לכל הלינקים החשובים, לחצו כאן 👈https://xitter.cf/t.co/DaMVGQszk3
ישראל
Joined June 2016
- Tweets1.5K
- Following210
- Followers1.9K
- Likes298
לא תאמינו מה אפשר להדפיס במדפסת ביולוגית!
כבר למעלה ממאה שנים שבני אדם מגדלים תאים על גבי משטחים במעבדות. אבל בטבע, תאים גדלים במבנה תלת מימדי מורכב, ולכן עדיין משתמשים בבעלי חיים עבור ניסויים בתרופות. הבעיה היא שעכבר הוא לא מודל כל כך טוב לבני אדם...
כאן נכנסת לתמונה הדפסה ביולוגית, שיכולה לשמש כפלטפורמה להדפסת רקמות שניתן להשתמש בהן מצד אחד לניסויים ומצד שני להשתיל אותם בגוף של מטופלים. זה לא מדע בדיוני, זו טכנולוגיה שתופסת תאוצה כאן ועכשיו בישראל.
קחו למשל את חברת Alvox הישראלית, שמייתרת את השימוש בניסויים בבעלי חיים, באמצעות הדפסת איברים לניסויים קליניים. או Precise Bio שכבר השתילו בהצלחה קרנית במטופלים בבית החולים @rambam_hospital בחיפה.
פרופ' טל דביר מדפיס, במעבדה @Tel_Aviv_Uni , לבבות מתאים של מטופלים כדי למנוע דחייה של האיבר המושתל בגוף של המטופל. ופרופ' שולמית לבנברג, מה @TechnionLive , מפתחת טכנולוגיה להטמעת כלי דם באיברים מושתלים, כדי לאפשר חיבור מוצלח בין האיבר המושתל לגוף של המטופל. המחקר של פרופ' לבנברג עומד מאחורי הטכנלוגיה של חברת @AlephFarms שמדפיסים סטייקים מפרות שמעולם לא עשו מווו 🐮
רשות החדשנות ו @labor_gov_il ישקיעו 25 מיליון שקל ב-15 תוכניות הכשרת מנהלות בכירות, שילוב נשים בתעשיות הדיפטק, החזרת נשים לתעסוקה וצמצום פערים מגדריים בענף.
התוכניות שנבחרו יתמקדו בחמישה אתגרים מרכזיים: קידום נשים לתפקידי מנכ"ליות וסמנכ"ליות טכנולוגיה, שילוב נשים בתעשיות הדיפטק, החזרת נשים למקצועות ההייטק, קידום מקצועי לאחר חופשת לידה והטמעת תהליכים ארגוניים לשוויון מגדרי. ההשקעה הכוללת, לרבות המימון המשלים של הגופים הפרטיים, תעמוד על 25 מיליון שקל.
להודעה המלאה: innovationisrael.org.il/pres…
15 התוכניות שנבחרו:
תוכנית GALILADIES Leaders Academy – אקדמיה להכשרת מנהיגות ומנהלות בכירות מהגליל, בדגש על חבל תנופה.
פרודקט ליג: תוכנית לפיתוח מנהלות באמצעות שילוב של דירקטוריון מייעץ אישי, למידת עמיתות ורשת קשרים בינלאומית.
נשים במוביליטי – WIM: אקדמיה להכשרת מנכ"ליות הכוללת שישה חודשי הכשרה בתחומי הדיפטק והבינה המלאכותית.
סופרסונס: תוכנית לקידום נשים מנוסות לתפקידי הנהלה בכירה, בדגש על נשים בגילאי 45 ומעלה. התוכנית מבוססת על מודל אימון עילית בהשראת הכשרת ספורטאים אולימפיים.
קימה אלבי: אקדמיית עילית להכשרת עתודת מנהיגות נשית לתפקידי מנכ"ליות, סמנכ"ליות טכנולוגיה ומובילות חדשנות. מיועדת לנשים בעלות ניסיון מקצועי של עשר שנים ומעלה מהחברה הערבית ומהפריפריה.
טק 7: תוכנית להכשרת מנכ"ליות ומנהלות בכירות לחברות דיפטק, המשלבת הכשרה ניהולית והתנסות מעשית בהובלת מיזמים מבוססי מחקר.
