משבר ההתפלה הנוכחי, שהביא לסגירת רוב מתקני ההתפלה לאורך חופי ישראל, אינו רק תקלה נקודתית. זהו תמרור אזהרה למשק המים כולו. הוא ממחיש את הסיכון שבהישענות הולכת וגוברת על ההתפלה כמקור המים המרכזי של ישראל ואת הצורך לעבור מתפיסה של הגדלת היצע בלבד למדיניות של חוסן, גיוון מקורות, חיסכון והגנה על מקורות המים והים. נייר העמדה החדש של "צלול"- "משק מים בטוח ובר קיימא", מציג שורה מקיפה של צעדי מדיניות שנועדו להבטיח ביטחון מים לישראל בעידן משבר האקלים, ההתחממות וההתייבשות. המסר המרכזי פשוט: התפלה היא מרכיב חיוני במשק המים הישראלי, אך היא אינה יכולה להיות התשובה היחידה לכל מחסור. כיום מתקני ההתפלה מספקים כ־75% מהצריכה העירונית, ולכן פגיעה בו־זמנית במספר מתקנים חושפת נקודת תורפה אסטרטגית. במקום להמשיך במסלול, כמעט אוטומטי, של הקמת עוד ועוד מתקני התפלה, המדינה צריכה לנהל את משק המים כמשאב אסטרטגי אחד: להחזיר את החיסכון וניהול הביקושים ללב המדיניות, לרבות קמפיין ציבורי קבוע ומדרגת תעריף שלישית שתצמצם צריכה בזבזנית; לשקם ולחדש בארות וקידוחים ולשמור על כושר ההפקה המבוזר שלהם; להגן על מי התהום מפני זיהום; להשלים את מערך ההשבה וההולכה של הקולחים; ולהפוך את הנגר העירוני ממטרד למשאב. המשבר גם מוכיח שהגנה על הים היא חלק בלתי נפרד מביטחון המים של ישראל. כשחלק כה משמעותי ממי השתייה שלנו מתחיל בים התיכון, זיהום ים אינו סוגיה סביבתית בלבד אלא איום ישיר על תשתית לאומית חיונית. לכן נדרש לאשר ולתקצב את חוק התלמ"ת למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן, לצמצם סיכונים הנובעים משינוע נפט, לצמצם הזרמות קולחים לים ולטפל בדחיפות במשבר הביוב ברצועת עזה שאף הוא מהווה איום משמעותי על הסביבה ובריאות הציבור. לצד זאת, אסור שהתגובה למחסור תהיה שאיבת יתר מהכנרת וממי התהום. הורדת המפלסים עלולה לפגוע באיכות המים ובמערכות האקולוגיות ולהחליש דווקא את עתודות המים הטבעיות שאמורות לספק לנו חוסן בשעת משבר. "צלול" קוראת להציב כבר עכשיו יעד לחיסכון של 10% בצריכת המים בטווח המיידי. מדינת ישראל הוכיחה שהיא יודעת לייצר מים. עכשיו היא צריכה ללמוד לייצר ביטחון מים. משמעות הדבר היא לא לבחור בין התפלה, מים טבעיים, קולחים, נגר או חיסכון – אלא לבנות מערכת שבה כל אלה משלימים זה את זה ומייצרים יתירות ועמידות בפני בצורת, זיהום ים, התייבשות, תקלות, אירועי סייבר ואיומים ביטחוניים. אנחנו מקווים שהמשבר הנוכחי יחלוף במהרה. השאלה החשובה היא האם גם הפעם נחזור ל"עסקים כרגיל", או שננצל אותו כדי לבצע את השינוי שמדינת ישראל הייתה צריכה לבצע מזמן. ביטחון מים אינו נמדד רק בכמה מים אנחנו מסוגלים לייצר ביום רגיל, אלא ביכולת שלנו להמשיך לספק מים בטוחים גם ביום שבו חלק מהמערכת אינו מתפקד. זו האחריות של הממשלה ושל רשות המים, והיא מחייבת תוכנית לאומית ארוכת טווח, מתוקצבת ומחייבת כבר עכשיו. לנייר העמדה 'משק מים בטוח ובר קיימא' >>zalul.org.il/meshek-mayim-ba… לכתבה של שני אשכנזי בכלכליסט >>calcalist.co.il/local_news/a…

