קמפיין "המפלגה הגדולה" הוא המלכודת המסוכנת ביותר של המחנה. הנה הסיבה למה אסור ליפול לאשליה הזו שוב, ולמה המיקוד חייב להיות אך ורק בגוש: 1. ההיסטוריה מוכיחה שזה לא עובד מפלגה גדולה לא מרכיבה ממשלה, גוש של 61 כן. ציפי לבני (28 מנדטים ב-2009), בני גנץ וכחול לבן (33 מנדטים ב-2020), כולם ניהלו קמפיין על תואר "המפלגה הגדולה" ובסוף לא הצליחו להרכיב ממשלה בגלל היעדר גוש. 2. זה קמפיין שמשרת נטו את נתניהו קמפיין שיוצר מאבק "ראש בראש" מעיר את הבייס של הליכוד. מצביעי ימין ששוקלים להישאר בבית או לחפש אלטרנטיבות, נלחצים מקרב הענקים הזה וחוזרים הביתה כדי להציל את השלטון. קמפיין המפלגה הגדולה פשוט מחזיר לנתניהו את הקולות האבודים שלו. 3. פרדוקס הקמפיין הכפול לא ייתכן שגם נתניהו וגם אייזנקוט מריצים בדיוק את אותו הקמפיין ושניהם צודקים. אחד מהם בטוח טועה, ובהתחשב בדינמיקת הגיוס של הליכוד ברגעי משבר, מי שנופל בפח הזה הוא לא נתניהו. 4. קניבליזציה במקום צמיחה (מבחן הסקרים) הסקרים האחרונים מאתמול מראים את התמונה במדויק: כשבנט מתחזק, הוא מביא קולות מבחוץ ומרחיב את הגוש כולו. לעומת זאת, כשאייזנקוט מתחזק, זה קורה נטו על חשבון מפלגות אחרות בתוך המחנה. זו שאיבת קולות פנימית שלא מקרבת אותנו אפילו במילימטר לניצחון. הניצחון יגיע דרך משחק קבוצתי והגדלת המחנה, לא מקרבות אגו פנימיים שישאירו אותנו עם תואר "יו"ר האופוזיציה הגדולה ביותר". מצביעים לאסטרטגיה של גוש.