תוכניות לשילוב נשים בדיפטק:
תוכנית NorthStar Women in Deep Tech של i4Valley: תכנית לשילוב נשים בעלות השכלה מתקדמת בתפקידים טכנולוגיים בתעשיות הדיפטק, תוך פיתוח הזדמנויות תעסוקה בגליל המערבי.
עמותת אחינועם לקידום שוויון מגדרי: תוכנית לנשים אקדמאיות בתחומי הדיפטק והבינה המלאכותית, המשלבת הכשרה מקצועית מתקדמת, פיתוח מיומנויות תעסוקתיות, ליווי אישי והשמה בתעשייה.
עתידה: תוכנית Atida Career Accelerator לקידום השתלבותן של נשים חרדיות בהייטק, באמצעות הכשרה מותאמת, צבירת ניסיון טכנולוגי, מנטורינג וקשרים עם מעסיקים.
תוכניות לחזרה לתעסוקה בהייטק
הוד פתרונות ענן: תוכנית SmartShift 45+ המיועדת לנשים בגילאי 45 ומעלה בעלות רקע טכנולוגי או אקדמי רלוונטי.
תוכניות לקידום נשים לאחר חופשת לידה
יזמיות נשים בהייטק: תוכנית לקידום נשים לאחר חופשת לידה לתפקידי ניהול והשפעה, המיועדת לנשים מקהילות וממגזרים מגוונים ומשלבת הכשרה מקצועית, פיתוח מיומנויות ניהול וכישורים אישיים.
איט וורקס מעצימים אנשים: תוכנית LeadForward להאצת קידומן של נשים לתפקידי ניהול בתקופת החזרה מחופשת לידה, המשלבת פיתוח מנהיגות, מיומנויות בינה מלאכותית, מנטורינג ופרויקט יישומי בארגון.
עמותת יזמים צעירים: תוכנית The Fourth Trimester at Work לקידום נשים לאחר חופשת לידה למסלולי ניהול והשפעה בארגוני הייטק.
תוכניות לקידום שוויון מגדרי בארגונים
מימון פיננסי חברתי ישראלי: הקמת מודל לאומי מבוסס נתונים למיפוי, מעקב וניתוח מהלכים לקידום ולשימור נשים במקצועות טכנולוגיים, בהתאם ליעדי הממשלה ולהמלצות ועדת פרלמוטר.
קידום משאבי אנוש ישראל: פיתוח פלטפורמה ארגונית הכוללת סקרים, קהילה מקצועית וכלי אבחון ומדידה, לצד התערבות ייעודית ב־15 ארגונים באמצעות תוכניות מותאמות, סדנאות, ליווי ניהולי וכלי בינה מלאכותית.
איך מכניסים מחשב קוונטי בגודל מגרש כדורגל לתוך קופסא?
כדי שמחשב קוונטי יוכל להתמודד עם בעיות אמיתיות, הוא צריך להגיע למיליוני יחידות החישוב, או קיוביטים. הקיוביטים יכולים לעבוד רק בטמפרטורה הקרובה לאפס המוחלט, אך מערכות הבקרה שלהם מייצרות חום. לכן מערכות הבקרה נמצאות מחוץ למערכת הקירור. ככל שמוסיפים עוד קיוביטים צריך עוד ועוד חוטים, מערכות בקרה ויחידות קירור. בדרך הזו, מחשב של מיליון קיוביטים דורש תשתית בגודל של מגרש כדורגל.
כאן נכנסת QuamCore הישראלית. במקום להמשיך להגדיל את המערכת, החברה תכננה אותה מחדש. היא פיתחה מעגלי בקרה מיוחדים שיכולים לעבוד בקור הקיצוני וכך לצמצם ביותר מפי 1,000 את כמות החיווט. החברה כבר מייצרת בישראל קיוביטים מוליכי על, אורזת, מקררת ומודדת אותם בעצמה.
הדרך לשם התחילה כשהרעיון עוד נראה שאפתני מדי עבור משקיעים פרטיים. רשות החדשנות השקיעה ב QuamCore כבר בשלבים הראשונים, במסגרת קרן ההזנק ובמסגרת חממת Earth & Beyond Ventures. מאז QuamCore גייסה 35 מיליון דולר, עברה מפיתוח לייצור וממשיכה להתקדם לעבר המטרה להפוך מחשב קוונטי של מיליון קיוביטים, ממערכת בגודל של מגרש כדורגל, למערכת קומפקטית אחת.