הישג חשוב במאבק נגד הגרינווש והטעיית הציבור של תעשיית הכלים החד פעמיים 'המתכלים': בעקבות התביעה הייצוגית של 'צלול' ותובעים נוספים, שש חברות יסירו כיתוב מטעה מהאריזות שלהן. כשנה לאחר שהגשנו תביעה ייצוגית, באמצעות עורכי הדין אריאל אלסנר וגלי עציון, שש מתוך תשע חברות המייבאות ומשווקות כלים חד-פעמיים, המוצגים לציבור כ"מתכלים", "אקולוגיים" ו"ידידותיים לסביבה", יתקנו את סימון המוצרים.שלהן. החברות התחייבו להסיר מהאריזות מצגים וסממנים מתיירקקים ומטעים. בנוסף, התחייבו החברות שאם בתוך חצי שנה יישארו במלאים שלהן מוצרים כאלה, הן יפסיקו למכור אותם או יסמנו אותם באופן בולט ככאלה שמתכלים רק בקומפוסטרים תעשייתיים שאינם זמינים ברוב הארץ. מדובר בהישג חשוב לצרכנים ולסביבה. כשאנשים מבקשים לבחור במוצר סביבתי יותר, מגיע להם לקבל מידע אמיתי ולא לשלם יותר על הבטחה "מתיירקקת" שאין לה כיסוי במציאות הטיפול בפסולת בישראל. נכון להיום, אין בישראל תשתית מתאימה לאיסוף ולטיפול בכלים האלה ובפועל, רובם מושלכים לפח הרגיל ומגיעים להטמנה. חוות הדעת של ד"ר חגית אולנובסקי, שנכתבה עבור התביעה, מראה שבתנאים אלה הכלים אינם זוכים לטיפול הנדרש להתכלותם, ובמהלך פירוקם עלולים לפלוט מתאן ופחמן דו-חמצני. כלומר, המוצר שנמכר לציבור כבחירה "ירוקה" עלול לגרום לנזק סביבתי משמעותי. בית המשפט אישר את ההסדרים עם החברות ונתן להם תוקף של פסק דין מחייב. ההליך המשפטי עדיין נמשך מול שלוש נתבעות נוספות. הדיון בעניינן ובתביעה נקבע לאוקטובר 2026 ובינתיים חשוב להזכיר את הדבר הפשוט ביותר: החלופה הסביבתית הטובה ביותר לכלים חד פעמיים, מכל סוג שהוא, היא כלים רב-פעמיים, שאפשר להשתמש בהם בבטחה שוב ושוב, במקום במוצר שהופך לפסולת, רגעים ספורים אחרי השימוש בו. לכתבה של שני אשכנזי בכלכליסט >> calcalist.co.il/local_news/a… לקריאה נוספת ולחוות הדעת של ד"ר אולנובסקי >> zalul.org.il/plasticgreenwas…

סגירת רוב מתקני ההתפלה בארץ, בעקבות הזיהום שהתגלה בים התיכון, היא, ככל הנראה, תוצאה של שילוב גורמים, ביניהם היעדר מוחלט של טיפול בביוב ברצועת עזה המוזרם באופן חופשי ובאמצעות ביוביות (מכליות כביש השואבות ביוב) אל הים, מספר ק"מ דרומית למתקני ההתפלה שלנו. האירוע ממחיש שוב כמה משק המים השפירים, שמבוסס ברובו על מי התפלה - רגיש לזיהומים ונמצא תחת איום מתמיד. צילומי לווין מראים שהזיהום הגורם לפריחת מיקרו-אצות במי הים, מגיעה מעזה וגם מדלתת הנילוס, מזג האוויר וזרמי הים בסוף השבוע הניעו אותם לכיוון חופי ישראל בריכוזים גבוהים מהרגיל שהעירו גם את חיישני האזהרה בפתחי היניקה של מתקני ההתפלה מאשקלון עד שורק. כתוצאה מכך חמישה מתוך ששת מתקני ההתפלה הימיים הפועלים בישראל הושבתו ורק מתקן ההתפלה בחדרה המשיך לעבוד. מתקני ההתפלה בישראל מספקים 75% מאספקת המים לערים, ובדרום גם חלק לא מבוטל מאספקת המים לחקלאות. אי לכך הודיעה רשות המים על עצירת אספקת המים לחקלאים בדרום ומספר רשויות מקומיות עצרו את השקית הגינות הציבוריות והוציאו הודעות אזהרה