בגלל העניין והחשיבות הציבורית אני ורחלי החלטנו ביחד עם הגרדיאן שהסרט נז״א יהיה נגיש באינטרנט בחינם, ללא הגבלת זמן, כדי שכל אדם יוכל לצפות בו ובעדויות החיילים. זה יקרה בעוד כמה שבועות, בנובמבר, במועד הכי מוקדם שהצלחנו לקבוע. עד אז פנינו לבתי קולנוע בישראל והצענו להם את הסרט ללא עלות, בתקווה שיוקרן בארץ כבר עכשיו, במקביל להפצתו בבתי קולנוע בעולם. הצגתו תהיה החלטה אמיצה אל מול אלימות גדולה שמכוונת להסתרתו. אני יודע שיש ביקוש אדיר לצפות בסרט ואני מקווה שבאופן הזה כולם בקרוב יוכלו לראות אותו: בין אם בבתי הקולנוע ובין אם באינטרנט בעוד כמה שבועות. הרבה דברים לא נכונים נאמרו עלינו ועל הסרט בשבוע החולף. הסרט מבוסס על תחקיר עיתונאי מקיף של שלוש שנים והפרטים בו מאומתים ומוצלבים. הוא ידבר בעד עצמו והאמת סופה להתבהר. עשינו את הסרט כדי לעורר דיון ציבורי לגבי המעשים של הממשלה בעזה, ההרג של יותר מ73,000 בני אדם, רובם אזרחים, הנרמול של מלחמת השמדה, של התפיסה ש״אין בלתי מעורבים״. עשרים וארבעה חיילים וחיילות עשו צעד ודיברו מול מצלמה על מה שחברה שלמה לא רוצה לדבר עליו. ההכרה בזוועות בעזה לא מפחיתה לרגע מהטבח הנפשע של השבעה באוקטובר, שחמאס אחראי עליו, שחיילים מדברים עליו בסרט, ושאין לו שום הצדקה. להפך. הרי ההתעלמות ממה שקורה בעזה היא מהגורמים שסללו את הדרך לשבת הנוראה ההיא. וההתעלמות הזו נמשכת. עיתונות היא לא בגידה. ביקורת היא לא בגידה. זו חובה של כל אזרח שממשלתו מבצעת פשעים לדעת ושל כל חייל שהיה עד להם לספר. מסתובבים כאן אלפי חיילים כאלה, שיצפו בסרט ויזהו את מה שמתואר בו באופן אישי: את ההרג של אנשים לא חמושים שחוצים קו מדומיין, את אישורי הנז״א במאות, את התקיפות המערכתיות בבתי משפחות, את השריפה וההשמדה הפיזית של עזה, רצח וירי על אנשים רעבים במרכזי מזון ופשעים נוספים שאין להם הצדקה. גם אם זה מפחיד, זו חובתכם למצוא את הדרך להעיד על מה שראיתם. יגידו לכם שכדאי להסתיר את האמת למען הסברה בחו״ל, אבל זה קשקוש. שם יודעים כבר הכל. פשעים לא מסבירים אלא עוצרים. הסתרת האמת קודם כל מרעילה את החברה שלנו ומעל הכל מאפשרת לפגיעה בבני אדם בעזה להימשך. ובנימה אישית: אני כותב על מדיניות האש של הצבא בעזה בעברית ב״שיחה מקומית״ כבר שלוש שנים. התחקירים זכו להתעלמות בישראל. עכשיו בפעם הראשונה משהו נסדק במסך ההתעלמות - וזה דבר חיובי. זה דבר בריא. כן, זה מגיע עם מחיר אישי גדול. היה שבוע קשה. אבל בתוכו גם יש המון תמיכה, והרבה נדיבות. מה שבטוח: האיומים לא יעזרו. זה לא מרתיע אותנו. אני ורחלי נחזור לארץ ונמשיך להיאבק על עתיד המקום הזה ביחד עם שותפים רבים.