My name is Naor Narkis. I am an opposition political candidate in Israel, a member of the Democrats party, currently running an active campaign to change the government. I am reaching out to you after my Facebook and Instagram accounts were both blocked 48 hours ago. These are not minor accounts. Together, they generate over 25 million views per month, making them among the most influential political voices on social media in a country of just under 10 million people. The suspension came just hours after Amit Segal, one of Israel's most powerful television journalists and broadcasters, known to be close to Prime Minister Netanyahu, publicly attacked my freedom of speech in a series of posts on X. He was joined by several journalists from major Israeli media outlets, all targeting my political activity and my campaign to change the government. His posts preceded the suspension of my accounts by just a few hours. At the very moment my campaign was at the center of Israeli public debate, my accounts on Facebook and Instagram were suspended. As of this moment, I have no access whatsoever to my accounts. Despite reaching out to official Meta employees in Israel, the issue remains unresolved. This is precisely the kind of intervention we have read about in 'Careless People' by Sarah Wynn-Williams, the ways in which powerful social media platforms have been used across different countries to interfere in democratic processes and tilt the balance of power in favor of autocratic and anti-democratic forces. At this moment, I am experiencing what I can only describe as political interference and the weaponization of the world's largest social network against free speech happening here, in Israel. In the coming hours, I will be taking legal action against this interference in Israel's democratic process by Meta. I call on international press freedom organizations, journalists, and media outlets around the world to cover and investigate this case. What is happening here is not just an Israeli story, it is a warning for every democracy in the world.

עמית סגל, העיתונאי החזק בישראל, עם אינספור זמן שידור, 850,000 עוקבים ברשתות החברתיות וכוח בלתי נתפס בכלל כלי התקשורת - יוצא נגדי ב-200 קמ״ש. הסיבה: העזתי לפרסם מאמר דעה בעלון שבת דתי שמופץ ב-40,000 עותקים. הסיבה שעמית סגל כל כך כועס עליי, זה כי עשיתי ״עמית סגל״ לעמית סגל. במשך המון שנים, סגל השתמש בטענה שהוא מיעוט דתי מקופח, כדי לקדם את הדעות שלו בכלי התקשורת. הוא ביקש פלורליזם, ומגוון דעות, כדי לקדם עמדות קיצוניות ביותר בחברה הישראלית בלב המיינסטרים. תוך שימוש מיומן בהתקרבנות וניצול לרעה של המהפך לשיוויון בתקשורת, הוא הכניס את עצמו ללב מרחב הלגיטימיות הישראלי - ערוץ 12. אבל עמית סגל הוא לא עיתונאי באמת. הוא פשוט דתי שכותב ומדבר בתקשורת, ומשתמש בכוחו כדי לחסום (כפי שחסם אותי ואלפי אנשי ציבור נוספים) דעות שאינן מתיישבות עם הקו הדתי הקיצוני, יש שיגידו כמעט כהניסטי, שהוא מקדם בלב התקשורת הישראלית. מעט האנשים שאתם רואים שעוד תומכים בסמוטריץ וסטרוק בסקרים, זה מי שתומך בעמדות של עמית סגל. אז עמית סגל כועס עליי. כי כפי שהוא פנה עם עמדותיו הקיצוניות ללב המיינסטרים החילוני, מה שאני עשיתי זה נכנסתי לקודש הקודשים של הדתיים: עלוני השבת. ששם הם מציפים את כל תורתם המתנשאת ועליונותם היהודית. מעבר לכך, אין בית חרדי שלא מכיר אותי היום, שכן עמדות חוזרים בתבונה הפכו להיות מסוקרות בכל כלי תקשורת חרדי והצלחתי לחשוף מאות אלפי צעירים חרדים לרעיונות חילוניים של בחירה חופשית, השכלה, נאורות, מדע וציונות. בעלון השבת, כתבתי שאני חילוני שלא מקבל את זה שלדתיות יהיה פטור משירות צבאי. שממש לא מקובל עליי שלדתיים תהיה קומבינת ישיבות הסדר של חצי שירות צבאי שמובילה גם לחצי כשירות מבצעית. שאני לא מקבל את זה שהאמונות הדתיות שלהם, צריכות לתת לדתיים הנחות ופטורים מהצבא. שכיסוי ראש הוא כמו חיג׳אב, ושזה כלל דתי פרימיטיבי שכתבו גברים דתיים כמו עמית סגל. ואת המילים שלי קוראים מאות אלפי דתיים וחרדים. בין אם זה במכינה בעלי שהגעתי אליה פיזית עם דוכן, בין אם זה בעלון שבת שמופץ בהתנחלויות, ובין אם זה ברחובות בני ברק, בית שמש וירושלים שם המתנדבים של ארגון חוזרים בתבונה פועלים לעידוד תהליכי חילון ויציאה לחופשי. וגם הדתיים, גם החרדים וגם המוני חילונים, רואים את ערוותו של הציבור הדתי. פטור לדתיות שרובן משתמטות מצה״ל בזמן שחילוניות מסכנות את חייהן בגבולות. קומבינת הסדר, שנועדה לשמר את האמונה הדתית תוך קיפוח אורך השירות והרמה המקצועית. פתאום עלו לשיח הציבורי בישראל, דברים שמעולם לא עלו לשיח על ידי אף פוליטיקאי חילוני. פתאום רואים שגם הדתיים, בדיוק כמו החרדים, דורשים הקלות, פטורים ופריווילגיות בשל אמונתם הדתית. עמית סגל כועס, כי למרות כל הכוח, מאות אלפי העוקבים, והטלת הוטו שלו על הזמנה שלי ללב המיינסטרים של ערוץ 12, בכל זאת הצלחתי להגיע למיינסטרים של שוק הדעות הישראלי. הוא מרגיש שהוא כשל בתפקידו, או הבין בכאב גדול את מגבלות הכוח. אז לזה הוא קורא ״אובדן דרך״. אז עמית סגל, וכל המאפייה הסרוגה שחוסמת אותי בכלי התקשורת וברשתות החברתיות - אני רוצה שתתרגלו. אנחנו החילונים לא חמורו של המשיח. אנחנו יוניקורן. ומי שינסה לחסום אותנו מהרשתות ומהתקשורת, יקבל ציונות חילונית בלתי מתפשרת בתוך הכנסת והממשלה.

נחשו מאיזה ערוץ קיבלתי הזמנה להיום בערב? כן, צדקתם, ערוץ רפפורט 13. מרביב דרוקר האמיץ. ונחשו מאיזה ערוצים עשרות עיתונאים ביקרו את כל מה שאמרתי אבל לא העזו להזמין אותי לאולפן? אתם יודעים לבד. זמן מצויין לשנות הרגלים ולעבור ל-13.