לתושבים לחסוך במים ולהצטייד במים לחירום. האירוע שטרם הסתיים (הבוקר הושבתו שוב מתקני התפלה בדרום) הוא קריאת אזהרה למשק המים על התלות העצומה של ישראל במתקני ההתפלה. האירוע מלמדנו שחייבים להיערך לשיבושים בהפקת מים מותפלים מסיבות שונות: פעם זה אירוע זיהום ים מגלישות ביוב או נפט, ובפעם הבאה זה עלול להיות התקפת סייבר או טילים. על רשות המים לשמור על כושר ההפקה של בארות המים באמצעות שיקום קידוחים שנסגר בגלל גילם (רוב הבארות הגיעו לגיל מבוגר ויש לחדשם) או שהזדהמו, לעודד את המגזר העירוני והפרטי לקדוח בפיקוח בארות חדשות ולמנוע זיהומי קרקע שגורמים להשבת בארות .לא פחות חשוב, על רשות המים והאוצר לפרסם קמפיינים קבועים לחסכון במים בכל המגזרים ובעיקר במגזר העירוני. במדינה שבה האוכלוסייה גדלה בקצב של 1.8 אחוז בשנה אין מנוס מחיסכון, ולא נאלץ להקים מתקן התפלה חדש בכל שנתיים תוך בזבוז אדיר של אנרגיה ותפיסת שטחי חוף יקרים. בנוגע לאירוע הזיהום: ממשלת ישראל ומפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) חייבות לפעול באופן דחוף לשיקום מערכות הביוב בעזה ולהבין כי מפגעים סביבתיים אינם מכירים בגבולות וכי הפגיעה במתקני טיפול השפכים בעזה משליכה באופן מידי על הסביבה, בטחון המים ובריאות הציבור בשני הצדדים. ידוע לנו כי נערכו מספר פניות לממשלה, למתפ"ש ולמפקדה האמריקאית בקרית גת, בין היתר מטעם הארגון אזורי אקופיס מזרח תיכון, בבקשה לאפשר כבר עכשיו קליטה של הביוביות מעזה שמפנות ביוב מבורות הספיגה הגולשים, ומתעלות ביוב פתוחות למתקן טיפול בצד שבשליטת ישראל ברצועה. בהיעדר טיפול נאות, ביוביות אלו מזרימות את השפכים לים, לצד הביוב שזורם ישירות לים ממגורי תושבי עזה הסמוכים לים. בכוונת עמותת 'צלול' לפנות עוד היום למתפ"ש ולמפקדת התאום הבינ"ל לרצועת עזה ולדרוש כי שיקום מערכות הטיפול בשפכים יעמדו בראש סדרי העדיפויות שלה. פרופ' ג'ק גילרון מומחה להתפלה (אמריטוס במכון לחקר המים ע"ש צוקרברג באונ' בן-גוריון) כותב: "ההודעה של רשות המים על סגירת חלק ממתקני ההתפלה, ליד החוף הדרומי של הים התיכון, מדגישה את רגישות המתקנים לאירועים חריגים. ייתכן שחלק מהעכירות שהוזכרה נובע מפריחת אצות (צילומי לווין הראו עלייה ניכרת ברמת הכלורופיל ליד החוף הדרומי). ידוע שנוטריינטים מביוב לא מטופל הוא גורם המחמיר את הסיכון לפריחת אצות (algal blooms) והפרשות של מיקרובים שיכולים לסכן את הביצועים של מתקני התפלה ממברנליים (Bar-Zeev et al., Water Research, 2021). הבעיה הכאובה של אי-טיפול בביוב מעזה והזרמתו לים עדיין לא מקבלת את המענה המתבקש של מתקני טיהור וזה מעלה את הסכנה גם למתקני ייצור המים של מדינת ישראל ליד חוף ים התיכון הדרומי בו ממוקמים 5 ממתקני התפלה הגדולים של המדינה. בעיה חמורה יותר נעוצה בקרבת נקודות שאיבה של מי הזנה של מתקני התפלה לנתיבי שיט של מכליות נפט כאשר דליפה משמעותית יכולה להשבית מתקן התפלה עד כמה חודשים. המקרה הנוכחי רק מדגיש הצורך לתכנן ולהיערך לסיכונים למקור מרכזי של מי השתיה של מדינת ישראל.

