לבנון, למרות שיש לה דגל ולמרות שיש לה מוסדות פוליטיים לא עונה להגדרה מדינה. בהיעדר מונופול על הפעלת הכוח הן כלפי פנים והן כלפי חוץ ממשלת לבנון היא לא יישות ריבונית. על מרחב הגבול עם לבנון המאוכלס ברובו באוכלוסייה שיעית עויינת שולט באפקטיביות ארגון חזבאללה שבשמונה לאוקטובר פתח במלחמה כנגד מדינת ישראל. הארגון למי ששכח נולד עם נחיתתם של קציני משמרות המהפכה בבקעא בשלהי מלחמת לבנון הראשונה ועד היום הוא משמש דה פקטו כמיליציה הפועלת במימון ובהכוונה איראנית. במבט רחב יותר גם סוריה וגם עיראק לא עונות כיום להגדרות של מדינה לאור העובדה כי מיליציות שונות, צבאות זרים וכוחות צבא מקומיים שולטים על אזורים שונים במדינות הנ״ל. קווי השרטוטים של סייקס ופיקו, שהתבססו על חלוקת אזורי השפעה ומשאבים בין בריטניה לצרפת לא שרדו את מבחן הזמן, קווי השבר העדתיים והדתיים, תוואי השטח הטופוגרפי ועוצמה צבאית הם אלה המעצבים את גבולות האמת שבין האוכלוסיות השונות במרחב. תמונת המציאות הנוכחית שהביאה אותנו לפנות עשרות אלפי תושבים מביתם מחשש מפלישה קרקעית של מיליציה איראנית, חשש הנשען הן על התכניות האופרטיביות המוצהרות של הארגון, והן על הניסיון המר של אירועי השבעה באוקטובר, מחייב אותנו לחשב מסלול מחדש לגבי קו הגבול מול היישות המכנה את עצמה מדינת לבנון.