מודלים של בינה מלאכותית שעוקפים מגבלות, סוכנים שמתחברים בעצמם לאינטרנט, פורצים למערכות אמיתיות ואפילו מנסים לטשטש עקבות. מה קורה בעולם ה-AI?
קראו עכשיו את מאמר הדעה המלא ב- @calcalist , של ד"ר אסף הורוביץ, סמנכ"ל בינה מלאכותית ברשות החדשנות: calcalist.co.il/local_news/a…
התקריות האחרונות יצרו תחושת פאניקה וחשש שמערכות שיצאו משליטה. חשוב להבין, כשבני אדם מגדירים לסוכנים משימה ומעניקים להם כלים וגישה לסביבה עם חולשות, הם עלולים למצוא דרכים לא צפויות לבצע אותה. לכותרות המפחידות יש גם משמעות כלכלית, פחד ציבורי הוא נכס. החברות הדומיננטיות עשויות לשמר את מעמדן מול מתחרות קטנות וקוד פתוח, באמצעות רגולציה, שנועדה להתמודד עם סיכוני הבינה המלאכותית, אבל למעשה תחסום דווקא בחברות חדשות.
כאן נמצאת ההזדמנות של ישראל. במקום לעצור את התקדמות, אפשר לבנות מנגנוני הגנה ובקרה אמינים, לקיים בדיקות עצמאיות למערכות עוצמתיות ולקבוע כללים ברורים לשימוש בתחומים רגישים. AI Safety, תחום הבדיקה, הבקרה והעצירה של מערכות AI בזמן אמת, יכול להפוך לחלק בלתי נפרד מהאקוסיסטם הישראלי. באמצעות חברות, מחקר אקדמי ויכולת לאומית עצמאית לבחון מודלים אפשר לפתח כאן תעשייה חדשה שתאפשר שימוש בטוח בבינה מלאכותית.
איך דואגים שההייטק לא רק ימשיך לצמוח, אלא ימשיך לצמוח כאן, בישראל?
חלקו של ההייטק מהייצוא של ישראל הגיע לכ-60%, אך מספר העובדים בענף עומד כבר כמה שנים רק על כ-11%, בעוד שחברות טכנולוגיה ישראליות מעסיקות היום יותר עובדים בחו"ל מאשר בארץ. בעולם שבו טכנולוגיה הופכת לחלק מהביטחון הלאומי ומהחוסן הכלכלי, מדובר בשאלות על העתיד של הכלכלה הישראלית.
האזינו לראיון מיוחד עם יו"ר רשות החדשנות, ד"ר Alon Stopel, לפודקאסט "הצוללת" של גלובס עם @HilaWeissberg הילה ויסברג ו-@assafgi אסף גלעד: globes.co.il/news/article.as…
אם התחזקות השקל פגעה בגיוסים, עכשיו ניתן להאריך את אופק השרידות עד שישה חודשים נוספים! זה הזמן להגיש בקשה למסלול המהיר של רשות החדשנות, עבור חברות עם Runway קצר של עד 12 חודשים.
עם הליך בדיקה מהיר, ועדות מחקר בתדירות גבוהה ומענה בלוחות זמנים קצרים, הכסף נכנס במהירות כדי שלא תפסיקו לחקור ולפתח.
הגישו עכשיו: innovationisrael.org.il/fast…
רוצה להוביל את עתיד ההייטק הישראלי?
קרן ההשקעות הגדולה בישראל מחפשת אותך!
להגשת מועמדות לתפקיד מנכ"ל.ית רשות החדשנות לחצו כאן: innovationisrael.org.il/job/…
לצד השקעה בחברות ובטכנולוגיות פורצות דרך, רשות החדשנות פועלת לחיזוק ההון האנושי, חיבור בין אקדמיה לתעשייה, בניית תשתיות מו״פ לטווח הארוך, הסרת חסמים בפני יזמים ומשקיעים ופיתוח תחומים שבהם לישראל פוטנציאל ליתרון תחרותי אמיתי בעולם. תפקיד הרשות הוא לזהות לאן נע ההייטק, גם בעוד חמש ועשר שנים קדימה, להקשיב לשוק ולהכין את המשק לשינויים במהירות.