אנחנו שמחים לפרסם את האג'נדה הכחולה־ירוקה של "צלול" לכנסת ה־26. האג'נדה מיועדת למועמדות ולמועמדים לכנסת ומסמנת את מה שחשוב שכולנו נדרוש מהממשלה הבאה לטובת הסביבה והבריאות של כולנו. ים נקי, מים בטוחים, נחלים שאפשר לשכשך בהם בבטחה, וסביבה בריאה מזיהומים- אינם נחלתם של סקטור אחד בחברה- הם נוגעים לבריאות, לכלכלה, לביטחון, לאיכות החיים ולעתיד של כולנו. אז מה נמצא באג'נדה הכחולה־ירוקה? שמירת ים והחופים – הגנה על החופים מפיתוח פוגעני, מניעת הזרמות ביוב לים, טיפול בזיהומי "גשם ראשון" והיערכות אמיתית לאירועי זיהום ים בשמן. מעבר לאנרגיות מתחדשות ועצירת התרחבות ענף הגז והנפט – קידום אנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית, הקפאת רישיונות חדשים לחיפושי גז ונפט, תיקון חוק הנפט וקידום סגירת בז"ן והתעשיה המזהמת במפרץ חיפה. שמירה על מפרץ אילת ושוניות האלמוגים – אחד מנכסי הטבע הייחודיים והחשובים בעולם: החזרת מדיניות "אפס תוספת סיכון", מניעת הרחבת שינוע הנפט של קצא"א, החמרת ההגנה מפני זיהום ועצירת פיתוח חופי פוגעני. משק מים בר־קיימה – לא להסתמך רק על התפלה: שיקום מקורות מים, ניהול ביקושים וחיסכון מים ותמחור שמעודד צריכה אחראית. מניעת זיהום נחלים ושיקום המערכות האקולוגיות – שדרוג מערך הטיפול בשפכים ובקולחים, החמרת האכיפה על מזהמי נחל, טיפול בזיהום נחלי הצפון ובזיהומים ביהודה ושומרון וקידום רגולציה שתפחית תרופות, הורמונים ומזהמים נוספים בקולחים ובמי התהום. משק הפסולת ופלסטיק חד־פעמי – חוק פסולת לאומי והקמת רשות פסולת מקצועית ועצמאית, חיזוק הטיפול במקור: צמצום פסולת וייעול ההפרדה, צמצום ההטמנה, החזרת המס על כלים חד־פעמיים, תיקון חוקי הפיקדון, האריזות והשקיות וחקיקה ארצית למניעת פלסטיק חד־פעמי בחופים. ובתוך כל אלה יש כמה שינויי מדיניות שהממשלה והכנסת הבאות חייבות לקדם כבר במושב הראשון: * לחוקק סוף־סוף את חוק התלמ"ת ולהקצות את התקציב, כוח האדם והציוד הדרושים להתמודדות עם אסון נפט בים. * להגביר את הפיקוח והאכיפה על רשויות מקומיות ותאגידי מים וביוב לטפל בתשתיות מים וביוב לקויות: לעצור את גלישות הביוב ליםולטפל בחיבורים הצולבים בין מערכות הביוב והניקוז, להעניק כלים ותקציבים לרשויות להתמודדות עם זיהומי הגשם הראשון. * להקפיא מתן רישיונות חדשים לחיפושי גז ונפט, לקדם את המעבר לאנרגיות מתחדשות ולזרז את לוחות הזמנים של תמ"א 75 לסגירת התעשייה הפטרוכימית המזהמת במפרץ חיפה. * להחזיר את מדיניות "אפס תוספת סיכון" למפרץ אילת ולמנוע את הרחבת שינוע הנפט של קצא"א. * להפוך את זיהום הנחלים ללא משתלם באמצעות היטלים וקנסות, ולהשקיע תקציב תוספתי לשדרוג המט"שים ותשתיות הקולחים. * לחוקק חוק פסולת לאומי, לאסור הכנסת פלסטיק חד־פעמי לחופים ולהחזיר את המיסוי על הכלים החד־פעמיים. ועכשיו הכדור גם אצלנו, הציבור. מגיעים לחוג בית? פוגשים מועמדת או מועמד לכנסת? שומעים הבטחות על "מה נעשה ביום שאחרי הבחירות"? שאלו אותם האם הם מוכנים להכניס את האג'נדה למצע והאם מוכנים להתחייב לפעול למען הים, החופים, הנחלים ולמען סביבה בריאה לכולנו. רק ביחד יהיה פה צלול! לאג'נדה המלאה >> zalul.org.il/agenda-2026/

