Oded Nir

רס”ב עידו רוזנטל ז”ל, חייו ומותו של גיבור עידו, בן 45, גיבור ישראל, הלוחם הוותיק ביותר ביחידת שלדג שהיה למוד קרבות ופעולות שהשתיקה יפה להן עד מאוד, לא חשב פעמיים. 
מפקד יחידת שלדג – הקומנדו של חיל האוויר – הקפיץ את כל מי שרק אפשר היה. . בשבת הוא עוזב את הילדים, את נגה אשתו וטס עם אקדח לשטח. כשהוא מגיע לקיבוץ עלומים הוא רואה מולו מאות מחבלים, הוא לוקח רובה של שוטר שנפצע וחובר למחלקת חי”ר בסדיר שהיתה שם, הם מתחילים להילחם ולהציל חיים של רבות ורבים, כשהם מנהלים קרבות מטווח אפס כמעט, מול מאות מחבלים.
לבסוף, אחרי שחיסל מחבלים רבים, הוא נהרג בהיתקלות. רוזנטל ז”ל, שרבים ממכריו וחבריו מכנים אותו “קרידו”, הותיר אחריו הורים – רונית וזאביק, בת זוג – נוגה, שתי בנות ובן. נוגה פרידמן, בתו הזוג של רוזנטל ז”ל, ספדה לו: “היית איש של חיים גדולים וטיולים משוגעים. הטיולים האדירים שהמצאת לעצמך, אחרי זה לשנינו ואז כשהילדים הגיעו, בנית לנו טיולים שהפכו למסורות משפחתיות: טרקים של ארבעה ימים במדבר בכל חנוכה, עשרה קילומטר כל יום עם אחד, שניים ואז שלושה ילדים. טיולי חמורים כל פסח וראפטינג עם סאפ. אבל במקום זה, מאז ששמעתי על האסון הזה, אני כל הזמן נזכרת בסתם רגעים שלנו, מדברים במטבח, או כשאתה נכנס הביתה, שאנחנו מתחבקים. הוא היה הומניסט וכשמישהו היה צריך עזרה, שום דבר בעולם לא היה עוצר אותו מלעשות מה שצריך כדי לעזור. והאנשים בדרום היו צריכים את עזרתו. אבל אני צריכה אותך יותר, עידו. הילדים צריכים אותך יותר. אבל למדתי כמה דברים בשבוע הזה, הבנתי שאני פשוט כועסת על זה שהוא היה גיבור, אבל אחרי שקצת שמעתי על מה הוא עשה שם, אני חייבת להודות שלהיות גיבור זה אולי מטומטם, אבל זה לא דבר רע. ועידו היה חכם מטומטם ואני אינטליגנטית סתומה, ואולי בגלל זה היינו כל כך טובים ביחד”.