אחרי חמש שנים בתפקיד מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, מסכם בראיון ל @meirorbach מ @calcalist, תקופה מהסוערות שידעה תעשיית ההייטק הישראלית, ממגפת הקורונה ובועת ההשקעות, דרך המלחמה ועד לפריצת מהפכת הבינה המלאכותית.
לכתבה המלאה:
calcalist.co.il/calcalistech…
כרשות האחראית על ההייטק הישראלי צריך להסתכל חמש ועשר שנים קדימה ולהבין לאן נע ההייטק ואיך ישראל משתלבת בתוכו? בתקופה הזו רשות החדשנות הפכה מגוף שמשקיע במיזמים טכנולוגיים, לגורם אסטרטגי שבונה יכולות לאומיות לטווח ארוך. מחזק הון אנושי, קשרי אקדמיה ותעשייה, מסדיר ומסיר חסמים בפני יזמים ומשקיעים.
לאחר 20 שנה שבהן ההייטק הישראלי התמקד בעיקר בעולמות התוכנה והדיגיטל, כלי ההשקעה של הרשות הופנו לכיוון הטכנולוגיות העמוקות. הרשות השיקה את קרן ההזנק, המשקיעה בכל שנה בחברות דיפטק בכל שלבי הצמיחה, לצד משקיעים פרטיים, כדי להתמודד עם כשלי שוק, בשלבים המוקדמים, בתחומים עתירי סיכון טכנולוגי. הרשות השיקה גם את קרן יוזמה החדשה, בהיקף של כמיליארד שקל, שנועדה לתמרץ כניסה של גופים מוסדיים ישראליים לתחום ההון סיכון ולחזק את ההון המקומי בקרנות ישראליות, וכך להפחית את התלות בהון זר. נרקמה רשת של מרכזי חדשנות מקריית שמונה ועד אילת, מערך של חממות במודל Venture Studio, מועדוני אנג'לים ותשתיות מו"פ.
החוזקה ההיסטורית של ישראל מתרגמת את עצמה עכשיו גם למהפכת הבינה המלאכותית. לכן, לא מעט משאבים הושקעו בתשתיות לאומיות עמוקות, כמו מחשב על לאימון מודלים גדולים, תשתיות דאטה ובכלי פיתוח, במקביל לפיתוח חברות יישום. גלי הפיטורים אמנם כואבים, אך ברמת המאקרו מדובר בשינוי מבני. חברות חייבות לבצע ארגון מחדש ולהתאים את עצמן לעידן החדש כדי לשרוד ולצמוח.
באוקטובר 23 הושק המסלול המהיר לחברות הזנק עם Runway קצר, אז הושקעו, יחד עם מצ'ינג פרטי, יותר ממיליארד שקל ב-250 חברות צעירות והצילו אותן מסגירה. כעת הופעל מסלול מהיר, בהיקף של מיליארד שקל, כדי להאריך את האוויר לנשימה, נוכח התחזקות השקל, לחברות טכנולוגיה בישראל. היכולת להגיב מהר, להיות גמישים ולהקשיב לשוק, הוא השינוי העמוק שנעשה הרשות.
בתוך סוללות יש חומרים יקרים וחשובים, כמו קובלט, ליתיום וניקל, שאפשר להשתמש בהם שוב במקום רק להוציא אותם מהאדמה.
חברת LiGenerate הישראלית מפתחת טכנולוגיה שמאפשרת להוציא את החומרים האלה מסוללות משומשות ולהשתמש בהם שוב. החברה כבר הצליחה להפיק מתכות ברמת ניקיון גבוהה והיא מפתחת את אותה הטכנולוגיה גם עבור חומרים חשובים נוספים שנמצאים במחצבים.
החברה פועלת במסגרת חממת Earth & Beyond Ventures וזכתה בהשקעה מרשות החדשנות. כיום החברה מתקדמת מפיתוח במעבדה לקראת פעילות בקנה מידה גדול, במטרה להפיק מחדש חומרי גלם חשובים מתוך סוללות משומשות, במקום להיות תלויים במדינות אחרות.