אנחנו אמנם בסוף אוגוסט, אבל לנוכח משבר האקלים והעליה בשכיחותם ועוצמתם של אירועי מזג אויר קיצוני- אנחנו עומדים לחוות בקרוב אירוע גשם משמעותי וחריג לחודש אוגוסט. לפי תחזית השירות המטאורולוגי, בימים הקרובים צפוי גשם משמעותי- אחרי קיץ חם ויבש שהותיר את הרחובות, הכבישים ומערכות הניקוז עם עומסים של שמנים, פסולת פלסטיק ומזהמים שהצטברו במשך התקופה היבשה. הרשויות חייבות להיערך טוב יותר ומוקדם יותר ולא להיות מופתעות מהגשם הראשון ששוטף את כל מה שהצטבר ברחובות אל מערכות הניקוז, ומשם – לנחלים ולים. תקופת סוף הקיץ והחגים היא תקופת שיא עונת הרחצה והתיירות בחופים ובנחלים. הגשם הראשון הוא זיהום ידוע מראש – ולכן אפשר וצריך למנוע אותו- למען הסביבה, התיירות, איכות החיים שלנו, ובריאות הציבור. לקראת הגשם הצפוי, שיגרנו מכתבים לרשויות מקומיות רבות: לנקות רחובות, קולטנים ותעלות ניקוז, לפנות פסולת שהצטברה ולמנוע ככל האפשר את הגעתה אל הנחלים והים. אבל ניקיון לבדו אינו מספיק. 'צלול' מציעה לרשויות לקדם פתרון הנדסי שיאפשר לעצור את הנגר המזוהם במיוחד של הגשם הראשון, לאגור אותו במערכת הניקוז ולהעבירו באופן מבוקר למערכת הביוב לטיפול במכון טיהור השפכים – במקום שיוזרם ישירות לנחלים ולים. אנחנו קוראים גם למשרד להגנת הסביבה 'להרים את הכפפה' ולהוביל את המהלך ברמה הארצית: לפרסם קול קורא ייעודי ולסייע לרשויות, מקצועית ותקציבית, להקים פתרונות שימנעו את הזרמת הנגר העירוני הראשוון והמזוהם לנחלים, לחופים ולים. מידע ופרטים נוספים אצלנו באתר >> zalul.org.il/firstflash/

אחרי הזנחה רבת שנים ולאור אתגרי הסביבה והאקלים שרק הולכים ומתגברים, אנחנו קוראים לכל ראשי המפלגות: שבצו מועמדות ומועמדים עם מחויבות אמיתית לסביבה במקומות ריאליים ברשימות לכנסת. עמותת 'צלול' היא חלק מהמטה הסביבתי שהוקם כדי לוודא שהנושאים הסביבתיים לא ייעלמו מסדר היום הציבורי בדרך לבחירות הבאות. אנחנו יודעים שהסביבה זה לא רק "איכות הסביבה" אלא 'החיים עצמם' . סביבה זה אוויר נקי, מים צלולים, מזון, טבע, שטחים פתוחים, תחבורה ציבורית תקינה - כל מה ששפיע על איך נראים חיי היומיום שלנו. למרות הניסיונות להכחיש אותו- משבר האקלים הוא לא רק איום עתידי- גלי חום קיצוניים, פגיעה במים ובחקלאות, עלייה בעלויות האנרגיה - כל אלה כבר כאן, ופוגעים בבריאות, בביטחון ובכיס של כולנו. בקרוב נפרסם כאן את האג'נדה הכחולה-ירוקה של 'צלול' כהצעה לאימוץ במצעים של המפלגות לקראת בחירות 2026. בינתיים, תייגו את המפלגות, שתפו, ודרשו מהן מועמדים ירוקים במקומות ריאליים כי ישראל חייבת להיות כחולה וירוקה יותר.

