ואדי א־שעיר, מחוז סלפית
18.10.26
שוטרי מג״ב ניסו בהתחלה למנוע מחקלאים פלסטינים למסוק זיתים, אך לבסוף אפשרו להם להמשיך לאחר שהחקלאים הציגו בפניהם מפות שהעידו כי הם מורשים למסוק זיתים באזור. כשעה וחצי לאחר מכן נאספה קבוצה גדולה של מתנחלים על הרכס המשקיף אל העמק והחלה לרדת לעבר המוסקים. השוטרים ירו גז מדמיע לכיוון המתנחלים, אך לא מספיק כדי למנוע מהם להתקדם. התקרבות המתנחלים אילצה את המוסקים לאסוף בחיפזון את הציוד ואת הזיתים שכבר מסקו ולברוח ממטע הזיתים
מקור: Sumud Network Updates
3 שנים למלחמת ההשמדה, שנה להפסקת האש: מבזק על הרג, פציעות ופגיעות נוספות בילדי עזה
מאיה רוזנפלד
לציון 3 שנים למלחמת ההשמדה ושנה להכרזתה של הפסקת האש התפרסמו בשבוע החולף שני מסמכים מזעזעים על היקף ההרג, הפציעה, ופגיעות נלוות בילדי רצועת עזה. מסמך אחד הוא הצהרה של משרד התקשורת הפלסטיני בעזה, המבוססת על נתוני משרד הבריאות ומשרד הפנים, ומתייחסת לתקופה כולה, והמסמך השני הוא פרסום מטעם יוניצף, המתמקד בשנת "הפסקת האש". אציג כאן את התמצית. אצרף סיקור קצרצר של 7 מקרי הרג של ילדים במחצית הראשונה של חודש אוקטובר 2026.
לקט נתונים מההצהרה שפרסם משרד התקשורת הממשלתי בעזה ב-10.10.26
מספר הילדים שנהרגו ברצועה מאז ה-7.10.23 הוא 21,976. מספר זה כולל 1,125 תינוקות בני פחות משנה. יותר מ-600 מהתינוקות שנהרגו נולדו בזמן המלחמה.
כ-62,247 ילדים איבדו הורה אחד או את שניהם: 2,774 ילדים שאיבדו את שני הוריהם, 8,394 ילדים שאיבדו את אמותיהם ו-58,875 ילדים שאיבדו את אבותיהם.
כ-40,000 תינוקות מתחת לגיל שנה מתמודדים עם סיכונים בריאותיים מוגברים עקב מחסור במזון החיוני לגדילתם ולהישרדותם.
ילדים מהווים כ-18% מיותר מ-5,400 מקרי קטיעת גפיים מז'וריות (קטיעה מעל או מתחת לברך, קטיעה מעל או מתחת למרפק). כ-972 ילדים עברו קטיעת גפיים מז'ורית. הם ימשיכו להתמודד עם נכויות ומוגבלויות קשות ביותר לאורך כל ימי חייהם וזקוקים לטיפול ושיקום ארוך טווח.
יותר מ-5,200 ילדים חולים ופצועים זקוקים לפינוי רפואי דחוף מחוץ לרצועת עזה.
2,432 ילדים חולי סוכרת מתמודדים עם סיבוכים חמורים ומסכני חיים עקב מחסור באינסולין, בתקופה בה מערכת הבריאות ברצועת עזה נמצאת תחת לחץ חמור וסובלת ממחסור בתרופות ובציוד רפואי. המחסור בתרופות ובציוד מחריף מאד את הסכנה לחייהם של כלל הילדים המתמודדים עם מחלות כרוניות או פציעות קשות. (בעניין זה ראו דיווח קודם שלי מה-16.10.26 על משמרת מחאה של ילדים חולי סוכרת והוריהם בח'אן יונס).
