בזמן מלחמה מי שמשרת את אינטרסים של האויב נחשב למשתף פעולה לבוגד. בזמן מלחמת העולם השניה בצרפת רבבות אומנים זמרים ויוצרים עבדו עם הנאצים , הופיעו בפניהם, יצרו סרטים חלקם דוקו אנטישמיים אבל לאחר המלחמה אנשים אלה נשפטו על ידי השלטונות אך בעיקר על-ידי הציבור. ישראל במלחמה כבר שלוש שנים מלחמה רב זירתית שטרם הסתיימה. נהוג להזכיר 7 חזיתות אך אין ספק כי החזית השמינית היא המורכבת ביותר. חזית של מלחמת מידע מלחמת השפעה ותודעה. האויב ותומכיו מנצלים את המלחמה הזאת על מנת לפגוע יום יום שעה שעה בתדמית של מדינת ישראל, של חיילי צה״ל ובעיקר בלגיטימציה של מדינת ישראל להתקיים. במלחמה הזו מדינות כמו קטר ומכונת המלחמה שלה אל ג׳זירה מגויסות למערכה. כסף רב זורם כדי לשמן מכונת רעל כלל עולמית. כל האמצעים כשרים, פייק ניוז, דיווחים כוזבים צילומים ממלחמות אחרות העיקר שיהיה דם וילד שמסתובב בין ההריסות , לא משנה אם זה בתימן בעירק או בסוריה. המתכון הצליח להם ואנחנו עדיין מנסים להגיב, להסביר ולתת עובדות. הבעיה המרכזית היא שבסוג מלחמה שכזאת , המלחמה היא לא על דעת הקהל אלא על אמוציות הקהל. כדי לשנות את המצב אנחנו חייבים להעמיד מהר מאד גוף , משרד שלם שיפעל בנדון עם כלים ומשאבים מאד רציניים. מדובר בעתיד המדינה, חיזוק תדמית וחיזוק עם היהודי בתפוצות שנמצא בסכנה מול גלי אנטישמיות. יש בקרבנו אנשים שמעדיפים לתמוך באוייב להתעלם ממה שקרה ב7 לאוקטובר ולהנות מכמה דקות של יוקרה על חשבוננו, ישראל היא דמוקרטיה חזקה שנלחמת מלחמת קיום מול אויב מתוחכם שמשתמש באזרחים כמגן אנושי האיסטרטגיה ומשקר כאידאולוגיה. העולם ראה בעיקר את התגובה הצודקת שלנו לאחר ה7 לאוקטובר הגיע הזמן להציג את החומר הרב שקיים על הזוועות , חומר שצולם על ידי המחבלים עצמם ולהפיץ אותו לכל העולם. במלחמה הזו חייבים לשנות את אופן ניהול הקרב.