יום האוקיינוסים שחל היום הוא זמן טוב להכיר את דו"ח 'מצב הים' שהכנו ב'צלול' לחורף 26-25. הדו"ח מראה זינוק דרמטי במספר הארועים בהם החופים היו סגורים לרחצה במהלך החורף האחרון, בשל זיהומי ים כתוצאה מנגר מזוהם (מי גשמים מהולים בביוב). הדו"ח מציג תמונה עגומה, שחוזרת על עצמה כמעט מדיי חורף (למעט שנים שחונות במיוחד) ומראה שוב שישראל סובלת מתשתיות ביוב וניקוז לקויות, כאשר, הן הרשויות והן גורמי האכיפה, נכשלים, שנה אחר שנה, בהתמודדות עם התופעה שהפכה כבר ל'מכת מדינה'. בעיה מרכזית איתה כושלות הרשויות היא תופעת ה'חיבורים צולבים'- חיבורים לא חוקיים בין תשתיות ניקוז לביוב- תופעה שגורמת להצפת מתקני טיהור שפכים ולגלישת נגר מהול בביוב לים ולנחלים. כתוצאה מכך, דגימות מעבדה ממוצאי הנקזים, מראות במקרים רבים, עומסים גבוהים במיוחד של חיידקים, הפוגעים בסביבה ובבריאות הציבור וגורמים לכך שהחופים נאסרים לרחצה. לצערנו, מרבית הישובים בארץ אינם עושים דיים כדי להתמודד עם התופעה וגורמי האכיפה הרלוונטיים- המשרד להגנ"ס ורשות המים, אינם פועלים בנחרצות ובשיטתיות אל מול הרשויות מפרות החוק, כדי לפתור את הבעיה אחת ולתמיד. נתוני הדו"ח וממצאי הדגימות שערכנו במוצאי הנקזים של תל אביב, הרצליה, רמת גן ובני ברק הם תמרור אזהרה חמור לכישלון המתמשך בטיפול בתשתיות הניקוז והביוב שנובע עקב דחיקת הנושא לתחתית סדר העדיפויות ועקב השקעות נמוכות מדיי של הרשויות המקומיות ושל תאגידי המים והביוב. העלייה הדרמטית במספר ימי סגירת החופים היא גם תוצאה ישירה של היעדר היערכות למשבר האקלים ולאירועי גשם חזקים, כפי שחווינו השנה, ששכיחותם ועוצמתם רק הולכת וגוברת. אנו קוראים לרשויות ולתאגידי המים והביוב לפעול באופן מיידי לקידום תכניות רב שנתיות שיאפשרו את איתורם וניתוקם של החיבורים הצולבים, ברחבי הארץ, ואת שדרוגן של התשתיות הלקויות ברשויות המקומיות. המשרד להגנת הסביבה ורשות המים חייבים, אף הם, לאכוף כראוי את חוק מניעת זיהום ים וחוק הפרדת צנרת ולעצור את הפגיעה המתמשכת בסביבה ובבריאות הציבור. לכתבה של אילנה קוריאל בנושא >> ynet.co.il/environment-scien… לדו"ח מצב הים >> zalul.org.il/hofim-sgurim-20… עיגול לטובה לים ולנחלים של ישראל >> igul.org.il/amutot/zalul/

באירועי הגשם האחרונים יצאנו יחד עם חברת 'י.ד.ע מים' לדגום את מוצאי הנקזים של בני ברק ורמת גן לנחל הירקון ואת מוצאי הנקזים של תל אביב והרצליה לים. הדיגום הוא חלק מפרויקט "דוגמים צלול", שבמסגרתו אנחנו מאתרים עדויות לגלישות ביוב לנחלים ולים. באמצעות הנתונים אנחנו פועלים מול הרשויות המקומיות ותאגידי המים והביוב במטרה להוביל לפתרון ליקויים ולניתוק חיבורים צולבים בין ניקוז לביוב, שגורמים לזיהום הים, החופים והנחלים. תוצאות המעבדה, מכל הנקזים, מעידות על ריכוזי חיידקים צואתיים גבוהים מאד (קוליפורמים ואנתרוקוקים