הצהרת דובר יוניצף, ריקרדו פרז, בתדריך לעיתונאים בז'נבה ( 16 באוקטובר 2026):
מאז ההכרזה על הפסקת האש ב-11.10.25 הרגה ישראל יותר מ-340 ילדים ברצועה ופצעה מאות נוספים, אמר פרז בתדריך. פרז אמר עוד כי "ההתקפות ישראליות על רצועת עזה נמשכות למרות הפסקת האש, בתוך המצור המתמשך על עזה. בשבועיים הראשונים של אוקטובר נהרגו בתקיפות אלה 5 ילדים ושתי ילדות ו-33 ילדים נפצעו קשה".
פרז ציין כי כ-800,000 ילדים בעזה עודם עקורים. רובם מתגוררים באוהלים או בבניינים שהופצצו ואינם ראויים למגורים. הוא ציין עוד כי למעלה מ-60,000 ילדים ברצועת עזה איבדו אחד שניים מהוריהם.
הוא הוסיף כי ילדי עזה מתמודדים עם חורף רביעי שלהם במאבק לשרוד, וציין כי בעוד שהפסקת האש הובילה לשיפור קל בביטחון התזונתי, אין שיפור משמעותי בשאר התחומים והשלכות ההחרבה ממשיכות להשפיע על כל היבטי חייהם היומיומיים.
פרז הסביר כי יותר מ-560,000 ילדים חזרו ללימודים בספטמבר 2026 במאות מרכזי למידה, ובהם יותר מ-200 מרכזי למידה הנתמכים על ידי יוניצף. הוא הדגיש כי שירותים חיוניים רבים בעזה נותרו בלתי זמינים, וזאת כאשר הצרכים ההומניטריים גדולים מאי פעם והיקף הסיוע נמוך בהרבה ממה שנדרש.
שבעה ילדים נהרגו ברצועת עזה ב-15 הימים הראשונים של אוקטובר. הנה סיקור קצרצר של נסיבות הריגתם:
ב-4.10.26 נפטרה הילדה סוהא מוחמד נאצר בת השש, יומיים לאחר שנפצעה קשה בפניה מירי של צה"ל. זה קרה בזמן בו שהתה באוהל העקורים של משפחתה באזור ואדי אלסלקא, מדרום לדיר אלבלח. לצערי לא מצאתי ברשתות ובשום מקום תמונה של סוהא. במקום תמונה שלה התפרסמה תמונת גופתה העטופה בתכריכים.
ב-6.10.26 נהרג הנער חסן ריאן ג'מיל אבו מנסא בן ה-17 ממחנה הפליטים אלמע'אזי. הוא נהרג מפגיעת כדור בראשו במהלך ירי כבד של צה"ל על מחנה הפליטים, ממנו נפגעו אנשים נוספים.
ב-7.10.26 נהרג הילד נימר אחמד נימר ברבח' בן 14. נימר נפגע מירי קליע בראשו בעת ששהה באוהל המגורים של משפחתו העקורה, אשר הוקם באזור מרכז העיר ח'אן יונס. הוא נפצע אנושות והועבר למרכז הרפואי נאצר, שם הוכרז על מותו.
ב-8.10.26 נהרג הילד חוסאם אחמד חווסו בן השמונה בהפצצה אווירית כבדה על בתי מגורים הסמוכים למסגד עבדאללה עזאם בשכונת סברא בדרום העיר עזה. יחד אתו נהרגה גם אינתיסר טלאל אבו עצר, בת 40 ולפחות 10 אחרים נפצעו. בהפצצה זו נפגעו לא פחות מ-117 יחידות דיור, עשרות מהן נהרסו לחלוטין.
ב-10.10.26 נהרגה הילדה שהד עבד אלרזאק אלנג'אר בת השמונה (בדיווחים ראשונים נמסר שהייתה בת שש) מפגיעה ישירה של רחפן על אוהל העקורים של משפחתה ב"אזור הדרכונים" במערב העיר עזה. לפי דיווחים, דקות לפני שנרצחה שהד עסקה בהכנת שיעורי בית לקראת יום הלימודים הקרוב. היא נפצעה אנושות ומותה נקבע בעת הגעתה לבית החולים אלשיפאא.