חברת greenLi הישראלית מפתחת טכנולוגיה שמאפשרת להוציא ליתיום ממי ים ולהשתמש בו לייצור חומר גלם עבור סוללות.
הטכנולוגיה נולדה מתוך מחקר באקדמיה להפרדת ליתיום מתוך מים שמכילים כמויות גדולות של מלחים וחומרים אחרים. המטרה של GreenLi היא להפוך את התהליך לנקי, יעיל ומתאים להשתלבות במתקני התפלה ובמערכות קיימות.
חברת GreenLi פועלת במסגרת חממת Earth & Beyond Ventures וממשיכה לפתח את הטכנולוגיה, כחלק מהמאמץ העולמי להבטיח אספקה של מינרלים וחומרים קריטיים לתעשיית הסוללות.
דוח חדש קורא לשינוי המאבק במדבור: לחבר בין טכנולוגיות מים, חקלאות, אנרגיה ומידע ולהעביר אותן מהפיילוט לשטח
יותר מ-170 מדינות כבר מושפעות ממדבור, כ-250 מיליון בני אדם מושפעים ממנו ישירות ופרנסתם של כמיליארד נוספים נמצאת תחת איום. הדו"ח, בהובלת רשות החדשנות ו-C4IR Israel (המהווה חלק מרשת C4IR העולמית של @wef ) מצביע על חמישה תחומי חדשנות טכנולוגית מרכזיים שיכולים לסייע בהתמודדות עם האתגר: ממים וחקלאות עמידה לאקלים ועד בינה מלאכותית, שיקום קרקעות ואנרגיה מתחדשת ומבוזרת. המסקנה המרכזית: טכנולוגיה לבדה אינה מספיקה ונדרש לעבור מפתרונות נקודתיים למערכות חוסן משולבות ומפיילוטים ליישום רחב בתנאי אמת.
הדו״ח גובש במסגרת שותפות בינלאומית ורב מגזרית, בהובלת רשות החדשנות ו-C4IR Israel ובהשתתפות בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד ב @bengurionu , מרכז החדשנות דזרטק, @stanforddoerr, המכונים לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיין, @4simgovaz, @jewishclimatetr, NURA Global Innovation Lab, , Evergreen Innovation Platform.
השקת הדו״ח תלווה בהשתתפות רשות החדשנות במגוון אירועים במסגרת שבוע האקלים בניו-יורק (@ClimateGroup ), לרבות אירועי הפורום הכלכלי העולמי, אירוע משותף עם @AdamaAgri , אירוע של הנספחות הכלכלית בחוף המזרחי של @misrad_calcala וכן אירוע בשיתוף Evergreen Innovation Platform. במסגרת האירועים יוצגו מסקנות הדו״ח, האקוסיסטם הישראלי והזדמנויות לשיתופי פעולה בינלאומיים סביב יישום פתרונות חוסן באזורים צחיחים ופגיעים אקלימית.
מהפכת הבינה המלאכותית הגדולה ביותר מתחוללת דווקא בתחום הביוטק. הצטרפו אלינו למפגש הבא של חדשנות על הבר כדי להבין מה קורה שם! ניפגש עם ד"ר @NoamSolomon1 , מייסד שותף ומנכ"ל @Immunaitech , וצפריר נוימן, סמנכ"ל והיועץ המשפטי של רשות החדשנות.
הירשמו עכשיו: innovationisrael.org.il/even…
מחכים לכם בקאלאס, תל אביב, ביום שני, 2 בנובמבר, בשעה 18:30.
איך בינה מלאכותית משנה את כל מה שאנחנו יודעים הביולוגיה, מערכת החיסון ואיך משתמשים בה כדי לגלות תרופות חדשות? האם בוט דיגיטלי יחליף את רופא המשפחה ורובוט את המנתח? מתי נרגיש באמת את האימפקט של הבינה המלאכותית בעולם הבריאות?
המפגש יעלה לפודקאסט "The Ecosystem Podcast – מאחורי הקלעים של הטק הישראלי", ביוטיוב וברשתות החברתיות שלנו.
