הקדשתי זמן רב לפרויקט שסחף אותי. התוצאה היא הספר ״הסיפור של ירושלים״. הרעיון המרכזי של הספר בוחן כמה שאלות מפתח: מדוע ירושלים קדושה ליהודים, נוצרים ומוסלמים? מהו המעמד המדיני של ירושלים? וכיצד עיר שולית יחסית, הפכה למה שהיא. במבצע: amazon.com/dp/B0H82Y2YCT
הבגידה של לב סטופניקוב.
לב סטופניקוב הוא קצין רוסי שלא אהב את מראות המלחמה מול אוקראינה מסיבות מצפון החליט לפעול. באחד הימים, הוא התקשר אל מפקד אוקראיני ונתן לו מידע מדויק היכן הוא והגדוד שלו נמצאים, לפני פלישה לעיר באוקראינה. אחרי שהציעו לו לברוח משם, האוקראינים הפציצו את המקום ונהרגו שם 300 חיילים רוסים.
בכתבה על העריק ב״וול סטריט ג׳ורנל״ wsj, מסופר למה הוא עשה צעד שלא יאמן.
עולות שלוש סיבות מרכזיות לעריקה שלו:
1\. התנגדות למשטר פוטין: כבר בתקופת לימודיו באקדמיה הצבאית בסנט פטרבורג הוא התנגד למשטר. הוא צפה בתכנים של האופוזיציה הרוסית והתעניין באנשים שנעצרו בידי השלטונות.
2\. זעזוע מהפלישה לאוקראינה: כאשר החלה המלחמה, הוא התקשה להבין כיצד הרוסים ממשיכים לחיות כרגיל בזמן שמתרחשת פלישה למדינה שכנה. אמו סיפרה שהוא ראה במלחמה מעשה מרושע ולא רצה להשתתף בה.
3\. החשיפה למתרחש בחזית: במסגרת תפקידו כקצין קשר, הוא נחשף לאופן שבו הצבא הרוסי ניהל את המלחמה, לשחיתות וליחס לחיילים. הדבר חיזק את התנגדותו. הוא החל להעביר לאוקראינים מידע שסייע להם לתקוף כוחות רוסיים, ורק מאוחר יותר נמלט פיזית לאוקראינה.
הנקודה החשובה ביותר: הוא לא ערק מיד עם פרוץ המלחמה. במשך תקופה ארוכה נשאר בצבא הרוסי ופעל בחשאי לטובת האוקראינים. בסיום הכתבה הוא גם מסביר שלדעתו דווקא ההתנגדות לפלישה היא נאמנות לשבועה הצבאית המקורית שלו: להגן על החירות, העצמאות והסדר החוקתי של רוסיה. לכן, מבחינתו, הוא לא בגד בעקרונותיו אלא פעל בהתאם להם, אף שהפנה את נשקו נגד הצבא שבו שירת.
As someone who served as a diplomatic correspondent for 11 years and a journalist for 30, I believe there is no better way to understand the Jewish-Arab conflict than by reading this document:
a.co/d/06HUEUtu
Why has the world fought over Jerusalem for 4,000 years?
The answer isn't just politics. It's faith, history, and one sacred hill that changed the world.
Discover the story behind the world's most contested city.
📖 The Story of Jerusalem — Now on Amazon
amazon.com/dp/B0HDFGNDDM
למי שנמאס מהדפוס, אפשר לקרוא את הסיפור של ירושלים - 4,000 שנים של עיר עתיקה-חדשה באתר ״עברית״. כאן: e-vrit.co.il/product/41093/%…
בין 11.9 ל-10.7. ״מי ייתן ולא נשכח״ May we never forget. זהו הכיתוב על האנדרטה בתחנת לוחמי האש במרכז הסחר העולמי ולזכר נספי 11/9.
הכיתוב שנבחר, במבט ראשון, מעורר תמיהה. למה הציווי לזכור? הרי כל מי שהיה חי באותו היום זוכר בדיוק איפה הוא היה ברגע ההתנגשות בבניינים.
מי לא זוכר את העשן והאש, את ההרס, את ההלם, את הגבורה של מי שרץ אל תוך ענן העשן, את הקורבנות, את בני משפחותים, כמו גם את הנשיא האמריקאי והשידור הטלוויזיוני. זהו לא רק זיכרון, זוהי צלקת שצרובה היטב בתוך כל אדם.
אני זוכר שבאותו הרגע הייתי במשרדי מעריב ברחוב הלל בירושלים. כעיתונאי ישראלי מראות בטלוויזיה מאמריקה הרחוקה הכו בי קרוב. כי למרות שאין מה להשוות, בפיגועים אני מבין. הייתי במאות זירות טרור אותם סיקרתי בירושלים.