ב-11.10.26 נפטר הילד ג'יהאד איאד אל-ע'נדור בן השבע, מספר שעות לאחר שנורה בבטנו על ידי צלף ישראלי בחוב אל-הואג'ה במחנה הפליטים ג'באליה בצפון רצועת עזה. תמונתו מצורפת.
ב-13.10.26 נפטר הפעוט אוסאמה אחמד עאבד בן הארבע, כמעט חודשיים לאחר שנפצע אנושות מפגיעת רסיס בראשו בהפצצת צה"ל על מחנה הפליטים אלמע'אזי במרכז הרצועה. באותה תקיפה שהתרחשה ב-23.8 נהרג ילד נוסף, גם הוא היה בן ארבע, בשם מוחמד עבד אל-סלאם חסן טהא. אוסאמה איבד את הכרתו ולא שב אליה כל תקופת האשפוז.
עד כאן הפעם
מאיה רוזנפלד
גוף התקשורת Declassified UK פרסם בשבוע שעבר תחקיר על אזרח בריטי שלחם בגדוד 66 של חטיבה 55 (״חוד החנית״) בתחילת המלחמה בעזה. מצורף קטע מתוך התחקיר העוסק בחטיבה ובהלך הרוח שאפיין אותה בזמן הפלישה הקרקעית לרצועה
במרכזי הלמידה בחירום שהוקמו ברצועת עזה אין כיסאות, אין שולחנות, אין חשמל ואין אמצעי הגנה מינימליים בפני הגשם
(מאיה רוזנפלד)
במבזק על הפגיעה במערכת החינוך שפרסמנו כאן לפני כשבוע, לרגל ציון 3 שנים למלחמת ההשמדה, הוזכר כי הלימודים ברצועה התחדשו ב-19 בספטמבר בכ-700 "מרכזי למידה". זאת על רקע ההרס והנזקים שנגרמו לכ-93% ממבני בתי הספר ברצועה, ואחרי 3 שנים בהם לא התקיימו לימודים. הסרטון המצורף של סוכנות ואפא (מתאריך 11.10.26) מספק הצצה לתנאים בתוך מרכזי הלימוד הללו.
מרכזי הלימוד הם אוהלי ענק מברזנט שאינם מגנים מפני גשם ורוח, ובודאי שאינם אטומים (ופתחי היציאה הם מבד). התלמידים (בסרטון זה, תלמידות) יושבים על מזרנים. אין כסאות, אין שולחנות, אין עזרים. התלמידות יושבות כפופות ומשעינות את המחברות על רגליהן או על התיקים כשהן כותבות. באוהל זה גם אין אספקת חשמל וניתן להניח כי המצב דומה גם במרכזים אחרים. המנהלת ואחת המורות מספרות על מחסור בכל עזרי הלימוד. למעשה אין שם בכלל ציוד. התנאים בלתי נתפסים. הם מזכירים תמונות מבתי הספר הראשונים שהקימו הצלב האדום ובהמשך אונר"א במחנות הפליטים הפלסטינים, אחרי הנכבה.
3 שנים למלחמת ההשמדה: מבזק על הפגיעה במערכת החינוך הפלסטינית
(מאיה רוזנפלד)
במלאת 3 שנים למלחמה ושנה להפסקת האש, העיתונות הפלסטינית גדושה בסקירות, כתבות ופרסומים המבקשים להציג תמונת מצב עדכנית על החיים ברצועה ולהפנות זרקור אל היקף הפגיעה במערכות החברתיות השונות. בתקופה הקרובה אשתדל להביא "מבזקים" קצרים המבוססים על פרסומים אלה ופרסומים קודמים. והפעם על הפגיעה במערכת החינוך.
