ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן ז"ל, מספר על העבודה שלו עם נתניהו. תעשו לעצמכם טובה ותעצרו לקרוא את הטקסט הזה. קריאה חובה! "הייתי בא ומציג לו מבצע. אם זה היה מבצע פשוט, הוא היה מאשר בקולו. אם זה היה מבצע שיכול להסתבך, הוא היה שותק, או מנענע בראשו. קדימה, אחורה, למעלה, למטה. הייתי שואל אותו, אדוני ראש הממשלה, אתה מנענע בראש, מה זה אומר, שאתה מאשר? אני צריך לדעת. הוא ידע שהשיחה מוקלטת ולא רצה להשאיר הקלטה שבה הוא מאשר מבצע שיכול להסתבך. ביקשתי ממנו מקרא של נענועי ראש, כדי שאוכל להבין. ביקשתי שידבר בקול. הוא היה מתחמק. ניסה להגיד לי 'תשב על זה עם המזכ"ץ', אבל לא הסכמתי. לפעמים אפילו רמז לי לא לעדכן אותו. רק בדיעבד. לא הסכמתי." "פיתחתי שיטה מיוחדת: כשרציתי להעביר מבצע מסוים אצלו, הייתי מביא איתי פורום רחב, גם של הלוחמים עצמם. מול הרבה אנשים, הוא היה מאשר, בגלל הפאסון. אותי זה זעזע. תחשוב על לוחמי המוסד, שיוצאים למבצע כזה ויודעים שראש הממשלה לא השאיר הודעה מוקלטת ולא אישר בקולו. אם זה יצליח, הוא ייקח את הקרדיט. אם זה ייכשל, אז זה לא באשמתו". "כשהייתי מציג לו מבצע, ידעתי מה הולך לקרות", סיפר לי פעם, "אני אוהב פלאפל. אחרי פגישות אצל ראש הממשלה הייתי עוצר באבו גוש ואוכל פלאפל. אבל היו פעמים שנסעתי לשוק מחנה יהודה ואכלתי שם, כי ידעתי שהמבצע שהרגע הוא אישר, מפחיד אותו והוא תכף יתקשר ויקרא לי בחזרה. פגעתי בול בכל הפעמים. הוא באמת היה מתקשר, מחזיר אותי ללשכה, והכל היה מתחיל מההתחלה".