ולכן, כשעמדתי כעת מול ״עשה שלא נשכח״, שאלתי את עצמי, למה צריך לבקש מאיתנו לזכור? הרי הטבע האנושי מבקש להרחיק את התחושה הקשה, דוחף להשתקם, להמשיך הלאה. ואת מה דורשים שלא נשכח? את אלה שנפלו? את הגיבורים שהצילו? את מי שחווה את הכאב וזוכר?
אמרנו, אמנם אין מה להשוות, כי כל אירוע הוא בעל מאפיינים שונים, אבל ה-7.10 מקביל אל 11 בספטמבר 2001 הן בשימוש של המבצעים בתקשורת המונים והן באפקט הכאב הלאומי.
אך יש לו גם אפקט משותף: הבנת החוסן והשיקום שאחרי המכה. ובשעה שבעוטף עדיין מתנהל הוויכוח הפנימי האם לשקם את כל הבתים שנשרפו ונהרסו, או להשאיר כמה מהם כאנדרטת זיכרון, המרכז הסחר העולמי יפה יותר מאשר בעבר. האדריכלות שווה עין ויש בנינים מעוצבים וגורדי שחקים חדשים בקו הרקיע. שיקום הוא חלק מתהליך הריפוי.
הטבע האנושי מרחיק את הזיכרונות הרעים, אך אסור שיטשטש את הרעים. לעמלק (לפני למעלה מ-3,000 שנה), בני החושך (לפני למעלה מ-2,000 שנה) וכן לטרוריסטים של 2001 ושל 2023 יש מכנה משותף: להם ולנו יש תפיסה שונה של מהו טוב ומהו רע. ואנחנו נמשיך להאמין בטוב.
Do you read English? If so, click here:
a.co/d/02xoDdPv
ברית ההגנה של סעודיה פקיסטן וטורקיה, בwsj מציינים: ״כשהמעצמה מתנדנדת (ארה״ב), נוצרים בריתות מקומיות״ ולא אלה שאותה מעצמה (וישראל) רצו. ישראל הוגדרה שם לא לגיטימית. מה השלב הבא?
סיפור מדהים של ערוץ 13. החסידות הגדולה והמשפיעה באגודת ישראל פועלת נגד ישראל בעולם. כמו הרשות הפלסטינית. מאיפה הלגיטימיות של הימין בישראל להשתעבד לחרדים שהורסים את ישראל ופועלים נגדה?
שלמה צזנה retweeted
מצד אחד גיבור ישראל, רמטכ"ל לשעבר שאיבד את בנו במלחמה.
מצד שני עבריין מורשע,משתמט וכמובן יקיר הקואליציה.
על זה הבחירות. באיזה צד להיות.
יחידת ניל״י - היחידה שמרכזת את כל השמות של הפלסטינים שהיו מעורבים בהתקפת ה7.10. ופשטו על ישראל בהפתעה. צהל השבכ וגורמי הביטחון אספו שמות של אלפי עזתים כאלה וחיסלו עד כה 2,800 מהם! יש עוד כמה אלפים ברשימה. מהאיש שהיה בטרקטור שפרץ את הגבול, דרך זה שרצח ועד זה שהחזיק שבוי. אחד אחד, עשרות ומאוד, מגיעים אל כולם וגובים מהם מחיר. אז בפעם הבאה שתקראו כי ישראל ירתה בעזה, תבינו שיש הצדקה מוסרית ברורה לעשות זאת. עד האחרון שבהם. (הכתבה על ניל״י פורסמה בחדשות סופש של ערוץ 12).
עצמותיהם של שמעון ורבקה הרצל, סבו וסבתו של בנימין זאב הרצל, יובאו מסרביה לקבורה מחודשת בהר הרצל בירושלים. יפה.
חושפי שחיתויות ביקשו הגנה ממבקר המדינה ויוק. לא קיבלו. הסיפור המעולה הזה של @yaronavraham חייב להדיר שינה מכל ישראלי. המדינה כבר לא מדינה דמוקרטית בהגדרה המלאה, את זה צריך לומר, אבל זה עוד שלב בהחלשת ישראל לטובת שלטון דיקטטורי ומושחת.
לגבי עזה: סוכם כי ״נשק יפורק ויאוחסן או יינתן רישיון לשימוש אישי על פי החוק הפלסטיני", וישראל תיסוג. כלומר ״הרשות״ מוסמכת לחלק נשק ברשיון לחמאס. ואת החארטה הזאת הימין אוכל ושותק. למי שעוד לא הבין למה נתניהו הוא אסון.
הבעיה הגדולה ביותר של ישראל היא אובדן ההבנה של מגבלת הכוח. לאחר העדר הצניעות, הגיעו השחיתות והיוהרה, אבל ברגע שאיבדו את ההבנה מהי מגבלת הכוח - זה כבר עשוי להשאיר את ישראל לבד ולאבד את מה שנשאר