משרד החינוך וההשכלה הגבוהה ברמאללה פרסם בתאריך 7.10.26 את הדו"ח הסטטיסטי שלו על פגיעות שביצעו כוחות הכיבוש נגד מגזר החינוך בפלסטין במהלך 3 שנות המלחמה, מ-7 באוקטובר 2023 עד 7 באוקטובר 2026. תחת הכותרת "3 שנים למלחמת ההשמדה - החינוך הוא רצון בלתי ניתן לשבירה", הציג המשרד את הנתונים הבאים:
הרוגים ופצועים בקרב תלמידי בתי ספר וסטודנטים:
ברצועת עזה נספו 19,189 תלמידי בית ספר ו-1,386 סטודנטים באוניברסיטאות. 28,586 תלמידי בית ספר ו-3,082 סטודנטים נפצעו.
בגדה המערבית 134 תלמידי בית ספר ו-39 סטודנטים באוניברסיטאות נהרגו, 871 תלמידי בית ספר ו-283 סטודנטים באוניברסיטאות נפצעו. 416 תלמידי בית ספר ו-481 סטודנטים באוניברסיטאות נעצרו.
הרוגים ופצועים בקרב מורים, מרצים ואנשי מנהלה במוסדות חינוך:
ברצועת עזה נהרגו 805 מורים ועובדי בתי ספר ו-246 מרצים ואנשי צוות באוניברסיטאות. 3,298 מורים ואנשי צוות בבתי ספר ו-1,493 מרצים ואנשי צוות באוניברסיטאות נפצעו.
בגדה המערבית נהרגו 7 מורים ואנשי ועובדי בתי ספר ו-26 נפצעו, בעוד שכוחות הכיבוש עצרו יותר מ-176 מורים ועובדי בתי ספר ו-21 אנשי צוות באוניברסיטאות.
היקף הפגיעה במוסדות חינוך ברצועה:
לנתונים שלעיל מתווספים נתונים על היקף הפגיעה במוסדות חינוך ברצועה שפורסמו על ידי "אשכול החינוך" וה-relief web ועל ידי משרד החינוך וההשכלה הגבוהה ו-UNESCO בנובמבר 2025, שבחרתי לצרף לכאן, משום שלא חל בהם שינוי בשנה החולפת.
באוקטובר 2023, ערב המלחמה, פעלו ברצועת עזה יותר מ-800 בתי ספר (ב-564 מבנים), בהם למדו כ-625,000 תלמידים ו-19 מוסדות להשכלה גבוהה (8 אוניברסיטאות ו-11 מכללות אקדמיות וקהילתיות), בהם למדו כ-88,000 סטודנטים.
במהלך המלחמה ישראל פגעה באופן שיטתי ומתמשך כמעט בכל מוסדות החינוך ברצועה וגרמה להחרבה מלאה או חלקית של רובם המוחלט. ממצאים עדכניים על היקף הנזק שנגרם לבתי ספר ברצועה שפרסם "אשכול החינוך" בנובמבר 2025 מלמדים כי 526 מתוך 564 בתי ספר ברצועה (93.2%) ספגו פגיעה ישירה (הרס מלא או חלקי של מבנים ומתקנים) או נזק משמעותי, שיחייבו בנייה מחדש או שיפוץ יסודי. פירוט: 459 בתי ספר שבהם למדו 497,712 תלמידים ולימדו 18,740 מורים ספגו פגיעה ישירה ו-67 מבנים, בהם למדו 75,251 תלמידים ולימדו 2,745 מורים ספגו נזק משמעותי.
[הערה: המונח בית ספר מתייחס כאן לקמפוסים, להבדיל מבתי ספר במובן של מוסדות. ברוב בתי הספר של אונר"א ובחלק לא מבוטל מהקמפוסים של בתי הספר הממשלתיים התקיימו לימודים במשמרות: כאשר בית הספר היסודי וחטיבת הביניים נחשבים למוסדות נפרדים. אפשר להסיק זאת גם ממספר התלמידים פר קמפוס]
עוד חשוב לציין כי כ-77% מבתי הספר ששימשו מקלטים לעקורים בזמן המלחמה (כמעט כולם ספר של אונר"א) ספגו פגיעות ישירות בזמן המלחמה.