צואתיים) - עשרות אלפים ב-100 מ"ל. מדובר בריכוזים החורגים באלפי אחוזים מכל תקן תברואתי/סביבתי לים ולנחלים. ריכוז חיידקים שכזה מעיד על זרימת ביוב במערכות ניקוז הגשמים- תופעה שכבר הפכה ל'מכת מדינה' בשל חיבורים פיראטיים בין תשתיות הניקוז והביוב. התוצאות הללו אינן חדשות: מדי חורף אנחנו דוגמים, מדווחים לרשויות ועוקבים אחר ההתקדמות שלהן בהפרדת התשתיות ובצמצום מקורות הזיהום, אבל, לצערנו, רשויות רבות אינן פועלות כנדרש והתוצאה היא, שוב ושוב, זיהום הים, החופים והנחלים שלנו. גם בימים קשים אלו אנחנו בוחרים לא לוותר על הסביבה ועושים ככל יכולתנו לשמור על הים, החופים והנחלים שבמיוחד עכשיו, הם מקור לשקט, היטענות ורוגע, וכמו תמיד הם כ"כ צריכים שישמרו ויגנו עליהם. להמשך קריאה: zalul.org.il/nakazim/

הפגיעות החוזרות ונשנות בבתי הזיקוק בחיפה (4 פעמים מאז איראן 1) והחזית המתמשכת מול איראן וחיזבאללה מוכיחים לנו שוב כי בטחון אנרגטי לישראל לא יכול להישען על מפעלי זיקוק מקומיים ועל משק מבוסס דלק. גם הפגיעות בחוות המכלים באשקלון ב-2021, נסיונות הפגיעה בקצא"א אילת והפגיעה שלשום ברמת חובב, מוכיחים לנו שוב כי נדרשת חשיבה מחדש וצעדים אחרים כדי לייצר משק אנרגיה אח ר- בעל יתירות בחרום ובשגרה. העברת בז"ן לנגב לא תפתור שום בעיה רק תדחה בשנים רבות את פינוי בז"ן ממפרץ חיפה ותעביר את הבעיה למקום אחר. הדבר האחראי לעשות הוא להשלים את התוכנית השאפתנית והנכונה לסגירה מוחלטת של בתי הזיקוק ולהשלים את הרפורמה בהקמת מאגרי תזקיקים מיובאים במקומות בטוחים. על מדינה חפצת חיים לראות במלחמות המתמשכות הזדמנות לחשיבה מחדש ולצעדים אמיצים. סגירת בתי הזיקוק לצד יבוא תזקיקים, ובניית משק אנרגיה מבוסס על תחליפי דלק ופיתוח מאסיבי של אנרגיה סולארית מבוזרת. calcalist.co.il/local_news/a…

זאת הפעם השלישית שטיל איראני פוגע במתחם בתי הזיקוק בחיפה - עובדה שמזכירה לנו שמתחם בז"ן הממוקם בלב מטרופולין עצום של למעלה ממיליון בני אדם, מהווה איום בטחוני ומסוכן ושעל ממשלת ישראל להביא לסגירתו ופינויו בהקדם האפשרי. למרות החלטת ממשלה להביא לסגירתו של המתחם עד שנת 2030 ישנם קולות הקוראים לביטול ההחלטה ולהמשך התקיימותה של התעשיה הפטרוכימית במפרץ חיפה המייצרת גם את זיהום האוויר והתחלואה הגבוהים בארץ. המאבק הממושך לסגירת התעשיה הפטרוכימית במפרץ חיפה מחזיר אותנו למאבק הארוך שניהלה עמותת 'צלול' לסגירת מכל האמוניה במפרץ חיפה – זה שכונה על ידי חסן נסראללה "פצצת האטום שלי". בימים אלו אנחנו לא יכולים שלא לחשוב מה עלול היה לקרות לו המכל לא היה היה נסגר ומה היה רף החרדה, הלחץ והאימה שהיו מנת חלקו של הציבור אם עדיין זה היה המצב. הארוע הנוכחי מדגיש שוב עד כמה ראוי להמשיך להיאבק ולהתעקש על מימוש מהיר של ההחלטה להבראת מפרץ חיפה וסגירת התעשיה הפטרוכימית במפרץ בהקדם האפשרי.