נתונים על היקף הפגיעה במוסדות להשכלה גבוהה שפרסם משרד החינוך וההשכלה הגבוהה הפלסטיני יחד עם יונסק"ו בנובמבר 2025 מלמדים כי 95% מ-38 הקמפוסים ברחבי הרצועה ספגו פגיעה ישירה (הרס מלא או חלקי של המבנים והמתקנים), או נזקים משמעותיים (22 מתוך 38 קמפוסים ספגו פגיעה ישירה 14 ספגו נזקים משמעותיים). 195 מתוך 206 מבנים ומתקנים בקמפוסים נפגעו בדרגות פגיעה שונות.
לסיום: אחרי 3 שנים ללא לימודים שנת הלימודים 2026-7 נפתחה ב-19 בספטמבר 2026. כדי להבטיח את המשך תהליך החינוך, נפתחו כ-700 מרכזי חינוך ולמידה באזורים שונים ברצועת עזה, והוקמו 12 בתי ספר וירטואליים. חשוב להסביר שמרכזי הלמידה אינם בתי ספר. הם מתקיימים באוהלים או במבנים ומתקנים ארעיים בחלק מהאזורים ברצועה והלימודים בהם מתרכזים במקצועות ליבה ספורים בלבד. ההערכה היא שכעת כ-500,000 מתוך כ-700,000 תלמידי בתי הספר מקבלים שירותי חינוך דרך מרכזים אלה ודרך המערכת הוירטואלית וכ-200,000 אינם לומדים.
עד כאן הפעם
מאיה רוזנפלד
תיעודי אלימות ופשעי מלחמה retweeted
מפגינים השתלטו על גני הטווילרי הסמוכים ללובר ולארמון האליזה והם ממטירים ריהוט גינה על השוטרים בכיכר הקונקורד. מראות סוריאליסטיים לחלוטין:
תיעודי אלימות ופשעי מלחמה retweeted
המוני צעירים באינדינגב שרים את "שיר לשלום". 3 שנים שהם חיים בתוך מלחמת נצח, עם ממשלה שמציעה להם פנטזיות על גירוש, הגירה ו"ניצחון מוחלט". הצעירים האלה מבינים מזמן את מה שממשלת האסונות מסרבת לקלוט: אשליות לא מביאות ביטחון, והעתיד שלנו מחייב הסכמים מדיניים. במקום לקנות את הלוקשים של מי שמשאיר אותם לחיות בלחימה אינסופית, הם בוחרים בחיים. עוד 10 ימים בחירות, ומשנים את המציאות שלנו לחיים חופשיים בביטחון, בשוויון ובשלום.
תיעודי אלימות ופשעי מלחמה retweeted
מי אני רוצה להיות עכשיו, כשאני גדולה?
אחת שסבל אנושי מקפיץ אותה. שנאבקת ברשעות שמנרמלת סבל. כשאמא של זייד אבו סמרה נאלצת להזריק לילד שלה אינסולין שהתוקף שלו כבר פג, ולהשתמש באותה מחט אין סוף פעמים, אני רוצה להרגיש אגרוף בבטן.
כאישה, כאמא, אני נטרפת כשאמא אחרת מספרת שהיא נאלצת להשתמש שוב ושוב באותה מחט כדי להזריק אינסולין לילד שלה.
אני רוצה להיות האישה הזו שההבטן שלה מתכווצת עוד לפני שהראש מספיק לברר איפה האמא הזאת גרה.
שכשמספרים לה על ילדה שרמת הסוכר שלה מגיעה ל־500, היא לא מצליחה לתייק את הידיעה הזאת תחת הכותרת ״המצב בעזה״ ולהמשיך הלאה.
אני רוצה להיות האישה הזו שלא מוכנה לקבל את זה שסבל אנושי הופך לעניין של זהות לאומית. שלא נותנת להסברים ביטחוניים, פוליטיים או היסטוריים למחוק את האדם שסובל ממש עכשיו.
ובעיקר, אני רוצה להישאר אחת שלא מתרגלת. שלא הופכת את הזעזוע לעוד רגש חולף, אלא לאחריות. שמבינה שלא מספיק להרגיש חמלה אם אני לא מוכנה לעשות איתה משהו.
בסרטון: הפגנה של אמהות וילדים שדורשים שישראל תכניס לחאן יונס אינסולין וציוד לטיפול בסכרת. אמא של זייד אבו סמרה מספרת על המזרקים שהיא משתמשת בהם והאינסולין שהתוקף שלו פג. .
מוקדם יותר השבוע, התוכנית ״60 דקות״ מפרסמת תיעוד מהגדה:
״בעוד משפחה פלסטינית מנסה להגיע לביתה בגדה המערבית, מתעמתים איתה צעירים מתנחלים ישראלים המכונים ״נוער הגבעות״. אחד המתנחלים נוגח בפניו של חסן פראג׳, תושב פלסטיני מקומי. מכה נוספת שוברת את אפו.״
דיווח של רשת BBC על אלימות במסיק היום בכפר אבו פלאח, מצפון לרמאללה:
״ה-BBC היה עד לתקיפת פלסטינים ולהצתת עצי זית בידי מתנחלים ישראלים בגדה המערבית הכבושה.
כ-12 מתנחלים לבושים שחורים הסתערו במורד גבעה סמוך למאחז (בלתי חוקי על פי המשפט הבינלאומי) לעבר שדה שבו פלסטינים ופעילים סייעו במסיק הזיתים. הם הציתו כתריסר עצים והשליכו אבנים באמצעות רוגטקות.
היידי לוין, צלמת של וושינגטון פוסט שנכחה במקום, פונתה לבית חולים. שם סיפרה לכתבים כי התנפלו עליה, ותיארה כיצד בעטו בה כשהייתה שרועה על הקרקע.
לפי האו"ם, בשבועיים האחרונים בלבד נרשמו יותר תקיפות מצד מתנחלים ישראלים אלימים מאשר לאורך כל עונת המסיק בשנה שעברה. האו"ם מוסיף כי השנה הגיעה רמת האלימות מצד המתנחלים לשיא חסר תקדים״
דיווח של רשת BBC על אלימות במסיק היום בכפר אבו פלאח, מצפון לרמאללה:
״ה-BBC היה עד לתקיפת פלסטינים ולהצתת עצי זית בידי מתנחלים ישראלים בגדה המערבית הכבושה.
כ-12 מתנחלים לבושים שחורים הסתערו במורד גבעה סמוך למאחז (בלתי חוקי על פי המשפט הבינלאומי) לעבר שדה שבו פלסטינים ופעילים סייעו במסיק הזיתים. הם הציתו כתריסר עצים והשליכו אבנים באמצעות רוגטקות.
היידי לוין, צלמת של וושינגטון פוסט שנכחה במקום, פונתה לבית חולים. שם סיפרה לכתבים כי התנפלו עליה, ותיארה כיצד בעטו בה כשהייתה שרועה על הקרקע.
לפי האו"ם, בשבועיים האחרונים בלבד נרשמו יותר תקיפות מצד מתנחלים ישראלים אלימים מאשר לאורך כל עונת המסיק בשנה שעברה. האו"ם מוסיף כי השנה הגיעה רמת האלימות מצד המתנחלים לשיא חסר תקדים״
אנשי חטיבת גולני 9 בלבנון מתעדים עצמם בהחלטות ומעשים הנובעים מרצון לנקמה:
״החלטנו ערב לפני שחייבים לעשות משהו ב-6:30״
״המפקד האלוף שלנו נתן נאום בקשר והתחלנו במצווה״
״בחרנו לתת מכת אש עוצמתית של כל הצוות ביחד במשך דקה לכיוון כפר אויב. לזכר הקרבנות והנופלים״
״אם בכולם נגע שכול, בנו נגע שכול. אבל אנחנו זוכים לנקום אותו. כבר שלוש שנים. זה באמת היה מרגש״


















